לדברי מנהל מחוז מרכז של חברת השתתפויות בנכסים, גרשון קופיט: "בעבר בנו ותכננו בנייני משרדים בעלי יחס ברוטו-נטו גבוהים. לדוגמא, ראה את מגדל שלום בת"א, בו יחס הברוטו-נטו עומד על כ-30%, קרי 30% מהשטחים בקומה הם ציבוריים. בבניין הסוכנות ברחוב קפלן בת"א יחס הברוטו-נטו עומד על 35%.
"כיום, יזמים וקבלנים הבונים בנייני משרדים שמים דגש רב על תכנון הבניין ובעיקר על יחסי הברוטו-נטו. כיום יותר ויותר מגדלי משרדים ובניינים מתוכננים באופן שיחס ברוטו-נטו בהם נמוך, בשיעור של 20%".
לדברי מנהל השיווק של השתתפויות בנכסים, אלון וקסמן: "ככל שיחס ברוטו-נטו קטן יותר, כך השטח המיועד להשכרה לשימושים פרטיים גדול יותר. כיום, שוכרי משרדים או רוכשי המשרדים מעדיפים לרכוש או לשכור קומה שלמה, שכן אז היחס ברוטו-נטו אינו רלוונטי, שכן הדיירים מנצלים את כל שטח הקומה לשימוש פרטי של החברה. הדיירים משמישים שטחים שבמקור היו שטחים ציבוריים לשטחים פרטיים, וכך הם גם מוזילים את עלויות הארנונה, שכן מרבית העיריות גובות ארנונה רק על השטחים הפרטיים, ולא על השטחים הציבוריים".
היחס ברוטו-נטו הממוצע כיום בבנייני משרדים חדשים עומד על כ-20%. כך לדוגמא, בבית רובינשטיין ובמגדל לוינשטיין בת"א, הכוללים לובי קומתי קטן יחסית, יחס הברוטו נטו הנו 19%-20%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
