תיקוני שומת מס שבח - רק עד התשלום בפועל

בפרקטיקה נתקלים רבים מהמייצגים בקלות, לפעמים בלתי נסבלת, בה נוקט המנהל שימוש בסמכותו הנ"ל על-פי ס"ק ג', כאשר לדעתו "נתגלתה טעות בשומה". גם כאשר אותה טעות נבעה מרשלנות ובמקרים רבים גם כאשר כל המידע עמד בפניו כבר בעת עריכת השומה המקורית. לפעמים אף נעשים התיקונים בתגובה נגדית ו"כעונש" להשגות שמגיש הנישום, ולעיתים מדובר אף ב"תיקון רודף תיקון".

המנהל מסתמך בתיקוניו על כך שלכאורה נוסח הסעיף מאפשר תיקון בכל מקום ש"נפלה טעות השומה", ומותיר שיקול דעת רחב למנהל, אולם לאחרונה החלו בתי המשפט להצר צעדי המנהל בתיקון ובצדק.

פסק הדין המוביל והוותיק בעניין הינו פסה"ד בע"א 736/87 בעניין יעקובוביץ, בו קבע השופט (הנשיא דהיום) אהרון ברק, כי הסמכות לשנות החלטה מנהלית צריכה להיות מופעלת "במשורה", ותוך שמירת זכויות הפרט שהתגבשו בידיו עקב ההחלטה ובפרט אם הסתמך על ההחלטה המקורית ושינה מצבו לרעה.

גם פסה"ד הנ"ל בעניין יעקובוביץ הסתמך על ההלכה המובילה בעניין תיקוני טעות של החלטה מנהלית, שנקבעה בע"א 433/80 בעניין נכסי י.ב.מ. בפס"ד זה נקבע, כי סוג טעות שהיא משגה של פקיד שטעה ברשלנות או ביישום החוק. בדרך כלל תהא הרשות קשורה וכבולה בהחלטתה, ובעיקר במקרה של "שינוי מצב של הנישום לרעה".

בית המשפט העליון שב ודן בנושא תיקוני שומת מס שבח בבע"א 5040/03 בעניין חב' מצפה 6896/19 בע"מ. גם בתי המשפט המחוזיים החלו לאחרונה ליישב ולהגביל את סמכויות התיקון על-פי סעיף 85 הנ"ל, לדוגמא בפסה"ד בו"ע 1293/02 בעניין שמש ו-143/04 בעניין הרמתי, בהם ביטלה ועדת הערר תיקון שומה שנעשה על-ידי המנהל, לדעתה בחוסר תום לב ותוך אפליה. שכן, הוא בחר לתקן שומה רק לנישומים ספציפיים בלבד, וזאת לאחר שכבר ערך שומה בדרך שונה לנישומים אחרים. הוועדה גינתה דרך התנהלות זו גם בפסה"ד בו"ע 1298/01 בעניין רוגובין.

לאחרונה ניתן פסק דין נוסף, אשר עניינו היה תיקון שומה במסגרת חוק מע"מ, ולא מס שבח, אולם עקב ההקבלה בין המיסים והנוסח הדומה הינו רלוונטי גם לענייננו.

השופטת שרה סירוטה, בבע"ש 913/97 בעניין מסגריית קינג, גינתה את המנהל על תיקוני השומה המשמעותיים שערך, תוך ניתוח סמכות התיקון וקבעה, כי הרשות קשורה בהחלטתה המקורית, ובעיקר אם הנישום כבר הספיק לפעול על סמך ההחלטה שתיקונה מתבקש.

הצעת הח"מ הינה, כי ניתן היה לחסום עיוות זה שיצר נוסחו של הסעיף כיום, הגורם לאי ודאות של הנישום, אפשרות עריכת שינויים רבים לשומה וכן קושי לתכנן צעדיו, וזאת בדרך הפשוטה של אימוץ המתווה הקיים בחקיקה לגבי היטל השבחה.

באשר להיטל השבחה, אושרה אמנם אפשרות תיקון שומה על-ידי הרשות, אולם זו סויגה רק למקרה שבו לא שולם עדיין ההיטל. אולם משזה שולם, אין הרשות יכולה יותר לתקן טעויותיה.

אימוץ סעיף זה, והוספתו לסעיף 85, עשוי לסייע וליתן מחד לנישום את האפשרות לחסום דרך התיקון, ומאידך לגרום למנהל לבחון כל שומה היטב לפני הוצאתה, ובכך ייווצר איזון ראוי בין הצדדים.

הכותב הוא ממשרד משה שוב המתמחה בדיני מקרקעין.