גלגלי העזר של השופט

השופט המחוזי משה גל הוציא נגד קמטק צו האוסר עליה להפר פטנט של אורבוטק. בבר"ע טענה קמטק כי גל איפשר ליועץ המדעי שמינה ליטול חלק בכתיבת החלטתו. השופט גרוניס דחה את הטענה: הייעוץ יכול לעסוק גם בשאלות מהותיות

סמכות השיפוט, הסמכות להחליט בסכסוכים המובאים על ידי הצדדים, מסורה לשופטים. ואולם, בין יתר הנושאים המובאים להכרעה מצויים נושאים הדורשים מומחיות מקצועית מיוחדת, שאינה בתחום מומחיות השופטים. לשם כך מצטיידים הצדדים במומחים, המביאים בפני השופט את עמדותיהם המקצועיות.

לעיתים נעזרים השופטים במומחים מטעמם. חוק הפטנטים, כדוגמת חוקים נוספים, מסמיך שופט למנות יועץ מדעי שיסייע לו בהכרעה. מה הוא הגבול שבין סיוע לבין מעורבות ישירה של היועץ המדעי בכתיבת ההחלטה השיפוטית? עד כמה יכולה ההחלטה השיפוטית להישען על חוות דעתו של היועץ? בשאלות אלו עוסקת ההחלטה הבאה.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה גל, הוציא נגד חברת קמטק בע"מ צווים זמניים האוסרים עליה להפר פטנט שבבעלות המשיבה, חברת אורבוטק בע"מ. הצווים נסובו על התקן תאורה עבור מערכות לסריקה אופטית של מעגלים חשמליים מודפסים.

חברת קמטק הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וזו נדונה בפני השופט אשר גרוניס. החברה העלתה טענות בשני מישורים - במישור צידקת החלטת השופט לגופה, ובמישור הסתמכות היתר שלו, לטעמה, על חוות דעת וייעוץ מדעי שסיפק יועץ מדעי, שאותו מינה השופט לעזר לו.

השופט גרוניס דחה את הטענות בשני המישורים. לגוף ההחלטה, קבע השופט, שבית המשפט המחוזי הפעיל מבחנים ראויים לבחינת הפרת הפטנט. טענותיה של חברת קמטק, כאילו קיים הבדל מהותי בין המוצר שלה לבין המוצר שפיתחה חברת אורבוטק, נדחו לגופן.

"לפי הוראות סעיף 49 לחוק הפטנטים", קבע השופט גרוניס, "ההגנה המוענקת לבעל פטנט חלה לא רק לגבי הפרת מילולית של האמור בפטנט, אלא גם כלפי נטילת עיקרה של האמצאה המוגנת על ידו. על פי תורת האקוויוולנטים שהחילה הפסיקה בפרשה סעיף זה, שוני לא מהותי במוצר לגביו נטענת ההפרה לעומת האמצאה המוגנת בפטנט, אינו מוציאו מגדר התחום המוגן, אם המוצר משיג אותה מטרה ובאותן דרכים". ומכאן לטענתה הראשונה של חברת קמטק. לטענתה, עיקר החלטתו של השופט גל נשענה על מסקנותיו של יועץ מדעי שמינה בכדי לסייע לו, ובכך "התפרק" כביכול השופט גל מתפקידו השיפוטי.

סעיף 189 לחוק הפטנטים קובע כך - "בהליכים לפי חוק זה רשאי בית המשפט למנות לו יועץ מדעי אשר יסייע לו בגביית הראיות וייעץ לו, אך לא ייטול חלק במתן פסק הדין". לטעמה של חברת קמטק, במקרה הנדון השופט גל כמו איפשר ליועץ המדעי ליטול חלק בכתיבת החלטתו. השופט גרוניס דחה את הטענה.

שלא כטענתה של חברת קמטק, סעיף 189 לחוק לא מקנה ליועץ המדעי תפקיד טכני בלבד, של סיוע בגביית ראיות. "הדיבור 'ייעץ לו' אינו מוגבל, לפי לשון הסעיף, לתחום גביית הראיות, ניתן להסיק כי הייעוץ יכול לעסוק גם בשאלות המהותיות העומדות על הפרק".

תכליתו של הסעיף היא לספק לשופט כלי עזר להכרעה בנושאים מקצועיים סבוכים, נושאים שהבנתם וליבונם דורשת מומחיות מקצועית. מילות הסיום של הסעיף ("אך לא ייטול חלק במתן פסק הדין") מונעות מהיועץ מלהשתתף במישרין בקבלת ההחלטות השיפוטיות, החלטות שמטבע הדברים מסורות לשיקול דעתו הבלבדי של השופט.

"ברם", הוסיף וקבע השופט גרוניס, "סייג זה נוגע למצב דברים מתוחם ומוגדר, ואין משמעו כי בית המשפט מנוע מלסמוך את החלטתו על חוות דעת היועץ". כך נהג במקרה הנדון שופט בית המשפט המחוזי, וכדין הוא נהג. יפים הדברים במיוחד בהליכי ביניים, שבמסגרתם נערכים דיונים ברמה הלכאורית בלבד, מבלי שבית המשפט נדרש לרדת לעומקם של נושאים מקצועיים סבוכים (ומבלי שניתנות בו החלטות המכריעות סופית במחלוקות). לסיכום, נדחתה כאמור בקשתה של חברת קמטק.

(רע"א 4943/05 קמקט בע"מ נ. אורבוטק בע"מ, החלטה מיום 30.5.05. השופט אשר גרוניס).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988