ביהמ"ש: קיבוץ אינו יכול לחייב בעל להלשין על הכנסות אשתו

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, נדרש לתביעה שהגישו בני הזוג הרטי נגד החלטת הסילוק. השופט דרורי דחה את תביעת האשה אך קיבל את תביעת הבעל, בקובעו (בפס"ד רחב יריעה, הסוקר את המצב הנורמטיבי וההלכתי בנושא) שההחלטה לגבי הבעל היתה שלא כדין ולפיכך היא בטלה.

השופט קבע, שאכן היתה מוטלת על בני הזוג הרטי חובה להעביר את המשכורת לקיבוץ. בנושא זה מקובלת, זה מכבר, עריכתה של הבחנה בין הכנסות מעבודה, שאותן חייב חבר קיבוץ להעביר במלואן לקיבוץ, לבין נכסים שבבעלותו של חבר קיבוץ, שבשנים האחרונות מקובל שאין חובה להעבירם לבעלות הקיבוץ. "עם כל השינויים שחלו בשנים האחרונות בקיבוץ", נקבע בפסק הדין, "העקרון הבסיסי, לפיו כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, נשאר בעינו. סטייה ממנו תהווה פגיעה מרכזית, מהותית ויסודית בעקרונות הקיבוץ, כך שמי שפועל בניגוד לעקרון זה, ואינו מעביר את מלוא הכנסתו לקיבוץ, באופן שוטף ובתקופה ארוכה, ניתן לומר לגביו כי הוא 'עשה מעשה בלתי הוגן הפוגע ביסודות הקיבוץ, במטרותיו או באורחות חייו', שזו העילה אשר מכוחה החליטה האסיפה הכללית להוציא את התובעת מן הקיבוץ".

בני הזוג הרטי העלו טענות נגד הקיבוץ, טענות שביקשו להצביע על יחס בלתי שיוויוני של הקיבוץ כלפי כלל חבריו. כך, לדוגמא, חלוקת בונוסים לחלקם; או מתן היתר להרחבת חלק מדירות המגורים, עד כי חלק מהחברים גרים בדירות קטנות, בעוד האחרים מורשים להכפיל את שטח דירותיהם.

"ייתכן כי אם הייתי מתבקש ליתן פס"ד הצהרתי האם הבונוסים והרחבת הבתים סותרים או מתיישבים עם תקנון הקיבוץ, הייתי מגיע למסקנה כי שני הדברים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת", המשיך וקבע השופט דרורי. "ברם, השאלה הניצבת בפניי בתיק זה אינה זו, ואיני רואה עצמי כ'קומיסר רעיוני' הבודק האם קיבוץ קלי"ה סטה מרעיונותיהם של מייסדי התנועה הקיבוצית".

השופט דרורי החליט לבטל את החלטת הסילוק של הבעל. מדוע? בשל אופן קבלת ההחלטה, וביתר פירוט, בשל עירובו של הבעל, על לא עוול בכפו, בנשיאה בתוצאות מעשיה של רעייתו. הקיבוץ הסתכל על בני הזוג הרטי כחטיבה אחת, מבלי להבחין בין מעשי האשה לבין מעשי הבעל.

השופט האמין לבעל, כי לא ידע את פרטי הכנסותיה של רעייתו. בנסיבות שכאלה, העמדה העקרונית היא, שיש לנהוג בכל אחד מבני הזוג באופן נפרד. האם כל אחד מהם ביצע מעשים, אישיים שלו, שיש בהם משום הפרת התקנון?

"ביסוד שיטת המשפט הישראלית אחריות אישית ולא 'אחריות קיבוצית'", נקבע בפסק הדין. "עקרון זה עובר כחוט השני לאורך הדין הפלילי, דיני הנזיקין, דיני החוזים ואין ענף משפטי היוצא מן הכלל". לעקרון זה ביטוי גם בתקנון של הקיבוץ.

אין לחייב בעל לדווח לקיבוץ - למעשה, "להלשין" לקיבוץ - על הכנסות רעייתו. בנסיבות הקונקרטיות, ועל רקע מערכת היחסים הרגישה שבין בני הזוג, לא יהא זה ראוי לדרוש מהבעל ליצור עימות עם רעייתו בנושא הדיווח לקיבוץ על הכנסותיה.

האשה מצידה טענה למניעים אישיים של חלק מחברי הקיבוץ, שהובילו אותם כביכול לקבלת החלטת הסילוק. היא טענה שאחד ממנהיגי הקיבוץ שלח לעברה בעבר רמיזות מיניות מעליבות. ואולם, בפסק הדין נקבע שטענות אלו לא הוכחו כלל ועיקר.

לסיכום, השופט דרורי הגיע למסקנה, לפיה ההחלטה של הקיבוץ לסלק את האשה מחברותה התקבלה בתום לב ולא היו מעורבים בה שיקולים זרים. היא היתה מידתית ונכונה במכלול נסיבות המקרה. לא כך לגבי הבעל, שלגביו כאמור לעיל בוטלה ההחלטה.

(ת"א מחוזי ירושלים 1484/99 הרטי ואח' נ. קיבוץ קלי"ה, פס"ד חלקי מיום 5.6.05. השופט משה דרורי).