סיטואציות של דירות מגורים המוחזקות ע"י חברה הינן תופעה רווחת, אך קיימים חסרונות להחזקה מעין זו, ובפרט בכל הנוגע לפטור מס שבח במכירת הדירה: הפטורים מכוח פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין מוקנים לדירה שהיא "בבעלותו או בחכירתו של יחיד". ניתן אמנם לטעון, כי גם החזקה של יחיד במניות "איגוד מקרקעין" הינה כ"החזקה ע"י יחיד" בדירה, וזאת לאור תכלית החוק ולאור אנלוגיה מפסיקה מקלה של בית המשפט העליון בעניין צבי סובול (ע"א 5773/99) (על כך פרטנו בעבר), אך עמדה זו תיתקל בהתנגדות נמרצת של רשויות המס, בין היתר בהתבסס על פסק דין של ועדת ערר בעניין שמי אשקלון (עמ"ש 314/99), ששללה מתן מדרגות מס רכישה בעת רכישת מניות איגוד מקרקעין שבבעלותו דירה.
לאור האמור לעיל, ומסיבות נוספות, מתקבלות החלטות על פירוק והעברת הדירה לבעלי המניות. בפני המפרק עומדת שורה ארוכה של "מוקשי מס", שראוי וייזהר על מנת שלא ימעד בהם. להלן טבלה המפרטת נקודות אלה בקצרה, תוך התייחסות גם למכשולים שהוספו לאחרונה גם במסגרת תיקון 55 לחוק. רובן של המגבלות המוצגות להלן רלוונטיות אף להעברה בפירוק של מקרקעין אחרים שאינם דירות מגורים, אם כי ביחס לדירת מגורים יש לבחון בנוסף לצורך מכירתה החוצה בפטור גם מגבלות נוספות מכח סעיף 72ב, וכמובן גם את הכללים המפורטים של פרק חמישי 1 לחוק (נושא אחרון זה איננו נסקר במסגרת הטבלה שלהלן).
* עורך המדור: ד"ר אברהם אלתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
