כשהרשות המקומית גובה כספים בחוסר סמכות

החברה שילמה את האגרה, והגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים באזור יו"ש תביעה כנגד העירייה, להשבת הכספים. בית המשפט נעתר לתביעה, וחייב את העירייה להשיב לחברה את מלוא התשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העירייה עירערה לבית המשפט המחוזי בירושלים. תמצית טענתה היתה, כי חל עליה פטור מהשבת הכספים. ואכן, ההלכה הפסוקה מכירה באפשרות לפטור רשות מקומית מהשבת כספים שגבתה שלא כדין, כאשר היא מצביעה על הגנות מיוחדות או על הצדקה אחרת לנהוג כך. תנאי למתן פטור כאמור לרשות המקומית, הוא שגביית הכספים נעשתה מלכתחילה בתום-לב. שהרי גבייה בחוסר תום-לב מנוגדת הן לעקרונות המשפט הציבורי והן לעקרונות המשפט הפרטי.

יחד עם זאת, בלשון שופטי בית המשפט המחוזי, "אין להסיק מן האמור כי עצם גביית מס בלתי חוקי מעיד מניה וביה על חוסר סבירות, שכן גם לרשות מותר לטעות. ברם, טעותה תוכל להסתופף בצילה של הגנת תום הלב - על הנפקויות הנובעות מכך לעניין עצם תחולתו, כמו גם היקף הפטור מחובת ההשבה של תשלום שנגבה שלא כדין - רק עת פעלה היא באמות מידה הנדרשות בנושא מרשות ציבורית".

בחזרה למקרה הקונקרטי, החברה טענה שעיריית מעלה אדומים גבתה את האגרה בחוסר תום לב. הכיצד? שכן, משנפסקה ההלכה בפרשת מודיעין, היה עליה להימנע מגבייתה. העירייה השיבה - גביתי, שכן לא ידעתי אודות פסק הדין שניתן בפרשת מודיעין.

האם ידיעת רשות מקומית על כך שכנגד רשות מקומית אחרת הוגש הליך משפטי בנוגע לחוקיותו של תשלום חובה, תחייב אותה להימנע מגבייתו, עד שיינתן פס"ד מחייב בנושא. שופטי בית המשפט המחוזי השיבו לשאלה בשלילה.

"ספק בעינינו אם רשות מוניציפאלית, כגוף דינאמי המספק לציבור גדול מגוון רב של שירותים הממומנים מהקופה הציבורית, יכולה להיות תלויה על בלימה ומחויבת באופן גורף להמתין בפועל בגביית תשלומי החובה, עד למיצויו של כל הליך והליך משפטי המתנהל כנגד רשות אחרת, בעניין היכול להיות בעל השלכות על פועלה", נכתב בפסק הדין. "אם נאמר כן, עלולים אנו להטיל עליה גזירה שלא ניתן לעמוד בה". *

(ע"א מחוזי ירושלים 5526/04 עיריית מעלה אדומים נ. סאסי קבלני בניין בע"מ, פס"ד מיום 26.6.05. השופטים מיכאלה שידלובסקי-אור, משה גל ומרים מזרחי)