מצוקתן הכספית של הרשויות המקומיות מובילה לנסיונות מכל הסוגים להשבחת נכסים בבעלותן, גביית היטלי השבחה והיטלי פיתוח, גביית "נטל יזמי" וכיוצ"ב. לעניין היטלי השבחה, על אף שנדמה כי הוועדות מיצו את יכולתן, נראה שלפחות בחלק מהמקרים מונחים היטלי השבחה "לצידי הדרכים", ואין איש טורח לגבותם.
במה דברים אמורים? בשנים האחרונות אנו עדים לשלטי חוצות יצירתיים, הפותחים בפנינו דלתות תנורים, מקררים, מכוניות וכיוצ"ב. השלטים העצומים מוצבים לאורך דרכים, במקום בו יצודו את מירב תשומת הלב. מטרתם שיווק מסחרי לכל דבר. השלטים מוצבים על גבי עמודי ענק, המהווים מבנה הטעון היתר בנייה. הקמתם עונה להגדרת עבודות טעונות היתר בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה. השימוש הנעשה בקרקע הינו שימוש מסחרי, ובחלק מהמקרים טעון אישור לשימוש חורג.
סביר להניח, כי בגין שלטים אלו לא התבקשו ולכן גם לא התקבלו היתרי בנייה. אם נתעלם ממרכיב הבטיחות והאכיפה הנדרשים מבניית מבנים אלו, ונתייחס למרכיב הכלכלי בלבד, נגלה כי בגין הצבת שלטי חוצות משולמים דמי שכירות מכובדים.
אילו היה נדרש היתר בנייה בהתאם להוראות החוק עבור הבנייה, ובחלק מהמקרים אף היתר לשימוש חורג, אזי כתנאי להנפקת ההיתר היתה נבחנת החבות בהיטל השבחה. בהעדר הליך היתר בנייה, סוגיה זו כלל לא נבחנת.
השבחה מהווה הפרש השווי המתקבל בין ייעוד הקרקע התקף במקום (דרך, חקלאי וכו') לבין השווי לשימוש המסחרי המבוקש. במקרים אלו, הפרשי השווי משקפים השבחה ניכרת, המונחת לאורך הדרך לעיני אלפי כלי רכב החולפים, ועדיין אין מוסדות התכנון דואגים לחייב את הצבת השלטים בהיתרי בנייה והיטלי השבחה.
אכיפת הוראות החוק בעניין זה חשובה בהיבטי בטיחות (תזכורת לקריסת תקרת אולמי ורסאי) ותואמת את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור (ועדת זיילר), וגם עשויה להעניק לוועדה המקומית תשלומים כגון אגרות בנייה והיטלים שונים, אשר יקלו במעט על מצוקתה התקציבית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
