הדרך היפה ביותר לתאר את המפגש בין געגוע לכמיהה או ערגה היא באמצעות המילה כיסופים.
יש טעם חמקמק וחד-פעמי, שברגע שהוא פוגש את השפתיים ניתן לבלות חיים שלמים כדי לשחזר אותו שוב. כנראה גם שכיסופים למשהו תלויים בעובדה שהוא לא יחזור לעולם.
למשמעות היפה ולרגע השברירי והטרגי הזה מצאה השפה העברית מילה - יפה לא פחות ממשמעותה,
ויש בה גם מצלול עם אופק לכיוון הים בשעתו הכסופה.
לכן "כיסופים" היא האהובה עליי ביותר.
