שתי מילים שיש להן משמעות אחת, ולכן המשמעות היא בעצם אחד שהוא שניים, או שניים שהם אחד. כי בישראל אי אפשר לחיות לבד, חייבים להיות שניים. אם ננסה להיות אחד בלי השניים, זה מתכון לאסון.

אני מאוד מתחבר לשתי המילים הללו, וחוויתי אותן על בשרי באופן מיוחד בצבא, אז הכרתי לעומק את העדה הדרוזית ואת המגזר הבדואי, והבנתי שאם אנחנו לא נשכיל לחיות יחד, אז נישאר לבד ולא נצליח לשרוד. המשמעות הזאת נכונה גם לחיים המשותפים בין הציבור היהודי לציבור הלא יהודי, ובין הציבור החילוני לציבור החרדי.