חוצפה היא מילה בעברית שאין לה תרגום ומקבילה באף שפה, משום שהיא מגלמת מהות כל-ישראלית: כל כך הרבה ממה שטוב וממה שמאתגר בנו, כחברה וכפרטים. מגולמים בה התעוזה, היצירתיות והמרד במוסכמות, שהופכים אותנו למדינה המובילה בעולם בתחום החדשנות, אבל גם החספוס, הקולניות, חוסר הנימוס וחוסר הכבוד לאחר, שמעכירים לא אחת את החיים המשותפים של כל חלקי הפסיפס הישראלי.
הדואליות הזאת - מילת הערכה וגנאי בו-זמנית - היא יוצאת דופן, אך מייצגת לטעמי את הישראליות במיטבה.
