היקף הגיוסים בסטארט-אפים זינק: "זו הייתה שנת שיא בהייטק שלא תחזור על עצמה"

כך חזה המשקיע אבי אייל, שותף מייסד בקרן אנטרי קפיטל בפאנל "גאות או בועה" בוועידת ישראל לעסקים • לעומת זאת, עו״ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק בהרצוג פוקס נאמן, חושב שיהיה קשה לעצור את התיאבון להשקעה בסטארט-אפים: "יש קרנות הון סיכון שעושות פי 50 או 100 על הכסף הראשוני" • ומה אומרים על טרנד המיזוג ל-SPAC?

הפאנל "גאות או בועה" במושב ההייטק של ועידת ישראל לעסקים בא לסכם את השנה שוברת השיאים שעברה על ההייטק הישראלי ב-2021 ולהסתכל אל העתיד. ב-2021 סך ההון שגייסו סטארט-אפים פרטיים זינק ביותר מפי שניים לסכום שיא של 25.4 מיליארד דולר, בהשוואה ל-10.8 מיליארד שהושקעו בכל שנת 2020. בנוסף מספר חדי-הקרן הישראלים (סטארט-אפים פרטיים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר) קפץ מ-20 ל-53 השנה.

"שנת 2021 הייתה שנת שיא", אמר אבי (אביעד) אייל, שותף מייסד בקרן אנטרי קפיטל, שהיה המשקיע הראשון במאנדיי . "בתחילת השנה הקרובה נמשיך באותו הקצב, אבל לאורך 2022 נראה ירידה בשווי וגם במספר העסקאות ההשקעה בהייטק. 2021 לא תחזור על עצמה. אני מקווה שנמשיך לראות ביצועים מעולים ,אבל הרבה דברים קורים בעולם ופחות תלויים בנו: נושאים כמו רוסיה ואוקראינה, סין וטאיוואן, הריבית בארה"ב, הרבה דברים יכולים לפגוע בעולם שלנו של השקעה בסטארט-אפים. אנחנו רואים תיקון במניות הטכנולוגיה בשוק הציבורי וזה יחלחל לשוק הפרטי".

עו״ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק בהרצוג פוקס נאמן, אמר שהוא כרגע לא רואה ירידה בעסקאות ההשקעה הגדולות. "אכן יש סיכונים גיאופוליטיים, אבל יש גם הרבה מאוד כסף חדש שלא שיחק בבעבר בשוק ההייטק ונכנס בשנה האחרונה. גופי פנסיה לדוגמה, כמו הפניקס, הראל וגופים אחרים. מגיע גם כסף מגיאוגרפיות חדשות, כמו שחקנים מאיחוד האמירויות, ורואים את זה בשווי של חברות ובהיקף הגיוסים. היום אני נתקל בקרנות הון סיכון שעושות פי 50 או 100 על הכסף הראשוני בניגוד לפי 10 בעבר. את התיאבון הזה יהיה קשה לעצור".

יצאו להנפקה מוקדם מדי

גבע התייחס גם לירידה החדה בשווי של חברות טכנולוגיה ישראליות שהונפקו השנה. "היו חברות שיצאו מוקדם מידי להנפקה, לא רק חברות ישראליות אלא גם חברות טכנולוגיה אחרות. בנוסף אנחנו נראה דעיכה בעולם הספאק. זאת אולי שיטה שתתאים לחברות ספציפיות כמו בעולם תרופות, שיש להן סיבה לעשות ספאק המאפשר להתייחס להכנסות עתידיות מתרופות, אבל תהיה דעיכה בעולם הזה".

"רשות שוק ההון האמריקאית רואה בספאק כלי לגיטימי והשימוש בספאק מתאים לחברות מסוימות, אבל נראה יותר רציונליזציה בשימוש בספאק", הוסיפה דינה פסקא רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG סומך חייקין. אביבית בנדר, הממונה על הפיתוח העסקי והפינטק בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים, אמרה שהיא דווקא "פחות אוהבת את התחום של ספאק ומעדיפה את הכניסה האלגנטית לשוק הציבורי".

"אנחנו אומה של סטארט-אפ ואני פוגשת הרבה יזמים מהרבה סקטורים ומגזרים. פגשתי לאחרונה פרופסור שעזב את האקדמיה כדי להקים סטארט-אפ", הוסיפה בנדר. "יש המון כסף זר שנכנס לשוק והוא פחות סלקטיבי מאשר המשקיעים מקומיים. קרנות ההשקעה נמצאות היום בתחרות קשה כדי להגיע לניצול של הכסף ולתשואה בזמן קצר. אנחנו בבנק הפועלים רואים פחות את התשואה כמרכז, אלא עובדים עם החברה על האסטרטגיה והסינרגיה שלה אתנו".

"בפודטק ובקלינטק אין בועה"

שוק ההייטק הישראלי רגיל לחברות סייבר ופינטק, אבל פסקא רז התייחסה לגל ההשקעות הגדולות שמגיעות לעולמות לא טיפוסיים כמו פודטק וקלינטק. "בתחומים האלו אין בועה. הסטארט-אפים האלו עוסקים בבעיות קיומיות של האנושות כמו ביטחון תזונתי או משבר האקלים וחלק מהפתרונות יגיעו מאותן חברות. זה לא עולם תוכנה והתחומים האלה דורשים הרבה השקעות הון".

פסקא רז הוסיפה שהפריחה של ההייטק באה לידי ביטוי גם בעולם ראיית החשבון. "כאשר סטארט-אפים גדלים הם צריכים גם אנשי פיננסים ואנחנו רואים מחסור בכוח אדם בעולמות האלו", היא אמרה.

דדי פרלמוטר, לשעבר ארכיטקט המוצרים הראשי של אינטל , עומד היום בראש הוועדה הבין-משרדית בתחום של הגדלת התעסוקה בהייטק. לדברי פרלמוטר, "אני לא יודע מה יקרה בשנה הבאה, אבל אני יודע שעוד 5-10 שנים תחום ההייטק יהיה גדול יותר והצורך בכוח אדם בהייטק רק יגדל. יש הזדמנויות לאנשים שונים להצטרף להייטק. הבעיה הגדולה היא בהיצע ולא בביקוש ואם לא נביא את האנשים הנכונים לתעשייה ניכשל", אמר פרלמוטר.

פרלמוטר התייחס להמלצות הצפויות של הוועדה בראשותו. "יהיו הרבה כיוונים ואנחנו לא נפתור את כל הבעיה במכה אחת. נעסוק בנושא הלימודים הטכנולוגיים באוניברסיטאות ובהכשרות מקצועיות שמטרתן לממש את הפוטנציאל מהחברה הערבית ומנשים חרדיות. הכי חשוב הוא שמערכת החינוך לא מותאמת כיום לעולם החדש וזה חייב להשתנות".

פרופ' זיאד חנא, מנכ"ל מרכזי הפיתוח של חברת פיתוח השבבים קיידנס בישראל, אמר כי "יש מחסור בטאלנט וצריך לראות איך מגדילים את העוגה. היום החברות גונבות אחת לשנייה אבל אין לזה תוחלת. היום אפשר לעבוד מכל מקום, הערך הסגולי של מהנדס גדל והתחרות גדלה בין החברות. צריך לראות איך מגדילים את ההיצע מתוך אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג".

לדברי חנא, "תוכנית החומש לחברה הערבית מאוד משמעותית לקידום ההייטק בחברה הערבית. צריך לבנות פארקים להייטק בחברה הערבים, לחנך להייטק מגילאים צעיר ולתת דוגמה של יזמות בחברה הערבית".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות

צרו איתנו קשר *5988