"משנים פה מדיניות מדי יום, ויש ייאוש כללי מסוכני התיירות בעולם שמחקו את ישראל מהמפה"

את הקריירה שלו כעורך דין עזב רון ורם ב-2007 כשהחליט להגשים חלום ולהפוך למורה דרך. הוא לא יכול היה לדעת ש-13 שנים לאחר מכן הוא ייקלע למצב שבו הוא לא יעבוד במשך שנתיים.

"בסוף 2019 יצאתי להדרכה בירדן ומאז לא יצאתי להדריך בחו"ל. בינואר 2020 הדרכתי את קבוצת התיירים האחרונה שלי בישראל". בנובמבר האחרון כשהתאפשרה כניסת תיירים לחלון של שבועות ספורים, הוא הדריך בני זוג שהגיעו מגרמניה ברכב האשכול שהוא מחזיק ושהוא מקווה שביום מן הימים יספק לו עבודה כשתיירים יעדיפו לטייל במודל קפסולה.

כמו חבריו למקצוע את 2019 הוא מגדיר כשנת אינטנסיבית ופורה שאחריה הלו"ז שתוכנן ל-2020 נעלם "ענף התיירות הנכנסת שמפרנס 140-200 אלף משפחות נותר מאחור. בשנת 2020 היו רשומים כ-8,000 מורי דרך, השנה רק כ-800 חידשו את הרישיון גם כשהוא לא כרוך בתשלום. יש ייאוש טוטלי. מאז יולי 2021 אנחנו לא מקבלים דמי אבטלה מהמדינה, ויש מורי דרך שהגיעו לפת לחם. כמו רבים אחרים ניסיתי לעזוב את התחום, לחזור להיות עורך דין למשל אבל השוק רווי. ניסיתי לחזור למשרד להגנת הסביבה שם עבדתי כעורך דין - ולא הצלחתי. דוחקים בנו לעשות הסבה מקצועית שתיאורטית זה נהדר ואולי רצוי אבל לרוב המדריכים זה רק מחריף את המצב כשהם נדחים שוב ושוב בניסיון למצוא עבודה".

"יש לי ארבעה תארים ואני מרגיש שבגילי וכאב לשלושה אני יכול וצריך להשתכר בשכר מכבד", הוא אומר ומוסיף "מה גם שבכל פעם הייתה תקווה שהנה התיירות חוזרת אז זה ייצר מוטיבציה".

ורם פנה לאפיק תיירות הפנים אך גם פה מדובר ביריעה שקצרה מלהכיל "3,000 מורי דרך שהיו מוצבים בחו"ל חזרו לשוק תיירות הפנים לצד אלפים אחרים. בתיירות החינוכית עוד אפשר למצוא עבודה לשכר מינימלי של כרבע מגובה השכר הרגיל שלנו".

לאחרונה פתחה ישראל מחדש את האפשרות לכניסת תיירים. אלא שתנאי הכניסה (על פי התו הירוק) והתחלואה מרחיקים רבים "ישראל היא מדינה אדומה", אומר ורם "איזה הגיון יהיה לתייר להגיע דווקא למקום כזה עכשיו? מעבר לכך תנאי התו הירוק שעל פיהם ישראל לא מגדירה מחוסן כמי שקיבל שתי מנות כמו שאר המדינות מרחיקות עוד תיירות. צלצלה אליי סוכנת מגואטמלה בכדי לתאם ביקור של משפחה שכבר קנו כרטיסים והכול. אני נאלצתי לבשר להם שבגלל שקיבלו שתי מנות חיסון - הם לא יכולים להיכנס לכאן. באוקטובר 2021 יצאתי לעשות הכנה לטיול בסיני. ליד ה"בלו הול" בדאהב בנקודת זמן מסוימת עמדו כ-500 תיירים. לא יכולתי שלא לקנא. שוחחתי עם חלקם שאמרו שרצו לשלב ביקור בישראל אבל לא יכלו כי קיבלו שני חיסונים".

השבוע (12.1) נערכה הפגנה נוספת של מורי הדרך, הפעם מול משרדי האוצר, בדרישה לפיצוי. "רק ישראל וצפון קוריאה היו סגורות לתיירות בחג המולד. אנחנו אומרים, אם סגרתם את התיירות, תפצו. מציעים לנו 2,500 שקל למי שיעבור השתלמות להסבה מקצועית, אני קורא לשרים לנסות להתקיים מ-2,500 שקל בחודש ולשלם מזה משכנתה ולגדל ילדים ביוקר המחיה של ישראל. הפיצוי צריך להיות לפי גובה השכר הממוצע במשק. ביולי הספקנו לקבל דמי אבטלה וכיום אני מקבל אפס עגול של פיצוי מהמדינה. אנחנו במצב של אכילת חסכונות".

גם האופק לא מאפשר לורם תקווה: "משנים פה מדיניות מדי יום, ויש ייאוש כללי מסוכני התיירות בעולם שמחקו את ישראל מהמפה עד יעבור זעם".

ורם חתום על כמה מיזמי תיירות פנים: ב-2009 יצא עם סיור "שבת בבוקר יום יפה" במסלול חייו ושירתו של אריק איינשטיין (שאף נתן ברכתו לסיור במכתב). לאחר שאיינשטיין הלך לעולמו צצו סיורים דומים. סיור אחר הוא "ניגונים ושירים" במזכרת בתיה וסיור אוכל טבעוני בשוק לוינסקי התל אביב. "אני לא שוקט על שמריי", אומר ורם שמחזיק בטן מלאה על הממשלה "שהונתה את הציבור בכך שהיא אומרת שהיא עזרה למורי הדרך. חוץ מהפטור בדמי הרישיון זה שקר. בשטח אנשים נמצאים במצוקה עצומה. זו הפקרה שאין בה טיפת חמלה".