ההפקה מהכנרת זינקה ב-71% בשנת 2024, והגיעה ל-273 מיליון מ"ק. בכך, השאיבה מהכנרת הייתה 15% מצריכת המים של ישראל, לעומת 9% בלבד בשנת 2023. זאת, בשל ויכוח על מחירי האנרגיה מול מתקני התפלת המים הגדולים "שורק 2" ואשדוד. לדברי מקורות, מתקנים אלו נמצאים בסכסוך על מחירי האנרגיה הנדרשים להם לצורך ההפקה. בהמשך לכך, שיעור המים המותפלים המדווח על־ידי מקורות ירד מ-33% ל-29%.
מתקן ההתפלה אשדוד חתך כמעט בחצי את ההפקה שלו, ומתקן שורק לא הגדיל את ההפקה שלו, למרות שהיה אמור. מתקני ההתפלה הפרטיים עובדים במודל של BOT. כלומר, יזמים פרטיים בונים ומתפעלים את הפרויקט למשך זמן מסוים בתנאים ידועים, ולאחר מכן מעבירים את המתקן לידי המדינה (שיכולה להוציא אותו למכרז חדש). במקרה דנן, הסכסוך של המפעילים הוא כפול: מול החשב הכללי האחראי על תנאי ה-BOT, וביכולתו לאשר, למשל, קניית מים במחיר יקר יותר, בשל עליית מחירי החשמל, ומול רשות המים, שהאינטרס שלה הוא להוזיל ככל הניתן את העלויות. בינתיים, הפתרון הוא פשוט לצמצם את ההפקה או לעכב את הגדלתה, עד שיימצא פתרון. זה מגיע ישירות על חשבון השאיבה מהכנרת, שמושפעת גם ממזג האוויר השחון שהיה השנה.
ככלל, מקורות הרוויחה 215 מיליון שקל ב-2024, עלייה של 14% בהשוואה לשנת 2023. זאת, בין השאר, בשל העלייה בצריכת המים בחקלאות, שגדלה ב-9%, בעקבות השנה השחונה. המים לחקלאות הם 40% מאספקת המים, אך בניכוי יצוא המים לירדן ולרשות הפלסטינית, המים לחקלאות מהווים 45% מצריכת המים של ישראל.
מקורות, כחברה ממשלתית שהכנסותיה תלויות בתעריף המים לצרכנים, לא מחלקת דיבידנד למדינה. במקום זאת, היא צפויה להשקיע את הרווחים שלה בפיתוח נוסף של משק המים. על־פי מנכ"ל מקורות, עמית לנג, "מקורות ממשיכה במגמת צמיחה בכל היחסים הפיננסיים, תוך שמירה על רציפות תפעולית ואספקת מים סדירה בכל רחבי המדינה על אף האתגרים". עוד הוא מוסיף, כי "לראשונה, כ-30% מהרווח הנקי מקורו בפעילות עסקית שאיננה תחת מודל הפיקוח". אלו בדרך כלל חברות ממשלתיות אחרות, כמו נתיבי ישראל וקצא"א, שרוכשים שירותים מחברת מקורות.
עידן ארץ
כתבות
ני"ע
