"הקשות בהיסטוריה": ארה"ב מציגה את חבילת הסנקציות נגד איראן

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הציג הערב (ב') במסיבת עיתונאים תוכנית שמטרתה לבודד את כלכלת איראן, שאותה תיאר כ"D-Day כלכלי" וכמתקפה הפיננסית הגדולה ביותר שנערכה אי פעם נגד יריב. סנקציות חדשות הוטלו על קרוב ל-60 גופים, בני אדם וכלי שיט הקשורים לאיראן, בתחומי הגרעין, הטילים, הסייבר והנפט.

לדברי בסנט, הן מכוונות נגד חמשת "עורקי החיים החיוניים ביותר" של איראן, שמנצלת "נכסים דיגיטליים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות" במדינות אחרות כדי לתמוך בכלכלה שלה ולעקוף את הלחץ המופעל עליה.

● משבר החוב של ארה"ב בשיא. שר האוצר ומשקיע העל מציעים פתרונות
● המלחמה באיראן חשפה את המשבר העמוק בצי האמריקאי

בסנט הזהיר גם כי מדינות וגופים שיפרו את ההגבלות וימשיכו לקיים קשרים כלכליים עם איראן מסתכנים בניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית המבוססת על הדולר האמריקאי. עם הכרזת גל הסנקציות החדש, העניקה וושינגטון למדינות הסוחרות עם איראן פרק זמן קצר לנתק את הקשרים הללו. לא נאמר מה אורך פרק הזמן.

"אם אנשים לא מעוניינים לעמוד בציפיות שלנו, אז אנחנו מצפים, וגם הם צריכים לצפות, שהם יעזבו את מערכת הדולר", אמר בסנט. הוא הדגיש כי מטרת המהלך היא לא לפגוע בכלכלה העולמית, אלא להביא לבידוד הכלכלי של איראן. "הצעדים האלה מרחיבים את הסיכון לסנקציות משניות עבור כל מי שטיפש מספיק כדי להמשיך לעשות עסקים עם המשטר הזה".

במקביל, הציב לאיראן תנאי לחזרה לזירת המסחר הבינלאומי: ויתור על תוכנית הגרעין ועל השליטה במצר הורמוז. הסכם הפסקת האש שהושג כבר נזנח ברובו עוד לפני שפג תוקפו בשבוע שעבר. מצר הורמוז ממשיך לתת לאיראן יתרון ונשאר הרבה פחות פעיל ממה שהיה לפני תחילת המלחמה.

"בפני איראן עומדת כעת בחירה ברורה מאוד, עם שתי דרכים בלבד", אמר. "בידוד עולמי מוחלט וכלכלת קיום, או דרך חזרה לנורמליות והזדמנות לשוב ולהשתלב בכלכלה העולמית. היום אנחנו משיקים את 'מבצע מנודים כלכליים' (Operation Economic Outcasts), כדי לחסום בפני המשטר האיראני כל אפשרות אחרת".

בסנט הוסיף כי ארה"ב לא תהיה מוכנה עוד לקבל מצב שבו מדינות שלישיות פועלות ב"שטחים אפורים" בכל הנוגע לעימות עם איראן, בין היתר באמצעות קבלת טיסות מאיראן או החזקת חשבונות פיננסיים עבור המשטר.

"מי שיעמדו לצד ארה"ב ייהנו מפירות השותפות איתנו", סיכם.

מי תהיה היעד המרכזי?

"אנחנו רוצים להבהיר היום שאף אחד לא נמצא מעל להישג ידם של סנקציות אמריקאיות", אמר בסנט כשנשאל האם הממשל יפנה את מבטו לבנקים סיניים, או שמא יימנע מכך כדי לשמר את היחסים עם בייג'ינג.

"אם הם יסייעו לעסקאות ויהיו חלק מהאקוסיסטם שהופכת נפט איראני לכסף, לדיכוי, הם יהיו מטרה", אמר בסנט.

לפי נתוני Kpler שצוטטו ברויטרס, סין רוכשת יותר מ־80% מהנפט האיראני המיוצא. בייג'ינג כבר הבהירה כי סנקציות ולחץ כלכלי אינם הדרך לפתור את המשבר וקראה לפתרון מדיני.

בטהרן דוחים בינתיים את האיום. שר החוץ עבאס עראקצ'י כינה את הסנקציות החדשות סימן לייאוש אמריקאי וטען כי הן ייכשלו. בכיר במועצה העליונה לביטחון הלאומי האיראנית אף הזהיר כי מדינות שיתמכו בסנקציות עלולות להיחשב כמי שמבצעות "מעשה מלחמה".

המהלך מגיע כאשר השווקים כבר מתמחרים את הסיכון להחרפת העימות. מחירי הנפט עלו בימים האחרונים ונסחרים מעל 90 דולר לחבית מסוג ברנט על רקע החשש מהשפעה על היצע הנפט באזור וממצבו של מצר הורמוז.

עבור וושינגטון, השאלה הגדולה כעת היא האם ניתן לגרום לסנקציות לעבוד במקום שבו עשרות שנים של לחץ כלכלי לא הצליח להביא את איראן לכניעה. עבור טהרן, מדובר במבחן נוסף ליכולתה לעקוף את הסנקציות ולשמור על מקורות הכנסה, ובראשם יצוא הנפט לסין.