מאקרו ישראל

לפי אומדן ראשוני שפרסם החשכ"ל, העלייה ביחס החוב לתוצר נמוכה מהצפוי • בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, ב-2020 חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה

אחרי שלוש שנים האינפלציה חוזרת לטריטוריה שלילית • בחודש דצמבר לבדו ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.1% ובהסתכלות שנתית הוא ירד ב-0.7% • העלייה במחירי הדירות היא בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד • ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים ובשירותי החינוך

הגירעון לשנה שעברה הסתכם ב-160.3 מיליארד שקל • האוצר הוציא 11 מיליארד שקל פחות מהתכנון על סיוע למשק להיחלץ ממשבר הקורונה, אך מצד שני עלות החיסונים, הבדיקות ומערך קטיעת שרשראות ההדבקה הייתה גבוהה מהמתוכנן

אופן הצגת נתוני הגירעון הממשלתי ע"י משרד האוצר גורם לשאננות בציבור הרחב • קברניטי המשרד חייבים להציג את התמונה כפי שהיא באמת, והאמת היא שהמצב לא טוב • המציאות מחייבת את הממשלה לקבל החלטות קשות כבר בזמן הקרוב ולא לחכות לעתיד הלא נודע

מדד המחירים לצרכן משלים ירידה של 0.6% מתחילת השנה • לאחר שני מדדים רצופים של ירידות, מחירי הדירות בספטמבר-אוקטובר עלו ב-0.4%

בכיר ב-S&P אמר היום כי העודף שישראל צברה ב-17 השנים האחרונות הוא הגדול ביותר מקרב המדינות שאינן מייצאות חומרי גלם • הלמ"ס: נכון לסוף ספטמבר החוב של העולם לישראל מגיע לכמעט 200 מיליארד דולר

חברת דירוג האשראי פרסמה את הנימוקים והפרמטרים שהובילו אותה להשאיר ללא שינוי את דירוג האשראי הנוכחי של מדינת ישראל (A1) • ומה בכל זאת השתנה לרעה

החלטת הריבית הנוכחית מגיעה לצד מספר אירועים כלכליים שמתרחשים ביומיים האחרונים • לפי תחזית שיציג האוצר לרה"מ, הצמיחה ב-2021 תעמוד על 5%, והגירעון יעמוד על 8%-9% • בנוסף, הפיקוח על הבנקים הכריז על מתווה חדש לדחיית ההלוואות הצרכניות והמשכנתאות

הלמ"ס פרסמה אומדן צמיחה של 38% ברבעון השלישי, אולם בעקבות שאילתא שהפנה גלובס על עלייה חריגה בנתוני ייצוא הסחורות, הלשכה פתחה בבירור • מקור הטעות ככל הנראה: בחישוב ייצוא היהלומים • בלמ"ס טוענים: "גם אם הנתון יתוקן, לא צפויה להיות לכך השפעה על נתוני הצמיחה"

הזינוק נובע מהפתיחה מחדש של המשק לאחר הסגר הראשון • אך התמונה רחוקה מלהיות ורודה: הפעילות הכלכלית במשק חזרה לרמתה בתחילת 2019, והתוצר לנפש חזר לרמתו ב-2017, וזה עוד לפני שהורגשה השפעת הסגר השני • החדשות הטובות: הפגיעה קטנה יחסית למדינות המערב

תחזיות האנליסטים לקראת פרסום המדד נעו בין 0.1% ל-0.3% • מדד מחירי הדירות ירד ב-0.2% באוגוסט-ספטמבר לעומת התקופה המקבילה אשתקד

ישראל ממוקמת במקום ה-22 מתוך 24 מדינות החברות ב-OECD שהשתתפו בסקר • בשני פרמטרים נרשמה הרעה בציפיות הציבור: ביחס לכוונות לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה וביחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה

הגבייה ממסים מתקרבת לימים שלפני המשבר, המשכנתאות זינקו, שוק הרכב פורח, והמכירות באונליין פיצו על הירידה בשימוש בכרטיסי אשראי • העובדה שכמעט מיליון ישראלים מחוסרי עבודה מחזקת את המסקנה: משבר הקורונה כמעט ולא פגע בעסקים הגדולים ובעובדים החזקים במשק

מדובר בעלייה של כאחוז בהשוואה לספטמבר • הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 122.7 מיליארד שקל • בהכנסות המדינה חל קיטון נומינלי של 10%

בארגון המדינות המופתחות מעריכים כי הצמיחה של המשק הישראלי ב-2021 תעמוד על 2.9% בלבד • ב-OECD ממליצים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתחומי הרווחה והתשתיות ולנצל את המשבר לרפורמה מקיפה במערכת המס

המדד עלה בחודש יולי ב-0.2%, ובכך הגיע קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים למינוס 0.6% • ההתאוששות צפויה להיקטע בספטמבר עם הטלת הסגר השני • "מחירי ההבראה והנופש צפויים לעלות בשיעור חד וכך גם מחירי המזון. מנגד, שיעור האבטלה הגבוה צפוי להביא להמשך התמתנות במחירי שכר-הדירה"