פייק ניוז

בעידן המידע, השאלה במי לתת אמון הופכת לעיקרית וקשורה לשאלה עמוקה יותר: מהו הבסיס האפשרי לחיים משותפים, ואיזו אחריות התקשורת יכולה לקחת על עצמה כדי שהמצב הפוליטי-חברתי בו אנו שרויים לא ילך ויחמיר?

פרנק לרוז, מזכיר המדינה של אוהיו, הוא האיש שמוביל את ההיערכות לבחירות באחת המדינות החשובות ביותר בבחירות לנשיאות ארה"ב • ההכנות כוללות השקעה של 114 מיליון דולר במערכות הצבעה, שדרוג אבטחת הסייבר וביצוע הדרכות על פייק ניוז

בפייסבוק סירבו להצטרף לטוויטר וליוטיוב במלחמתן בפייק ניוז, בנימוק של חופש ביטוי ופרסום נגיש לכולם • ההחלטה דווקא הפכה את הרשת החברתית לשחקן פוליטי עוצמתי, ולא פלא שהילרי קלינטון כינתה את מארק צוקרברג בסוף השבוע "אוטוריטרי וטראמפיאני"

ג'ורדנה קטלר אמרה את הדברים בתדרוך מיוחד לעיתונאים לקראת בחירות 2020 • עוד אמרה קטלר: "אנחנו מכבדים את החוק המקומי. מקווה שבעתיד תהיה רגולציה שתגיד לנו מה לעשות" • תדרוך דומה ערכה אתמול פייסבוק גם עבור נציגי המפלגות

כתב רשת ABC News, מאט גוטמן, דיווח באופן שגוי בשידור חי למיליוני צופים אמריקאים מהתרסקות המסוק בה נהרג שחקן הכדורסל קובי בראיינט, וטען כי כל ארבע בנותיו נהרגו • מאוחר יותר גוטמן עלה לשידור כדי להתנצל על הפגיעה ברגשות משפחתו וחבריו של בראיינט וצופי הרשת

בהיכנסנו למערכת הבחירות הנוכחית, טוב יעשו המתמודדים ויועציהם אם יישמעו לאמירתו הברורה של בית המשפט ויפעלו לפיה • דעה

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית • ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה • שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

המדריך לטראמפיסט |

האם לפוליטיקאים מותר לפרסם מודעות שקריות ברשתות החברתיות? הוויכוח שמסעיר את ענקיות הטכנולוגיה לקראת בחירות 2020 עולה מדרגה • וגם: למה פייק ניוז זה כל-כך 2016, מי משתף ידיעות כזב, ואילו פוליטיקאים מובילים במרוץ הפרסום ברשתות עד כה? • האזינו

כלי תקשורת שיפעילו מערכת בקרה יסודית ומשוכללת לפני פרסום מידע, יוכלו לרכוש מחדש את האמון הפגוע של צרכני התקשורת הצעירים ולכבוש מחדש את התפקיד החיוני כל-כך ככלבי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית • דעה

אמירה ישנה של ראשת ממשלת פינלנד בשבח שבוע עבודה מקוצר הפכה בימים האחרונים לסיפור בינלאומי חובק עולם שמצוטט באוסטריה, בריטניה, איטליה וישראל • הבעיה היחידה: הסיפור פשוט אינו נכון

"גלובס" מסכם את העשור החולף בישראל ובעולם: התחזקות ההייטק, גלי הפליטים ששינו את מפת הפוליטיקה, עלייתו של הפייק ניוז, השינוי בהרגלי הצפייה, קבוצות הרכישה שלא הצליחו להחזיק מעמד והטייקונים שהלכו והחדשים שהגיעו - אלו התופעות שהשאירו את חותמן • פרויקט מיוחד

דיסאינפורמציה, שמועות שגויות, ספקולציות, תיאוריות קונספירציה וחדשות כזב מופיעות מאז המצאת הדפוס לפחות • מה בכל זאת ייחודי להתגברות התופעה בעשור שחלף, מי מתדלק אותה, ואיך אפשר להילחם בה? • פרויקט מיוחד

תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף מעורבות של ישראלים בקמפיין נגד שמאלנים ומוסלמים, לרבות אחד אריאל אלקאראס, "תכשיטאי" מלוד (שמכחיש כל קשר לקמפיין) • אך חשיפות קודמות מצביעות על מאמצים לקידום גזענות מזה שנים

הרשת החברתית היא הראשונה למלא אחר הוראות החוק החדש שמאפשר לממשלת סינגפור להורות על תיקונים או הסרה של תכנים • ענקית הטכנולוגיה הצהירה כי היא מקווה שהחוק ייושם באופן "מידתי ושקוף" על ידי הממשלה

הפוליטיקה הבריטית כמרקחה בגלל ארגון בודקי עובדות חדש שבחן את עימות הבחירות והחמיא ליושרו של בוריס ג'ונסון • מי שהפעיל את ה"ארגון" הייתה המפלגה השמרנית • טוויטר וארגונים לא-מפלגתיים מחו על התרגיל, אבל השמרנים בשלהם

יכולות ה"טרגוט" של מפרסמי מודעות פוליטיות יצומצמו משמעותית • המהלך ייכנס לתוקף בבריטניה עוד שבוע מהיום, לפני הבחירות ב-12 בדצמבר • במדינות האיחוד האירופי המהלך ייכנס לתוקף החל מסוף השנה הנוכחית, וביתר העולם ב-6 בינואר