מהישגי המחאה הקודמת נגד אפליית יוצאי אתיופיה היה איסוף ופרסום מידע על היחס לבני הקהילה • הנתונים הרשמיים אפשרו הפעם לעגן בעובדות טענות על שיטור–יתר וגזענות • אבל המתיחות גם הולידה מבול של פרסומים ברשתות ובתקשורת שאין דרך לבדוק מיד • כמה דוגמאות שמנסות לעשות סדר • המשרוקית של גלובס
הרשת החברתית ניטרה פוסטים בפלטפורמה שעסקו בפייסבוק עצמה, ובמקרים מסוימים החברה פעלה נגד תיאוריות שקריות שגילתה באמצעות הכלי • ומדוע בסקרים על אופיו של צוקרברג הופיעו מושגים המבקשים לתארט כמו "בוגר", "כן", ו"מלא תשוקה"?
המלחמה הקרה של רוסיה בפינלנד הפכה למאבק בוער באינטרנט • הנשק: הרוסים מפיצים דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות • התגובה: הפינים יוצאים בתוכנית חינוכית מקיפה נגד מידע כוזב. התוצאה: ניצחון מוחץ על הפייק ניוז
בניגוד לשמועות שנפוצו ברשתות, אירוע זה לא התרחש • לא נפטרה אישה הרה או כל אדם אחר בעקבות חסימת הכבישים ובמחאות עצמן • המשרוקית של "גלובס"
היום התפרסם במגזין G כי בפינלנד הרשויות הבינו שהדמוקרטיה שלהם בסכנה והחלו בחינוך לזיהוי פייק ניוז • בעידן של פוסט-אמת הופכת המדינה הצפונית לחלוצת המאבק בפייק ניוז ע"י חינוך, קמפיינים ממשלתיים וסדנאות לאנשי ממשל • ולנו נותר לשאול, האם גם בישראל נזכה ללמוד להתמודד עם דיסאינפורמציה? • האזינו
הדיילי טלגרף הבריטי כתב ב–2019 ש"פייק ניוז נראה כאחד האיומים הגדולים ביותר על הדמוקרטיה, חופש הביטוי והסדר העולמי" • כדי לנצח את האיום הזה צריך לאחד כוחות
זוג הסלבריטאים,שנישאו בשנת 2015 ולהם שני ילדים, בחרו בדרך מקורית להגיב לצהובון שפרסם כי הם נפרדים, ושילב פרטים עסיסיים על מאבק משמורת וסודות אפלים שנחשפו • "בהצלחה במכירת המגזין השבוע", כתב קוצ'ר באינסטגרם
חוקרים מאוניברסיטאותת סטנפורד, פרינסטון, מכון מקס פלאנק לאינפורמטיקה וחברת אדובי פיתחו תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית שתאפשר לשנות את המילים שהאדם המצולם בסרטון אומר באמצעות שינוי הטקסט בתמלול הסרטון, וכך "לשתול" בפיו מילים שלא אמר מעולם • קיים חשש נרחב מניצול לרעה של טכנולוגיות כאלה על מנת לזייף ראיות, לבייש אנשים ועוד
סקוט קראפט, עורך המשנה של העיתון הרביעי בגודלו בארה"ב, חושב שגם בעידן האינטרנט אין תחליף ליציאה של עיתונאים לשטח • בשיחה עם "גלובס" הוא מדבר על עיתונות כתובה בעידן הדיגיטלי, על המעבר מעיתונות של דיווח ל"עיתונות של אחריותיות", על היתרון של מיליארדר-בית עם כוונות טובות, על טראומת הכישלון לחזות את טראמפ ב-2016 ואיך למנוע כישלון כזה ב-2020
במיני סדרה המגוללת את משפטם וסיפורם של 5 נערים שחורים שהואשמו לשווא בתקיפה ואונס של אישה לבנה ב-1989, בולט דונלד טראמפ • מי שהיה אז איל הון מניו יורק, פרסם מודעה בעיתון בעלות של 85 אלף דולר • המודעה קראה להוציא להורג את אותם נערים, ששנים לאחר מכן זוכו מכל אשמה • שלושה עשורים לאחר מכן, הנשיא טראמפ נשאר אותו טראמפ
מאז גויסה לפני שנתיים לעבודה באחד העיתונים הגדולים והנחשבים בעולם, ידיה של כתבת בדיקת העובדות ב"ניו יורק טיימס" מלאות עבודה • בראיון ל"גלובס" היא מתארת את שיטות העבודה בעידן הפייק ניוז, ומסבירה איך בוחרים את הנושאים, ולמה דווקא הבדיקה שערכה בזמן אמת לנאום מצב האומה של טראמפ הסתיימה די מהר
בכיר כחול לבן טוען כי בעידן הפוסט-אמת המספרים המוחלטים הפכו לשנויים במחלוקת • בדרך למציאת הפתרון הוא הלך לאיבוד והפך לחלק מהבעיה • המשרוקית של גלובס
סיפור שבו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מתאר כיצד שכניו היהודים סייעו לו כשהיה ילד קטן ורעב, עם תמונה שבה הוא מזיל דמעות, מופץ בשנים האחרונות • הסיפור הוא דוגמה לפס ייצור של פייק ניוז: לא אירע כפי שמתואר, והתמונה שהוצמדה אליו לקוחה בכלל מאירוע אחר • שתפו בכל הכוח: כך נוצר ומתפתח בקלות פייק ניוז
כמויות אדירות של מידע מיוצרות ומועברות באינטרנט בקצב מסחרר ומשאירות את הגולשים המבולבלים לנווט בעצמם באוקיינוס עצום של מידע, לא בהכרח אמין • הגולשים באינטרנט לא אמיתיים, המידע עצמו מוטל בספק, ואפילו למדדים אי-אפשר להאמין • איך הפכה מהפכת המידע לבעיית אמון קשה?
לקחים מהבחירות לכנסת ה-21: למנוע מסרים אנונימיים, מלחמה בפייק ניוז והגבלות על הרשתות החברתיות
בין השינויים הצפויים: הרשת החברתית הודיעה היום על השקת מדד בשם "פער הקליקים" - כלי שנועד להגביל את הפצתם של אתרים בעלי פופולריות לא פרופורציונלית בפייסבוק ביחס לשאר הרשת
איראןארה"בבחירות בארה"בדונלד טראמפחיזבאללהחמאסישראל במלחמהלבנוןצה"לרשתות חברתיות