ריבית

בבנק המרכזי וגם בבנקים השונים טוענים כי עליית הריבית טרם הביאה לכשלים גדולים יותר בהחזרי המשכנתאות • אולם בבנק ישראל מצאו כי ככל שגובה ההחזר התייקר, יותר משקי בית נכנסו לאוברדרפט • במקביל, ירידה חדה בבקשות לאשראי חדש מצד הציבור וסיכון גדל של חברות נדל"ן שפונות למגזר החוץ-בנקאי

אחרי שנים של עיכובים, פורסם השבוע נוסח החוק שמקים בישראל שוק עסקאות איגוח - מהלך שלפי נגיד בנק ישראל ישנה את כללי המשחק במערכת הפיננסית ו"יסיר חלק מסיכון הריבית מהמערכת הבנקאית, ולכן גם מהצרכן הפיננסי" • איך בדיוק זה יעבוד, מה תהיה ההשפעה על גובה הריבית, ומהם המכשולים שעוד נותרו בדרך

משרד האוצר ורשות ני"ע פרסמו תזכיר חוק שיאפשר השקת קרנות כספיות חדשות שיציגו תשואה חזויה מראש כפי שמציגים הבנקים בפיקדונות, ואף ירחיבו את השחקנים שרשאים להפיץ אותן • השאלה: האם כשהקרנות יחלו לפעול, הריבית שיציעו עוד תהיה גבוהה?

שיעור האינפלציה ושיעור הריבית משפיעים הן על שוק המניות והן על שוקי איגרות החוב • האג"ח הממשלתיות נחשבות לאפיק "משעמם", אבל זה נכון רק רוב הזמן: בנקודת מפנה באינפלציה ובריביות עלול להיווצר איום של הפסדים עמוקים - או הזדמנות לרווחים גדולים

מנהלי השקעות מדגישים כי עליית הריבית מאפשרת להשיג כיום תשואה של 7% באג"ח, אבל מבדיקת גלובס עולה כי תשואות מוצרי החיסכון בתחום נמוכות משמעותית מאלו שהניבו מסלולי המניות • ועדיין - "ניתן לקבל באג"ח תשואה שוטפת יפה עם אופציה לרווחי הון בעתיד"

הטובים והמפורסמים שבכלכלני העולם מתווכחים כבר חודשים באופן אמוציונלי למדי • במוקד: הטענה כי גרידפלציה, תפיסה שלפיה תאגידי הענק ניצלו את ההזדמנות להקפיץ מחירים ולהתעשר, היא הגורם לעליית המחירים • נתונים חדשים מראים: אין מספיק ראיות לתיאוריה • אז מה באמת גרם לאינפלציה?

קצב האינפלציה בארה"ב ממשיך להצטנן וכעת עומד על 3%, לעומת השיא של 9.1% • אך לא רק בארה"ב המגמה התהפכה: ברחבי העולם מסתמן כי האינפלציה אכן מתמתנת • עם זאת, חלק מהכלכלנים סבורים שהתמונה הרבה יותר מורכבת, ומפנים אצבע בעיקר לנתון שלא מראה סימני התמתנות - אינפלציית הליבה

למרות החלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית, הנטל על לוקחי המשכנתה נותר כבד • אולם, חשוב לזכור שהאינפלציה מעלה מדי חודש את כל יתרת החוב, קרן ההלוואה • והתאחדות יועצי המשכנתאות ממליצים להתכונן

הלחץ הרגולטורי אמנם הביא את הבנקים להציע ריביות על העו"ש, אך ההטבות מוגבלות לסכומים קטנים מאוד שיניבו לכל היותר מאות שקלים בשנה • במקביל, דווקא אפיק הפיקדונות מציע ריבית כפולה ואף יותר מכך, ומסוגל להציג רווחים נאים • כתבה שלישית בסדרה

בעוד שב־2018, הבנקים העניקו אשראי גדול יותר לעסקים הקטנים מאשר לגדולים, המגמה התהפכה וביתר שאת מאז החל בנק ישראל בהעלאות הריבית • במערכת הבנקאית דוחים טענות להעדפת העסקים הגדולים: "עליית הריבית גורמת לעסקים לקחת פחות אשראי"

בתחרות על לוקחי משכנתאות חדשות מנצח הבנק הבינלאומי - שגובה את הריבית הנמוכה ביותר, בין היתר בזכות לקוחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה • הבנקים ה"עממיים" יותר משתרכים מאחור עם ריביות שגבוהות בכ-0.25% • שורה תחתונה: הבנקים מתאמצים יותר מתמיד – אבל לא מספיק • כתבה שניה בסדרה

כשהרגולטורים נושפים בעורפם, במערכת הבנקאית מפרסמים "הטבות" ללקוחות • אבל איזה בנק באמת מצליח לספק הצעות אטרקטיביות? גלובס בסדרת כתבות בעקבות התחרות בין הבנקים • והיום: איפה תשלמו הכי פחות על המינוס • כתבה ראשונה בסדרה

רשות התחרות מתכוונת להכריז על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז, ובין היתר לאסור עליהם להתנות מתן ריביות ב"אותיות קטנות" ולקלוט פיקדונות מבנקים אחרים ללא ניוד כל החשבון • לגלובס נודע שלמרות ההתנערות החריגה והפומבית, בנק ישראל עשוי בכל זאת לתמוך בצעדים

שר האוצר השתתף בדיון בוועדת הכספים בנושא ריביות הבנקים, וביקר את יאיר אבידן, המפקח על הבנקים היוצא: "הטיפול של הפיקוח על הבנקים בראשות המפקח הקודם היה רחוק מלהשביע רצון" • לדברי סמוטריץ', "אני מחפש בימים אלה את הנוסחה שתגרום לכך שלמדינה יהיה מקסימום רווח ממיסוי על הבנקים" • יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הגזמנו עם ההליכה הזאת לכיוון של עצמאות בנק ישראל, והם ניצלו את זה"

בזה אחר זה יצאו בימים האחרונים הבנקים עם שורה של הטבות על העו"ש ועוד • ברקע: דרישת נגיד בנק ישראל והאיומים של הפוליטיקאים למסות את רווחי היתר • אלא שמאחורי ההטבות ההכרחיות מסתתרות לא מעט אותיות קטנות, הנה הן

בנק הפועלים מציע מתווה אחר מאשר המתחרים כדי לעמוד בדרישות בנק ישראל להיטיב עם הלקוחות בשל העלאות הריבית: קיזוז ימי הזכות בחשבון עם ימי המינוס • לקוחות שמצבם טוב לא יקבלו כל הטבה על העו"ש • בדומה ללאומי ומזרחי טפחות, גם הבינלאומי יעניק תשלום ריבית בשיעור של 2.2%-1.8% לשנה על יתרות זכות בעו"ש עד לסכום של 25,000 שקל