תכנון ערים

בפתח תקווה יש כיום 300 אלף מ"ר של שטחי מסחר בלבד, ובשנים הקרובות עתידים להיפתח למעלה מ־100 אלף מ"ר - אלא שהתוספת הזו גדולה יותר מהביקוש הקיים והעתידי • במקביל, העיר נדרשת לתוכנית אסטרטגית כלכלית ושיווקית שתהפוך אותה למוקד מטרופוליני משני

חיפה סובלת מעודף היצע של שטחי מסחר ומאבדת כוח קנייה ומבקרים לטובת שכנותיה • על הרקע הזה בולטת העיר התחתית, שמחוללת פדיונות חודשיים של כ־60 מיליון שקל, שמחציתם מגיעים מחוץ לעיר • האם המגמה צפויה להימשך?

חיזוק משמעותי של ערי המטרופולין מחוץ למרכז הארץ ימשוך את הביקושים מהמרכז הקורס, יגדיל את היעילות וישפר את רמת החיים

העיר החדשה בישראל מתקשה לפרוץ בשוק המסחר, בין היתר משום שמרבית ההוצאות של תושביה הן על משכנתה, מזון וצורכי הילדים • בשנים הקרובות צפויים להיבנות בה עוד כ־25 אלף מ"ר של שטחי מסחר, אך האם התוכניות הכלכליות והשיווקיות יצליחו להתממש?

תוכנית הדגל של בן סלמאן להקמת העיר Neom רוקמת עור וגידים: שני אזורים הוכרזו באופן רשמי בצפון-מערב המדינה • עם תקציב של 500 מיליארד דולר, Neom היא מרכיב מרכזי בתוכנית Vision 2030 של ערב הסעודית, שנועדה לגוון את כלכלת המדינה המדברית הנשענת באופן בלעדי על נפט

שנת השמיטה עיכבה נטיעות של עצים בפארקים ובשכונות החדשות • עכשיו כשהרשויות חוזרות לשתול עצים, חשוב לא לחזור על טעויות העבר כדי להשיג את המקסימום שניתן מהנטיעות עבור התושבים

את הפער בין ההשקעה הנדרשת בכל תושב להכנסות הרשויות מארנונה ניתן לסגור בעיקר על ידי הכנסות מעסקים • אלא שהתכנון העירוני והמחוזי בישראל מנותק מהכלכלה ומעמיד את ראשי הערים בבעיה • כך ניתן לצמצם את הפערים בין הערים ולייצר תשתית שיוויונית יותר

תוכנית המתאר הכוללנית לעיר, שאושרה להפקדה היום, קובעת כי עד 2040 תעמוד אוכלוסיית העיר על כ־101 אלף תושבים, לעומת כ־60.5 אלף כיום • "התחדשות עירונית אינטנסיבית" תאפשר מגדלים עד 45 קומות במעטפת העיר, ונקודתית גם ברחוב כצנלסון

מחירי הקרקע הגבוהים וחוסר היכולת לפעול בימי שבתון לא מאפשרים למרכזי המסחר העירוניים לתת מענה מלא למשקי הבית בישראל • כדי להתמודד עם הצרכים העכשוויים והעתידיים בשוק זה נדרשת תוכנית חדשה, שתאזן בין הרצוי תכנונית לבין האפשרי כלכלית היום

מגובה של פחות ממטר רואים בעיקר גדרות ואגזוזים של מכוניות • אבל בערים בעולם כבר התחילו לחשוב על תכנון שמתאים לילדים: פחות מכוניות, יותר עניין ברחובות

ברברה ברזין, תושבת תל אביב בת 62 • נשואה ואם לבת • הבעלים של בית הספר לעיצוב פנים ברברה ברזין • "אני הולכת בתל אביב, רואה פרויקטים חדשים ושואלת את עצמי - מי למען השם תכנן ואישר אותם?!" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

גלישה של אתרי בנייה לרחוב, מכוניות וקורקינטים, דוכני פיס, כלובי מיחזור ועמודי חשמל - כל אלה חוסמים את המדרכות בכל הארץ ודוחקים את הולכי הרגל לכביש או הביתה

פרופ' נורית אלפסי, ראש מגמת תכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, סבורה כי המערכת התכנונית בישראל תקועה בשלל של אינטרסים וקונספציות מיושנות, וכי התוכניות שהיא מייצרת קורצות ליזמים ולא מיטיבות עם הציבור • על תוכנית המתאר למטרו היא זועמת: "האבסורד הכי גדול כאן הוא שלוקחים את מערכת התכנון ומשתמשים בה ככלי לצורך מימון המטרו"

תאונות הדרכים הן לעתים קרובות תוצאה של תכנון עירוני שגוי, שחושף את הולכי הרכב והרוכבים לסכנות • בעשור האחרון הצליחו מדינות אירופה להוריד ב־31% בממוצע את מספר ההרוגים בתאונות, אך בישראל הוא ירד ב־5% בלבד

הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מתכנן להנפיק ב-2024 קרן של 80 מיליארד דולר עבור בניית המטרופולין המדברי Neom • השלב הראשון של הקמת העיר יעלה כ-320 מיליארד דולר

ערים שאינן מתוכננות נכון, מקשות על חיי התושבים ופוגעות בבריאות שלהם • מחקרים רבים מהעולם מדגימים כיצד תכנון נכון מעודד תושבים ללכת יותר, מה הבעיה עם גדרות ואיך הכל מתחבר עם האוכל שלנו