יורשיו של עו"ד אבי אלתר ז"ל ישיבו 60 אלף שקל ללקוחות שייצוגם הופסק שלא כדין

משרד אלתר ייעץ לאסתר וחנן חזן בעניין פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים. הם קיבלו חוות-דעת מעו"ד אודי שוסטר, השותף במשרד, אך למרות שפעלו לפיה, הם חויבו במס שבח. גם ההשגה שהגיש עבורם שוסטק נדחתה, והם נפגשו עם אלתר ושוסטק לשם הכנת ערר.

באמצעות עו"ד שמואל אריאלי טען הזוג, שאלתר דרש תחילה 11 אלף דולר עבור הטיפול הקודם ו-15 אלף דולר עבור הטיפול בערר. שוסטק ביקש מאלתר שלא להפחית את הסכום, אך כשיצא מהחדר הסכים אלתר להפחיתו. לדבריהם, סוכם ששישלמו רק 10,000 דולר עבור הערר, שיוכפלו אם הערר יתקבל. אלא שאז, לדבריהם, התכחש שוסטק לסיכום בו לא נכח ודרש שכ"ט מלא. בהמשך הוא חשד שהמידע שמסרו לו אינו מלא, ולכן הציב להם אולטימטום שאם לא יתחייבו בכתב שלא להעלות בעתיד טענה בנוגע לטיפול ולייעוץ שקיבלו מהמשרד, הוא מתפטר מהייצוג.

החזנים סירבו לחתום ואלתר התפטר. הם נאלצו לשכור את עו"ד אריאלי ולשלם גם לו 10,000 דולר עבור ייצוגם בערר. בתביעה דרשו את החזר השכ"ט ששולם לאלתר. האחרון הגיש תביעה שכנגד בסך 96 אלף שקל, ובאמצעות עו"ד יעקב רייסקין תבע תשלום לפי שעות עבודה עבור כל הייצוג. לדבריו, הסיכום בפגישה לגבי ה-10,000 דולר נגע רק לייצוג עד לפגישה ולא לערר.

השופטת יעל קלוגמן ציינה שהימנעותו של אלתר מלהעיד או לבקש להגיש עדות הזמה, "מהווה 'שתיקה רועמת' שתומכת בטענת התובעים בדבר תוכן ההסכם שהושג עימו".

השופטת קלוגמן קבעה כי גרסת התובעת היתה אמינה וסבירה. היא דחתה את טענת שוסטק, כאילו נותר משבר אמון בינו לבין הלקוח, שחייב את הפסקת הייצוג. "עו"ד שאמון על מקצועיותו ועל איכות השירות המשפטי שהוא נותן, אינו 'מאבד את האמון' בלקוח רק מתוך כך שללקוח יש טענות כלפי אותו טיפול...הוא אינו מצופה לנטוש את לקוחו, גם אם יש ללקוח טענות".

התביעה הנגדית של אלתר נדחתה, ולא נפסק לו אפילו שכר ראוי, כמקובל, משום ש"רב חובל אינו יכול לנטוש את המפליגים בלב ים, ובה בעת גם לדרוש 'שכר ראוי' עבור ההפלגה, עד לרגע שבו נטש אותם".

יורשיו של אלתר חויבו גם בהוצאות בסך 12 אלף שקל. (ת.א. 3417/03).