כלכלת ישראל

השינוי הצפוי עם חילופי הממשלה בישראל הוא מעין פתיחת סתימות לתהליכים כלכליים חברתיים • אחרי שנים שקבוצה אחת ניהלה את המדינה, שינוי האליטות בישראל יתמוך גם בצמיחה הכלכלית לה זקוקה המדינה • אלה הצעדים הכלכליים הראשונים שעל הממשלה לבצע

מדד מאי עלה ב-0.4% לעומת הציפיות לעלייה של 0.5% • עליות מחירים בולטות במיוחד נרשמו בפירות טריים  - זינוק של 80% במחירי האפרסקים לעומת אוקטובר • מחוז ירושלים בלט בעליות במחירי הדירות

דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, קורא לא להעלות מסים או לקצץ בהוצאות הממשלה בתחומים חשובים כמו תשתיות • "גירעון אינו מחלה בלתי נמנעת במשק הישראלי, אלא תוצאה של משבר ספציפי, ולכן החזרה לשגרה כלכלית תתקן אותו בהדרגה”

לפי פרוטוקול הוועדה המוניטרית מהחלטת הריבית האחרונה בבנק ישראל דנו בסיכוני האינפלציה, בשאלה האם מדובר באירוע זמני או מתמשך • להערכתה מוקדם לשפוט אך אין סכנה להתפרצות אינפלציונית

הצוללת |

מה הממשלה החדשה צריכה לעשות כדי להעביר את ישראל לפסים של צמיחה, וכמה שיותר מהר? בבנק ישראל כבר הכינו תוכנית: קידום תשתיות ותחבורה ציבורית הוא חלק חשוב ממנה, וגם הגדלת פריון העבודה • "הבעיה בישראל היא צעירים שלא עובדים בעבודות מספיק איכותיות" • האזינו

לאחר שהוסר המכשול הפוליטי מבחינתה של מודי'ס, כלכלני חברת דירוג האשראי מעריכים כי למרות הרכב המפלגות השונה בממשלה החדשה, יש הסכמה לגבי קווי היסוד של המדיניות הכלכלית

ממשלת ישראל ה-36 תושבע היום, הגבלות הקורונה האחרונות יבוטלו השבוע, וגם הכלכלה הגלובלית מתאוששת, והריבית הנמוכה תישאר ככל הנראה עד סוף השנה הבאה • יחד אלה מהווים מתכון טוב להצלחה של כלכלת ישראל

פרופ’ מישל סטרבצ’ינקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, משוכנע כי הזינוק בהוצאות הממשלה בקורונה היה מתבקש, וגם לא מוטרד מגלגול החוב לדורות הבאים • בראיון לגלובס הוא מסביר כי העלאות מסים או קיצוץ בהוצאות לבד הם לא הפתרון, ומדגיש: "יש לנו נקודת פתיחה טובה"

אלמלא הקורונה, ניתן היה לומר שמבחינה כלכלית נתניהו מחזיר מדינה אחרת מזו שקיבל: האבטלה הגיעה לשפל היסטורי, השכר הריאלי עלה, והיחס חוב-תוצר ירד • בנקודה אחת הוא רשם כישלון מהדהד - הדיור • השאלה היא לאן הולך מכאן ראש הממשלה החדש, שמקבל משק עם גירעון עצום

את הצרה של יוקר המחיה הוא השאיר לשרי האוצר שלו, את המסים הוא העלה ואז הוריד, והרפורמות הגדולות הלכו והתמעטו ככל שהתקרבה הקדנציה אל סופה • מה הם המהלכים הכלכליים הגדולים של נתניהו ב-12 שנותיו כראש ממשלה, ומה היה חלקו בכל אחד מהם

לראשונה מאז משבר הקורונה חלה ירידה בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר • ההכנסות זינקו ב-30% והסתכמו ב-164.4 מיליארד שקל מתחילת השנה • מנגד, היקף הוצאות הממשלה נושק ל-200 מיליארד שקל

בין ימינה מצד אחד והעבודה ומרצ מהצד האחר שוררים הבדלים כלכליים מהותיים, עם פוטנציאל נפיץ; בנט הצהיר על הורדת מסים, באגף השמאלי רוצים להעלות • מה יכול לשמור על הכל? מפלגות המרכז, ושר האוצר ליברמן שיחסום כל מהלך שיאיים לפגוע לו בעצמאות

הריבית נשארה ברמה של 0.1%, בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים • השוק מעריך כי העלאת ריבית ראשונה תתבצע במחצית השנייה של 2022 • על פי הערכות, האינפלציה צפויה להתכנס אל תחום היעד לאחר פרסום מדד מאי

כלכלני הארגון צופים שיפור באינדיקטורים הכלכליים של המשק על רקע היציאה הטובה ממשבר הקורונה, וצמיחה של 5% ב-2021 • מעריכים כי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית צריכה להישמר עד להתאוששות משמעותית של שוק העבודה

מצד אחד, עליית המחירים בינתיים מוגדרות ע"י הבנקים המרכזיים כתיקון לסעיפים שירדו בשנה שעברה • מהצד שני, הדפסת הכסף למימון הגירעונות נמשכת, והיא עשויה להצית אינפלציה • הוויכוח לגבי השאלה אם מדובר בעליית מחירים זמנית, יגיע לפתרון בחודשים הקרובים

מספר המשרות הפנויות במשק, בכל המחוזות, עלה לרמתו טרום משבר הקורונה ואף מעבר לכך במחוז תל אביב • על כל 100 מועסקים בענפי האירוח והאוכל יש יותר מ-18 משרות שמחכות לאיוש