כלכלת ישראל

האינדיקטורים הכלכליים בארץ ובעולם מצביעים על התאוששות מהירה יחסית מהמשבר ועל עלייה בציפיות לאינפלציה • בעולם כבר מרגישים עליות מחירים, בארץ נראה שרשתות השיווק יתקשו להעלות מחירים בשיעור חד

קונצנזוס הכלכלנים בשוק צופה כי הריבית תיוותר ללא שינוי, בעוד נתוני המאקרו מסירים את האפשרות להורדה • על אף העלייה בציפיות האינפלציה נוכח עליית מחירי הסחורות, מוקדם לדבר על העלאת הריבית

כשמתעמקים מעט בנתוני הצמיחה של המשק שפורסמו אתמול רואים שהביצועים הכלכליים של ישראל היו כמעט החלשים ביותר משאר המדינות • למעשה, בתחום הצריכה הפרטית המספרים של ישראל נראים ממש לא טוב

נתוני הצמיחה שפרסמה הלמ"ס לשנת 2020 מציגים ירידה נמוכה בתוצר בהשוואה לתחזיות, ומקטינים אפשרות להורדת ריבית • בליץ של רכישות רכבים לקראת סוף השנה הוביל להטייה חיובית של הנתונים

ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4% • על רקע הסגר ההדוק שנכפה על המשק כתוצאה מהתפשטות הקורונה, נרשמו ירידות מחירים בולטות בסעיפי הלבשה והנעלה, וירקות ופירות • שוק הדיור ממשיך להתחמם: המחיר הממוצע לרכישת דירה בעלייה

שיעור האבטלה במחצית השנייה של ינואר עלה ל-19.1%, כך לפי נתוני הלמ"ס • גל נוסף של הקלות, שצפוי לכלול בהמשך את מערכת החינוך ומרכזי הסחר, עשוי לתת את השפעתו בנתונים הבאים

הוועדה לקידום ענפי המסחר והשירותים שפרסמה את דוח הביניים רגע לפני סיום הסגר השלישי מצביעה על הגורמים המכבידים על ענפי המסחר והשירותים, הענפים שאופיינו בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית עוד לפני משבר הקורונה • פרופ' צביקה אקשטיין: "אנו מנסים לתת לממשלה יעדים מדידים שניתן לעקוב אחריהם; אם יאמצו את המדידה יהיה מנגנון שיהיה בר השוואה לנורמות בינלאומיות"

לדברי אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, נוכח הסרת את המגבלות, "מבחינה כלכלית ומבחינת השווקים המצב שנותר מהווה סיכון שהיה נתפס כזניח רק לפני שבועיים-שלושה"

לפי אומדן ראשוני שפרסם החשכ"ל, העלייה ביחס החוב לתוצר נמוכה מהצפוי • בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה, ב-2020 חל גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לצד קיטון של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה

סגר אחר סגר, המדינה עשתה שגיאות קריטיות שהכריחו אותה לסגור את המשק שוב ושוב • העובדה ששיקולים פוליטיים או אישיים משפיעים על ההחלטות הביאה לאובדן אמון משמעותי בהנהגה

נתוני הלמ"ס הראו כי ישראל חזרה לאינפלציה שלילית, למרות שהממשלה הזרימה כ-80 מיליארד שקל למשק • איך ייתכן שמחירי הדירות והנכסים עלו למרות המיתון, ומדוע הכלכלנים משוכנעים כי האינפלציה בדרך למעלה

בשנת 2020 רשמה האינפלציה ירידה של 0.7%, עם זאת, בדיקה פשוטה שערך אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש מראה כי 2020 הייתה מסתיימת אחרת לגמרי, אלמלא נתוני המדד בשני חודשי שיא המשבר: מאי ואפריל

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 התכווצה הפעילות הכלכלית במשק ב-2.9% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 • העובדה שהפגיעה בכלכלה הישראלית נמוכה יחסית מוסברת בעיקר בעוצמה שהפגין היצוא הישראלי במהלך המשבר

אחרי שלוש שנים האינפלציה חוזרת לטריטוריה שלילית • בחודש דצמבר לבדו ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.1% ובהסתכלות שנתית הוא ירד ב-0.7% • העלייה במחירי הדירות היא בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד • ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים ובשירותי החינוך

חברת דירוג האשראי מצטרפת בזאת גם ל-S&P ומודי'ס שאשררו את דירוג ישראל • האנליסטים של פיץ' צופים כי יירשם גידול ריאלי בתמ"ג של כ-5.4% ב-2021 ו-4.1% ב-2022

שום מדינה במערב לא התקרבה לצמיחה הפנטסטית ששר החינוך יואב גלנט מתפאר בה. גם לא ישראל • המשרוקית של גלובס