השפל באינפלציה כנראה לא יספיק כדי לשכנע את בנק ישראל להוריד ריבית

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית • הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה • מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

האינפלציה בישראל בשפל של חמש שנים וחצי, 0.1% בלבד מהגבול התחתון של יעד בנק ישראל. בתנאים רגילים, נתון כזה היה מספק סיבה טובה להפחתת ריבית. אלא שהמצב הנוכחי רחוק מלהיות רגיל.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שפורסם ביום א', ירד ב־0.1%, בניגוד לתחזיות לעלייה של 0.2%-0.3%. האינפלציה השנתית צנחה ל־1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021. הנתון שינה את הציפיות לקראת החלטת הריבית ב־23 בנובמבר, אבל לא העלים את הסיבות להמתין עם הורדה: השקל נחלש, חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני נמשך ובארה"ב הריבית דווקא בדרך למעלה.

● ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית
● אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

התגובה בבורסה לא איחרה להגיע. מדדי הנדל"ן בתל אביב עלו למוחרת פרסום המדד ביותר מ־1%, בעוד שמדד הבנקים איבד כ־1.3% והדולר התחזק לסביבת 3.22 שקלים.

התמונה מתאימה לציפיות להפחתת ריבית: חברות נדל"ן נהנות מהאפשרות למימון זול יותר, ואילו הבנקים עלולים להיפגע משחיקת הכנסות הריבית. עם זאת, הירידה במניות הבנקים הושפעה גם מדוחות בנק הפועלים שפורסמו.

אלא שמבט על שוק הריבית מגלה תמונה מסויגת בהרבה. לפי נתונים שפרסם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, השוק מתמחר הסתברות של כ־22% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז בשבוע הבא.

השינוי המשמעותי יותר נמצא בהמשך הדרך: לקראת פברואר-אפריל 2027 מגלם השוק סיכוי של 50% כמעט להפחתה נוספת של רבע נקודת אחוז. זאת לעומת המצב עד אתמול, שבו השוק עוד תמחר סיכוי קל להעלאת ריבית בשנה הקרובה.

במילים אחרות, המדד המפתיע שינה את הכיוון בשוק הריבית - אך לא הפך את ההפחתה הקרובה לתרחיש המרכזי. גם לאחר הירידה באינפלציה לשפל של חמש שנים וחצי, המשקיעים עדיין מתמחרים בעיקר המתנה מצד בנק ישראל.

הסעיף שהפיל את התחזיות פעם נוספת

אבל לא כולם ממהרים להמר על הפחתה. בשוק המט"ח נשמעים גם קולות ספקניים, שלפיהם חוסר הוודאות הפוליטי, החשש מהסלמה מול איראן ועליית הריבית בארה"ב יקשו על בנק ישראל להפחית ריבית כעת, ואולי אפילו בינואר. תגובת המניות מלמדת שהאפשרות להפחתה קיבלה משקל גדול יותר, אך היא עדיין אינה הופכת אותה להחלטה צפויה מראש.

זו כבר הפעם השנייה ברציפות שסעיף הטיסות מפתיע בעוצמה. באוקטובר ירדו ההוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ ב־5.1%, וגרעו כ־0.23 נקודות אחוז ממדד המחירים. באוגוסט הוא זינק ב־9%, בספטמבר צנח ב־7.3% וגרע כ־0.36 נקודות אחוז מהמדד, ובאוקטובר המשיך לרדת. סעיף אחד מצליח חודש אחר חודש להזיז את המדד בעשיריות אחוז, בזמן שהתחזיות מתקשות להדביק את התנודות שלו.

הסיבות שתומכות בהמתנה עם הורדת הריבית

הטיסות מטעות
סעיף הטיסות גרע 0.23 נקודות אחוז ממדד אוקטובר, אך התנודתיות שלו מקשה לקבוע שהאינפלציה תמשיך לרדת

הדולר עדיין לא התייצב
הפיחות בשקל עדיין לא התגלגל במלואו למחירים, וצפוי להשפיע על מוצרי יבוא בחודשים הקרובים

ארה"ב בכיוון ההפוך
הפד צפוי להעלות ריבית בדצמבר, מה שירחיב את פער הריביות מול ישראל גם ללא הפחתת ריבית מקומית

האי-ודאות נמשכת
המצב הפוליטי, תקציב 2027 והחשש מהסלמה ביטחונית נותנים לבנק ישראל סיבות להמתין

המשמעות אינה רק סטטיסטית. כאשר מדד מפתיע כלפי מטה, המשקיעים ממהרים לעדכן את הציפיות לריבית. אלא שכאשר חלק גדול מההפתעה מגיע מסעיף תנודתי במיוחד, לא ברור כמה ממנה מלמד על המגמה האמיתית של המחירים.

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל וחבר בוועדה המוניטרית, מסביר כי חזרת חברות התעופה הזרות לפעילות בישראל מגבירה את התחרות, לאחר תקופה שבה היצע הטיסות היה מוגבל.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, זהיר יותר. לדבריו, הירידה באוקטובר הייתה חריגה אפילו ביחס לעונתיות הרגילה, ובהמשך ייתכן תיקון כלפי מעלה. ועדיין, לא הכול נובע מטיסות: המדד מנוכה העונתיות ירד באוקטובר ב־0.3%, וב־12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים ללא דיור ב־0.1%. כלומר, לצד ההפתעה בסעיף התנודתי יש גם סימנים להתמתנות רחבה יותר.

הדולר התחזק, אבל המחירים יורדים. זו נראית כמו סתירה, אך במידה רבה מדובר באשליה שנובעת מהתזמון: חלק ניכר מהפיחות בשקל התרחש בנובמבר, ואילו המדד האחרון מודד את אוקטובר. השפעת הדולר עדיין לא הספיקה להגיע בחלקה הגדול למדד.

גם עוצמת הפיחות אינה אחידה. בין 16 באוקטובר ל־13 בנובמבר התחזק הדולר בכ־3.6% מול השקל, בעוד שהאירו התחזק בכ־1.8% בלבד. לכן התחזקות הדולר אינה משקפת בהכרח התייקרות דומה של כלל המוצרים המיובאים.

וכאן נכנסת לתמונה תמסורת שער החליפין: לא כל שינוי בדולר הופך לשינוי במחירים, וגם החלק שמגיע לצרכנים מגיע בהדרגה.

"התמסורת היא הדרגתית וחלקית", מסביר רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של מזרחי טפחות. לדבריו, יבואנים אינם משנים מחירים בעקבות כל תנודה במטבע, במיוחד אם הם מעריכים שהיא זמנית.

גוזלן מוסיף הסבר פשוט: המלאי. מוצרים שנרכשו בדולר זול יותר עדיין נמצאים בחנויות. אבל כשהיבואנים יידרשו לחדש מלאים, הם כבר ישלמו לפי השער החדש.

"אם אנחנו נתייצב סביב 3.2 שקלים לדולר, אז כנראה בתוך מספר חודשים אתה תתחיל להרגיש את ההשפעה הזו", הוא מעריך. לדבריו, מוצרי חשמל, ביגוד ומזון עלולים להתייקר בתוך רבעון עד שניים. בכרטיסי טיסה המתומחרים במטבע חוץ, ההתייקרות יכולה להיות מהירה הרבה יותר.

עד כמה הפיחות יתגלגל למחירים? מחקר בנק ישראל מ־2024 מצא תמסורת של כ־27% במדגם שהסתיים ב־2023, אך בניתוח אחר נמצא שבסביבת אינפלציה נמוכה מ־3% היא נאמדה בכ־8% בלבד. אלה אומדנים היסטוריים שונים, אך המסר ברור: פיחות בשקל אינו מתורגם אוטומטית להתייקרות באותו שיעור.

ישראל מורידה, ארה"ב מעלה: המלכוד של הנגיד

הקושי הגדול של בנק ישראל אינו נמצא רק במדד המקומי. בעוד שבישראל האינפלציה נוגעת בגבול התחתון של היעד, בארה"ב היא מפתיעה כלפי מעלה. החוזים העתידיים גילמו הבוקר הסתברות של כ־91% להעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז בהחלטת הפד בדצמבר, לצד הסתברות של כ־9% להעלאה חדה יותר.

הריבית בארה"ב עומדת כיום על 3.75%-4%, לעומת 3.25% בישראל. אם הפד יעלה אותה ברבע נקודת אחוז ובנק ישראל יפחית אותה באותו שיעור, פער הריביות יגדל לטובת ארה"ב ל־1-1.25 נקודות אחוז.

ההתייקרויות עשויות לחזור בחודשים הבאים

לפער הזה יש מחיר. הוא מגדיל את התמריץ להחזיק נכסים דולריים, מפעיל לחץ על השקל ומשפיע גם על עלויות גידור המטבע למשקיעים ישראלים בחו"ל. הפיחות, בתורו, עלול להחזיר את ההתייקרויות למשק בחודשים הבאים.

לכך מצטרף חוסר הוודאות המקומי. ההרכב הפוליטי של הממשלה הבאה, תקציב 2027 והסיכון הביטחוני משפיעים כולם על שער החליפין ועל החלטות המשקיעים.

גוזלן מזהיר כי חזרה לבחירות עלולה להביא לפיחות מהיר נוסף בשקל, בעוד שהתבהרות פוליטית עשויה לחזק אותו.

איש משלושת הכלכלנים ששוחחנו איתם אינו מציג הפחתת ריבית בשבוע הבא כתרחיש המרכזי שלו. מנחם הוא היחיד שהמדד האחרון גרם לו לפתוח מחדש את האפשרות להפחתה מיידית. לדבריו, כשהאינפלציה על 1.1% בלבד, כבר אי אפשר לשלול את האפשרות שבנק ישראל יפעל בנובמבר.

גוזלן, לעומתו, מעריך שהבנק יעדיף להמתין לפחות עד ינואר. "כל התמונה כולה אומרת לבנק: תמתין", הוא אומר. להערכתו, אנחנו נמצאים כעת קרוב לשפל האינפלציה, ובשנה הקרובה היא תטפס לכיוון 2%. אם זה יקרה, ייתכן שסבב הפחתות הריבית כבר מוצה.

גם סטרבצ'ינסקי מזהיר שלא להסיק ממדד אחד, שהושפע מסעיפים תנודתיים, על שינוי מתמשך בסביבת האינפלציה.

וכך, שבוע לפני ההחלטה, ניצב בנק ישראל מול שתי תמונות שונות: אינפלציה בשפל של חמש שנים וחצי, שמספקת סיבה להפחתת ריבית, ומנגד שקל חלש, ריבית אמריקאית בדרך למעלה ואי־ודאות שעשויה לחדש את ההתייקרויות. השאלה כבר אינה אם המדד היה נמוך מספיק להצדיק הפחתה, אלא אם בנק ישראל מאמין שהאינפלציה הנמוכה כאן כדי להישאר.