פסיכולוגיה

מחקר שנערך בבוסטון גילה תוצאות מפתיעות: ככל שפקחי טיסה היו חזקים ובריאים יותר בגופם ובנפשם, כך הם סבלו מרמות גבוהות יותר של שחיקה • עובד שחוק סובל מפגיעה בתפקודים קוגניטיביים ומנטליים ומועד יותר לסבול מהתמכרות, מדיכאון ומאובדנות

בראיון ל"ליידי גלובס" מסביר הפסיכולוג רועי סמנה עד כמה המרדף האגרסיבי הזה עשוי להוביל דווקא לתחושת ריקנות, התשה והתמוטטות נפשית: "אנחנו רצים אחרי הזנב של עצמנו, ומייצרים לחץ מטורף" • כשזה מתלכד עם האובססיה להגשמה עצמית, שיעורי הדיכאון הולכים וגדלים • אז אילו מיומנויות חשוב לסגל כדי להתמודד עם תובענות העידן החדש

הפרופיילר הבינלאומי, ד"ר דב ינאי, רגיל שמזעיקים אותו כדי למצוא מנכ"ל חדש לחברה או לנתח מה לא עובד בדירקטוריון. אבל השבץ שחטף לפני שנתיים עצר את הכול. דווקא שם, הוא אומר בראיון ל"ליידי גלובס", היה הגילוי הדרמטי

קמתם הבוקר ועשיתם בדיוק מה שעשיתם אתמול? די נוח - אבל פחות מומלץ אם חשוב לכם להיות מעניינים • כך טוען חוקר היצירתיות ד"ר גוין סאס, שמנפק ל"ליידי גלובס" 10 פרקטיקות שיזינו את הקריאטיביות שלכם

כמו שאף אחד היום כבר לא מתרגש מצריכת קנאביס, כך צריך להפסיק להתרגש מייעוץ רגשי

על המציאות המורכבת של העובדים הרגישים מאוד, ועל הדרך הנכונה לנהל אותם

השינויים בשוק העבודה ובמבנה הארגונים באים לידי ביטוי גם באופן שבו מעוצבים המשרדים: פחות היררכיה, יותר בריאות והשראה מעולמות התכנון העירוני • פסיכולוגית סביבתית ושתי מעצבות פנים מסמנות את האתגרים של המשרד העכשווי - מגובה המחיצה ועד שאלת שיתוף העובדים

מתרגשים מהחולה ששוכב במסדרון במחלקה הפנימית, אבל מתעלמים מפגועי הנפש

מעקב החבילות של אמזון, גשש הפיצה של דומינו'ס ואפליקציות שמודדות הנאה בסקס - אנחנו אמנם מוחים נגד פגיעה בפרטיות, אבל באותה מידה מנצלים את הטכנולוגיה כדי לעקוב אחרי כל דבר אפשרי • הפסיכולוגית יעל מן שחר: "הנתונים באפליקציות יכולים להיות מומצאים לחלוטין, הם נועדו להזין את הצורך שלנו בוודאות"

תיאוריית עומס הקשב שפיתחה פרופ' נילי לביא פתרה את השאלה כיצד אנחנו מסננים מידע ומחלקים את הקשב שלנו • בראיון ל"גלובס" היא מספרת איך הגיעה אל הפתרון ומסבירה מדוע אסור לתת לאדם עם הפרעת קשב משימות משעממות ומה קורה לקיבולת הקשב שלנו בזמן שאנחנו עסוקים במולטי-טסקינג או בניסיונות להימנע מרוגלעך בישיבות

החשיפה האינטנסיבית לחיים של אחרים בעידן הרשתות החברתיות מעוררת יותר מאי-פעם את יסוד הקנאה בחיינו • הרשת בנויה באופן מוטה ומוקצן, שמתוכנן להפיק קנאה ולמרוט את עצבינו • למה אנחנו מקנאים, ולמה העלמת הקנאה יכולה להוביל דווקא לתוצאות שליליות?

הקנאה מייסרת ומאמללת, אבל פרופ' ריצ'ארד סמית מגלה כי המין האנושי לא היה יכול לשרוד בלעדיה • בראיון מיוחד ל"ליידי גלובס" מסביר חוקר הקנאה המוביל בעולם, מהו ההבדל בין קנאה שפירה לזדונית, מדוע הנטייה שלנו להשוות עצמנו לאחרים דווקא יכולה לסייע לנו, ומהן אסטרטגיות ההתמודדות האפקטיביות ביותר

למרות שהתקציב עבור טיפול נפשי במרפאות גדל פי שניים, הרי שמספר המטופלים ממש לא גדל בהתאם, רק ב-15%. למה החולים לא מגיעים לטיפול נפשי?

הרפורמה בבריאות הנפש לא מצליחה להעניק טיפול נפשי ציבורי, נגיש וללא עלות לאזרחים בישראל

הפסיכיאטרית שהובילה את הרפורמה בבריאות הנפש רק לפני 3 שנים יוצאת באזהרה חמורה • במכתב ששלחה ושהגיע לידי "גלובס", היא מונה שורת כשלים באופן יישום הרפורמה • לטענתה, חלק מהתקציב המיועד (כ-2 מיליארד שקל) כלל לא נוצל, והתורים בלתי נסבלים • משרד הבריאות: "יש היום יותר שירותים ליותר מטופלים"

חוקרי הערצה של מפורסמים טוענים כי תקשורת ההמונים והחשיפה המוגברת למפורסמים ולאושיות רשת מעודדות היום יותר מבעבר מערכות יחסים חד-צדדיות שיש בהן אשליית אינטימיות, והן מתחילות בגיל צעיר יותר • מה תפקידן של מערכות יחסים כאלה, והאם הן בהכרח רעות?