מהפך פוליטי במס שבח: השכל גובר

לפי התקדים הנ"ל, עשוי שיעור המס הנמוך (25% עד שנת 2006 ו-20% משנת 2007) לחול על מלוא ההשבחה, אפילו אם היא חלה על קרקע ותיקה שנרכשה לפני 2001, ושהיתה חייבת לפי לשון החוק ב-49% מס. התנאי לכך הוא שההשבחה בפועל חלה אחרי נובמבר 2001.

לפי התיקון לחוק, כחלק ממסקנות ועדת רבינוביץ, כאשר הקרקע נרכשה לפני נובמבר 2001, הרווח שנצבר עד למועד זה ימוסה ב-49%, ולאחריו ב-25%.

וזו הפרשה: הוועדה דנה בחישוב מס השבח בעניינו של נישום בשם פוליטי. פוליטי רכש מגרש לבניית דירות ב-1992, ומכר דירה אחת שלא בפטור ממס לאחר 2001. הבנייה של הדירות בוצעה במלואה לאחר 2001. פוליטי טען, כי מלוא השבח נצבר לאחר הרפורמה, ולכן עליו להיות בשיעור 25% בלבד, ולא לפי הנוסחה החוקית הקובעת שיעור מס ממוצע ליניארי על פני תקופת ההחזקה של הנכס לפני הרפורמה ואחריה, המהווה שקלול בין 25% ל-49% מס. ועדת הערר קיבלה את הטענה, משום שניתן להוכיח, שעליית הערך נוגעת במלואה לתקופה שלאחר הרפורמה.

לדעתנו, בתור אלו שליוו את העורר בכל שלבי תכנון המס וההתמודדות המשפטית, זהו פסק דין נוסף וחשוב בשורה של פסקי דין דומים בתחום המיסים. באותם פסקי דין בתי המשפט מתייחסים ללשון חוק כתובה ולנוסחאות הכתובות כנקודת מוצא וכהמלצה, בדרך ליישום תכליתי וכלכלי של קביעת המחוקק. כל זאת, לפי מהפכת הפרשנות שהנהיג השופט אהרן ברק בהלכת חצור הידועה, ובעקבות הלכות אינטר בילדינג וקלס שליוו אותה.

בכל אותם פסקי דין נדחו נוסחאות החוק בפני השכל הישר. כך הדבר גם כאן, (ו'ע 5002/05), במיוחד כאשר בעניין זה ברור, שהשבח כולו צמח אחרי נובמבר 2001, בתקופה בה שיעור המס היה 25% ולא 49%, לפי הנוסחה השרירותית של המחוקק.

סביר להניח כי רשות המיסים תערער על פסק הדין הזה לבית המשפט העליון, שכן המדינה עלולה להפסיד מיליוני שקלים בהכנסות ממיסים. עם זאת מציינים אותם מומחים, כי פסיקה זו תואמת את מהפכת הפרשנות של ברק. היא מבוססת על פסקי דין קודמים של העליון, ועשויה לעזור לכל אלו אשר החזיקו במקרקעין לצרכי השקעה תקופה ארוכה, ואשר רק לאחר הרפורמה החלו הליכי ההפשרה שלהם. (ראו מאמר נוסף בנושא זה בעמ' 20).