אדורם קייסי יכול לפרוש

בקיץ האחרון עבד אורי שטרית, מגן שמאלי, בפיצוציה בבת ים. על מקום בהרכב הפותח של מכבי תל אביב, מן הסתם, הוא לא חלם. יובל שפונגין, מגן ימני, חשב עד לא מזמן על קריירה כנגן סקסופון. שפונגין, 20, שטרית, 21, האחד מימין, האחר משמאל, ושניהם רחוקים שנות אור מתדמית הכדורגלן הישראלי. הם לא יופיעו במדורי רכילות. ובכלל, כנראה שמספיק להביט בהם כדי להבין מדוע הם שונים מהכדורגלן הישראלי המצוי.

"שניהם שקטים מאוד ומעולם לא היו איתם בעיות", מספר אברהם בכר, מאמנם בנבחרת הנערים. "את אורי אני לא חושב ששמעתי מדבר אי פעם. הוא היה נחבא אל הכלים, קטן, אבל אמיץ שאין כמותו. יובל הוא מנהיג. לא דברן אבל יודע לרכז סביבו תמיד את העניין. בחור ברמה אינטלקטואלית מאוד גבוהה. שניהם למעשה גילו את אותן תכונות: ניידות, עזרה להתקפה, הבנה טקטית וקריאת משחק מעולה, כיסויים נכונים בהגנה". אז מה, הכל טוב, יש לנו מגיני עתיד לנבחרת ישראל? "הבעיה היחידה שעליה היינו צריכים לעבוד איתם היתה האגרסיביות", אומר בכר, "היתה להם גם נטיה להרפתקנות, והיינו צריכים להבהיר להם שהם קודם כל מגינים, אבל בסך הכל מדובר בבחורים ומגינים ממש טובים".

המודל לחיקוי: ביל קלינטון

ישפונגין בקושי שיחק בעונת 2004/05, ואת הפריצה רשם בעונה שעברה, בה אף זכה לכבוש שער נהדר מול בני סכנין. השנה שפונגין הוא כבר שחקן הרכב בטוח אצל אלי כהן ואף הוזמן לסגל הנבחרת של דרור קשטן למשחק האימון האחרון נגד אוקראינה. בהיותו נער כבר זכה להתעניינות מצד קבוצות אירופאיות כפיורנטינה וטוטנהאם, אך נאלץ לוותר בשל גיוסו לצבא בסוף 2005. "מאז ומתמיד דיברו עליו כאחד משלושת המסומנים להיות הדבר הבא במכבי תל אביב", מתגאה רן בן שמעון, מאמנם של שטרית ושפונגין בנוער של מכבי תל אביב. "אפשר להגיד בהחלט שיובל נמצא במקומו הטבעי, יש לו את כל מה שצריך - אם זו יכולת, התמדה, מנהיגות ואפילו ראש טוב. בדרך כלל שחקנים בגילו סובלים מחוסר יציבות, אצל יובל רואים דווקא את ההיפך - הוא השחקן היציב היותר במכבי תל אביב העונה. מכבי לא ספגה אף שער מהאגף שלו ומי שטוען לחוסר יציבות שלו מדבר שטויות. לדעתי הוא יוכל לצאת לאירופה ואפילו בקרוב, למרות שישנה בעייתיות מסוימת למגן להגיע מישראל לאירופה".

בני משפחת שפונגין מרמת גן לא פנטזו על ילד כדורגלן. ההורים, אבא סמנכ"ל כספים ורואה חשבון במקצועו והאם ד"ר לביולוגיה, הם לא מסוג ההורים שמקללים את המאמן בשבת בבוקר כדי שהזאטוט המוכשר יקבל דקות משחק. במשפחה נזכרים שבילדותו יובל היה מקור אחר לגאווה עבורם. הווירטואוזיות שהפגין היתה דווקא באולמות הקונצרטים, שם ניגן בסקסופון. "הוא ידע לנגן יפה על הסקסופון ומאוד נהנה שם", אומר אבא איציק על ירוסלב יעקובוביץ' המפוספס. "כשהוא הגיע בגיל מאוחר יותר לנבחרות היתה בעיה להמשיך עם הנגינה, כי זה התנגש עם האימונים בנבחרת ובמכבי. אז הוא התחיל להפחית את האימונים בנגינה ובאיזשהו שלב הוא הפסיק לגמרי. אני חושב שמה שמשך אותו לסקסופון היה ביל קלינטון. הוא ראה אותו בטלוויזיה ונמשך לכיוון הזה".

אביו של יובל מודה שהשפונגינים היא לא "משפחת כדורגלנים טיפוסית", למרות שהסבא שיחק באסטוניה לפני מלחמת העולם השנייה. וגם כשהילד החל להראות סימנים של שחקן כדורגל, האב דחק בו יותר דווקא לכיוון של לימודים. "הרי אם הוא ייפצע, אז שלפחות יגובה בזה שיהיו לו תעודות. והוא אכן סיים בגרות בממוצע של 95 עם 5 יחידות מתמטיקה וכימיה", מתגאה האב.

אגב, עד היום צילום תעודת הבגרות של יובל תלוי על הקיר במועדון בקרית שלום כהוכחה שאפשר לשלב כדורגל ולימודים. "אני מאוד מקווה שהוא יחזור גם ללימודים באיזשהו שלב", מוסיף האב.

חאבייר סביולה הישראלי

אצל אורי שטרית, שבגיל צעיר יותר נקרא "סביולה" בשל המבנה הדקיק והדמיון הרב לחלוץ הארגנטיני של ברצלונה, הסיפור היה דומה. אפילו קצת יותר רומנטי. מדובר בשחקן שבקלות היה יכול גם להיפלט החוצה מהמערכת, כמו עשרות שחקנים של מכבי ש"סומנו" בגילאי נוער והתאדו לקראת הבוגרים.

"שטרית היה כישרון ענק כשהתחיל בגיל צעיר, אבל היתה לו בעיה מסוימת של התפתחות פיזית בגיל 17 שפגעה לו ביכולת הטכנית ובמהירות. באיזשהו שלב הוא אף איבד את המקום בנבחרת הנוער", מתאר זאביק זלצר, מאמן העל של הנבחרות הצעירות. "אורי עבד קשה והתגבר יפה ויש לו יכולות מצוינות. יש לו כמגן יכולות התקפיות מעולות, מסירה מעולה וראיית שדה המשחק. למעשה הוא חזר לפוטנציאל שהוא היה לפני הבעיה הפיזית".

טון קאנן היה זה שהעלה את שטרית לבוגרים למספר משחקים, ורק מאוחר יותר כשאלי כהן שהגיע להתרשם מהקבוצה במשחק הראווה נגד בוקה ג'וניורס, הוא התלהב מהילד. אחר כך היה צריך אלי כהן לעמוד מול הקהל. בתחילת השנה העלה המאמן את שטרית בהרכב, וזכה למטר ביקורות על תפקודו. כהן לא ויתר, ואחרי כמה שבועות התברר שיש לו עוד שחקן הרכב בטוח בהגנה.

"אורי זה ילד שכבר במחלקת הנוער ראינו את הכישרון שלו", מספר אלי דריקס. "קלינגר אימן את הבוגרים ולא ממש רצה אותו כי היה לו באותה תקופה את סאלם אבו סיאם כמגן שמאלי. התעקשתי להשאיר אותו אפילו רק כדי שיתאמן בתוך המסגרת כשחקן משלים. החוזה שלו היה 1,000-1,500 שקל בחודש, מה שנקרא החזרי הוצאות נסיעה, דבר שלא נהוג אצלנו. אנחנו נותנים כותרות גדולות לשחקנים שעולים הרבה כסף, אבל בפועל יש ילדים שקטים וצנועים שעושים את העבודה. שניהם ילדים שהייתי מאחל לעצמי להיתקל בהם כל יום בכדורגל, הם לא דומים בכלום לסגנון של הכדורגלן הישראלי שאיתו אנחנו נאלצים להתמודד".

אגב, האופי של השפונגינים לא היה שווה בלי השורה התחתונה. ההגנה של מכבי ספגה 13 שערים ב-21 המשחקים האחרונים. 11 משחקים היא סיימה עם רשת נקייה.