סגנית הנשיא בליהמן ברדרס: "ישראל הפכה לפחות אקזוטית, אבל היא עדיין אטרקטיבית למשקיעים זרים"

בסוף הסייקל הנוכחי לא נגיע למיתון אלא להאטה בקצב הצמיחה - כך מעריכה רוני פטישי, סגנית נשיא בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, בראיון ל"גלובס". לדבריה, השוני לעומת העבר נובע מכך שהפעם השוק מגוון בהרבה ואינו מוטה טכנולוגיה כמו בסיבוב הקודם. כך שהמיזוגים והרכישות יימשכו, רק שכעת הם לא יבוצעו על ידי שחקני הפרייווט אקוויטי למיניהם שהשיגו "כסף זול", ומי שיעמדו מאחוריהם יהיו השחקנים האסטרטגים האמיתיים.

* האם, לדעתך, ארה"ב נכנסת כעת למיתון או שמדובר בהאטה בקצב הצמיחה?

"יש עכשיו ירידה שאחריה יגיע הדשדוש והשאלה היא כמה זמן זה יימשך עד שתגיע העלייה. בארה"ב קצת נבהלו על רקע נתוני המאקרו שפורסמו, והמדיניות הכלכלית הקצת מבלבלת. לא נגיע לדעתי למצב של מיתון אמיתי, אלא של האטה בקצב הצמיחה וכנראה שלא נראה התאוששות לפני המחצית השנייה של 2008".

* במה שונה סוף הסייקל הכלכלי הנוכחי מהקודמים?

"הוא שונה בכך שהוא לא מוטה טכנולוגיה אלא מגוון יותר. כמעט כולם נהנו מהפריחה בכלכלה ויותר אנשים מרגישים שנפגעו או שיש פוטנציאל שייפגעו. העוצמה של ההאטה לא צריכה להיות גדולה כמו שקרה בסוף שנת 2000. כמות החוב של הצרכן הישראלי נמוכה בהרבה משל הצרכן האמריקני, שם לוקחים משכנתא בגובה של עד 120% משווי הנכס. גם תחום האשראי המתגלגל ורכישת רכב בתשלומים לא מפותח כאן כמו שם. לכן אם הריבית תעלה זה אמנם ישפיע על חייו של כל אזרח, ישראל תושפע מההאטה הגלובלית, אבל פחות".

* אילו שינויים חלו מבחינת תמחור סיכונים מאז שפרץ משבר הסאב-פריים?

"כשפרץ המשבר בחודש יולי, שוק האשראי פשוט נסגר - לא ניתן היה לגייס חוב, או שלא ניתן היה לגייס את הכמות שרצו. השוק הבינלאומי היום קשה מאוד עד בלתי אפשרי, קשה מאוד לעשות עסקאות. בישראל איכשהו השוק נשאר פתוח עד שלב יותר מאוחר. אני לא יודעת עד כמה הוא סגור היום.

"החברות מגייסות במינוף יותר סולידי ובעלויות יותר גבוהות. המשקיעים רוצים לראות יכולת יותר אגרסיבית להחזר של החוב, ומקדישים יותר זמן כדי להבין את החברות ואת היכולת שלהן להחזיר את החוב".

* כיצד יושפע תחום המיזוגים והרכישות מהירידות בשוקי ההון?

"שנת 2007 הייתה שנת שיא מבחינת היקף המיזוגים והרכישות, ונפח הפעילות בעולם לא צפוי לרדת. מי שפעל בשוק עד כה היו קרנות של פרייווט אקוויטי ששילמו מחירים גבוהים ממה שרוב האסטרטגים היו מוכנים לשלם, והם עשו זאת בעזרת מינוף גבוה. במקרים מסוימים גלגלו עסקים מפרייווט אקוויטי אחד לשני.

"בשנתיים האחרונות חברות אסטרטגיות לא עשו רכישות כי התחרות מול מי שהיה לו כסף זול לא הייתה הגיונית. המגמה זאת משתנה ותמשיך להשתנות. חברות שמיזוגים ורכישות נכללים בתחום הפעילות שלהן, תיכנסנה עכשיו יותר לתחום. בסך הכל, גם בתקופה של ירידות בשוק ההון, כמו בכל תקופה של הכלכלה יש מה לעשות. האסטרטגים ישבו בשקט וחיכו לנפילות כך ששנת 2008 תהיה השנה שלהם. בנקים באירופה ובארה"ב שנפגעו ממשבר האשראי בוחנים מכירת חלק מהנכסים שלהם כדי להשיג כסף. מדובר בפעילויות שהן פחות בתחומי הליבה שלהם.

"לגבי תחום המיזוגים והרכישות בישראל, עד היום חברות ישראליות שרצו לגדול הסתכלו החוצה, ומצד שני, משקיעים זרים, שהסתכלו על ישראל עם נתוני המאקרו הטובים, ראו הזדמנויות. יש כאן עסקים טובים ובכל זאת שיעורי צמיחה גבוהים ולכן ישראל אטרקטיבית. יש סיבה אמיתית להסתכל לתוך ישראל, ועד כה המדינה עוברת טוב את המשבר על רקע גיוסי הון גדולים שהצליחו לבצע חברות בשנים האחרונות.

"מצד שני, בעקבות משבר האשראי, ישראל הפכה לפחות אקזוטית כיוון שכעת יש יותר הזדמנויות בשווקים אחרים, מה שהופך את ישראל ליותר יקרה. אבל המשקיעים ימשיכו לחפש כאן עסקים טובים נקודתית. כדי לממן את הרכישות והגיוסים נדרש אשראי, ושוק החוב בחו"ל הרי נסגר כמעט לגמרי. היום מגייסים רק עם דירוג טריפל A, והמשקיעים חוששים כעת מכל הסקטורים שיש בהם מחזוריות, כמו נדל"ן".

האשליה של השקל

* מה השתנה מבחינת משקיעים זרים בכל הנוגע לישראל?

"מי שמגיע להסתכל על ישראל עבר מבחינה מנטאלית את המחסום הפסיכולוגי שישראל היא מקום מסוכן. בעבר היו אלה קרנות הון סיכון שמלכתחילה מעניין אותן סיכון והן השקיעו בעיקר בתחום הטכנולוגיה, שם אין חשיבות למיקום הפיסי של החברה וניתן לשנות מיקום יחסית בקלות.

"משנת 2005 והלאה המשקיעים הזרים מסתכלים יותר על עסקים מסקטורים אחרים כמו בנק לאומי, ישקר ובז"ן - אלו השקעות בנכסים ישראלים".

* ומה לגבי הדולר?

"החוזק של השקל מול הדולר זה לא נושא ישראלי. זה הדולר שחלש ולא השקל שחזק. משנת 2006 יש היפרדות של האינפלציה והדולר, חוזי שכירות למשל נקובים בשקלים ולא בדולרים, ומתחילים להאמין שיש מטבע מקומי שכדאי להשתמש בו יותר".

* האם תהיו מעורבים גם בהפרטה הבאה של בנק לאומי?

"ייצגנו את סרברוס ברכישה הראשונה של 10% ממניות בנק לאומי ואנו מקווים להמשיך להיות מעורבים בהמשך. אנו חושבים שבנק לאומי טוב ובודקים את כל האפשרויות. סרברוס נכוו בכל התהליך: מצד אחד הם חושבים שזה עסק טוב, אך מצד שני הם איבדו את האמון ביכולת שלהם להשלים את תהליך הרכישה. חשוב לישראל שמשקיעים זרים ישתתפו בכלכלה שלנו - זה יעזור לחברות ישראליות לצאת החוצה ויכול להגדיל את מספר הלווים והמלווים בארץ".

* במה מתבטאת הפעילות של ליהמן ברדרס בישראל?

"הפעילות שלנו כאן מתחלקת לשלושה חלקים: הראשון הוא בנקאות השקעות - גיוסי חוב והון ומיזוגים ורכישות. התחום השני הוא קפיטל מרקטס - מחקר על מניות ישראליות ואנשי מכירות שמשווקים מוצרים למוסדיים הישראלים. התחום השלישי הוא הפרייווט אקוויטי - קרנות שמחפשות כל הזמן השקעות בישראל.

"המדיניות של ליהמן ברדרס היא להשקיע ביחד עם הלקוחות שלו. אנו לא מתחרים עם הלקוחות שלנו ועד היום זה היה בעיקר בתחומי ההיי-טק ובתחום הנדל"ן שם יש לנו שיתופי פעולה עם ביג, נאנט, בסר ואדמה. אנו בודקים עסקים מקומיים ויכולים לעזור לישראלים לצאת מחוץ לשוק המקומי. יש לנו את הידע והיכולת לעזור למי שרוצה להיחשף לעולם.

"לעומת מחיקות הענק שביצעו הבנקים הגדולים, עברנו טוב את משבר האשראי. אנו ארגון שנוטה לשמרנות בניהול סיכונים וננצל את הירידות להמשך צמיחה. התחרות המתפתחת על משקי הבית לא נוגעת לנו. התשתית הרגולטורית בנושא הזה נבנתה בעיקר לצרכיהן של חברות הביטוח המקומיות".

"צופים רווחים גבוהים לבנקים על רקע הכלכלה היציבה"

בנק ההשקעות ליהמן ברדרס פרסם היום סקירה חיובית בנוגע לשוק בישראל. "אנו צופים רווחים גבוהים של הבנקים על רקע תנאי הכלכלה היציבים, והחשיפה הנמוכה למשבר הסאב-פריים שבארה"ב", נכתב בסקירת הבנק. מבין המניות בסקטור הבנקאות ממליצים שם על בנק דיסקונט .

בנוסף מאמינים בליהמן ברדרס שתחום הטלקום ייהנה מתמונת המאקרו, וכי הוא מתאים לצרכיהם של משקיעים דפנסיביים. כלומר, הכנסותיהן של החברות בסקטור לא תיפגענה גם במקרה של האטה כלכלית. בסקטור הזה ממליצים בבנק על חברת בזק . "בזק שידרגה את הרשת האלחוטית שלה ובנוסף קיים פוטנציאל להקלות של הרגולטור, שני גורמים אילו יובילו לצמיחה", נכתב בסקירה.

בבנק מציינים עוד כי שער הריבית בישראל, העומד של רמה של 4.25%, נותר גבוה. לגבי הלחץ המופעל על הנגיד, סטנלי פישר, להפחית את הריבית, והאיומים לפגוע בעצמאותו של בנק ישראל, מביעים בליהמן ברדרס תמיכה בעמדתו של פישר, המתייצב נגד מה שהם מכנים "דרישות פופוליסטיות".