קצף על פני חיפה

הפסטיבל יהיה פתוח לקהל ללא תשלום, והוא מאורגן בשילוב של חברת טמפו עם עיריית חיפה. יופיעו בו אמנים כגון, עברי לידר, הג'ירפות, הדג נחש ובית הבובות.

דגש מיוחד יינתן בפסטיבל לחיבור של בירה עם בשר, ולצד הבמות ומתחמי המוזיקה ייהנו באי הפסטיבל משדרת בשרים מושקעת לצד כוס הבירה.

בפסטיבל תציג חברת טמפו את כל מותגי הבירה שאותם היא מייצגת (הייניקן, מכבי, פאולנר, מרפיס, אפליכם, נשר ועוד) תוך שימת דגש מיוחד לבירה גולדסטאר, הבירה המובילה בישראל (נתח שוק של 30%).

כמה עובדות היסטוריות

בירה היא משקה חברתי. העולם צורך כ-1,300 מיליארד ליטר בירה בשנה ופועלות בו למעלה מ-6,000 מבשלות, המייצרות יותר מ-15 אלף מותגים.

בין ההיסטוריונים ישנם חילוקי דעות לגבי תחילת השימוש בבירה, ויש הטוענים כי בישלו בירה משעורה עוד לפני שאפו ממנה לחם. הבבלים הקדמונים היו הראשונים שהשאירו אחריהם מתכונים לבישול בירה, והיא היוותה מרכיב חשוב גם בתפריטיהם של האשורים, המצרים, העברים, הסינים ואף בני האינקה. במצרים העתיקה שימשה הבירה לטקסים דתיים בטקסי קבורה ונעשו בה גם שימושים לצורך רפואי.

הבירה, שמורכבת מארבעה מרכיבים עיקריים: לתת שעורה, כשות, שמרים ומים, הגיעה לאירופה על-ידי הרומאים שהביאו את התבואה, ועד לימי הביניים השימוש בה לא היה מסחרי. בימי הביניים החלה ההתמקצעות בתהליך ייצור הבירה והיא החלה להתפשט בכל רחבי אירופה. הגרמנים והצ'כים פיתחו את בירות הלאגר הבהירות והבריטים פיתחו את בירות האייל הכהות.

בתחילת המאה ה-19, כבר תפסה הבירה מקום של כבוד גם על שולחנם של יושבי יבשת אירופה וגם באמריקה. עם התפתחות הפיסטור, גילוי השמרים, האוטומציה ומסילת הרכבת - הלכה והתפתחה תעשיית הבירה והפופולריות שלה הלכה ועלתה.

מדריך לשתיית בירה

בירה שומרים בבית בקירור או במקום מוצל עד 12 מעלות. הבירה טובה לחצי שנה, אם כי היא לא מתקלקלת גם בשנה שאחר כך, אבל הארומה נפגמת.

אין הבדל בין בקבוק לפחית. המראה האידיאלי של הבירה הוא צלול, בהיר ולא עכור.

בירה לא אמורה להיות מרה יתר על המידה.

המספר הרב של הבועות, וההתפצפצות המתמדת שלהן משחררים את הארומה ואת חומרי הריח הנדיפים בצורה האידיאלית, לכן חשוב שלכוס הבירה יהיה קצף בכמות הנכונה. ניקיון הכוס קובע את יצירת כתר הקצף. שאריות של סבון או שומן על דפנות הכוס מונעות את היווצרות הכתר.

גובה כתר הקצף צריך להיות כעובי שתי אצבעות. כדי להשיגו צריך להטות את הכוס על צידה, ולמזוג את הבירה על הדופן, עד שממלאים את מחצית הכוס. לאחר מכן צריך ליישר את הכוס ולמזוג את הבירה ישר במרכז. בשיטה זו נוצר הקצף בכמות המתאימה.

כוסות הבירה צריכות להיות שקופות, צלולות וגדולות כדי שכל החושים יוכלו להשתתף בחוויה. העיניים נהנות מהצבע ומהנצנוץ של הבירה, מבועות הגז שעולות על פני השטח, ומן הצבע והצורה של כתר הקצף.

לאחר שלוגמים את הבירה נשאר קצף על דפנות הכוס, המזכיר תחרה בלגית, וכך הוא גם נקרא. האוזניים נהנות מרחש בועות הגז העולות אל פני השטח. האף משתתף בהנאה בשל הכוס הגדולה המאפשרת את כניסתו אליה. והחוגג הראשי הוא הטעם כמובן.

לרוויה.