דו"ח המבקר: אולמרט עזר למכללה להנדסה בירושלים לקבל קרקעות במחיר מופחת

בעקבות לחץ שהפעיל ראש הממשלה היוצא, המכללה קיבלה ללא מכרז ובסכום נמוך את הקרקע של מכללת בזק לשעבר בירושלים ; עיקרי הדו"ח נחשפו כבר באפריל 2007 ב"גלובס"

אם לא הספיקו לראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, שלל החקירות במשטרה, עכשיו הוא מככב בדו"ח נוסף של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. על-פי הדו"ח, שפרטיו כבר פורסמו ב"גלובס" באפריל 2007, אולמרט פעל והתערב לטובת הקצאת קרקע בסכום מופחת למכללה האקדמית להנדסה ירושלים.

הדו"ח מצביע על ליקויים חמורים בפעולתם של גורמי המקצוע, לרבות מינהל מקרקעי ישראל, שהפרו את כללי המינהל התקין וגרמו לפגיעה בקופה הציבורית. לדבריו, התנהלות מינהל מקרקעי ישראל בפרשה זו מעידה על התעלמות מחובת הנאמנות לשמור על אינטרס הציבור. יש לציין כי גם המשטרה התייחסה לנושא וקיימה חקירה בפרשה אך בסופה נסגרו התיקים נגד כל החשודים.

קרקע ללא מכרז

אולמרט כיהן כראש עיריית ירושלים, כאשר הוקמה המכללה להנדסה בעיר ב-1999. מתוקף תפקידו היה שותף להקמת המכללה ואף שימש כיו"ר חבר הנאמנים שלה בשנים 2001-2002.

בינואר 2004 החליטה ועדת שרים לענייני ירושלים להקצות למכללה שטח בבית הכרם בירושלים, הידוע בתור "מכללת בזק". באוגוסט 2005 אישר מינהל מקרקעי ישראל למכללה את הקצאת הקרקע והמבנים ללא מכרז ובתמורה ל-49 מיליון שקל - 10 מיליון שקל עבור הקרקע ו-31 מיליון שקל עבור המבנים.

ואולם, מחוז ירושלים במינהל, שבראשו עמדה אפרת שטראוס, הנפיק רק שובר תשלום של 10 מיליון שקל. למרות שהמכללה ביקשה ארכה לתשלום הסכום עבור הקרקע, מה שחייב בחינה של מינהל מקרקעי ישראל, לא עלה בשום שלב העניין כי המכללה לא חויבה בסכום הנוסף של 31 מיליון שקל.

אולמרט לחץ על זליכה

במקביל, יזם אולמרט, אז שר האוצר, פגישה במשרדו בעניין בקשה למתן ארכה לתשלום הסכום המופחת (10 מיליון שקל) בהשתתפות ראשי המכללה וראשי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. על פי הדו"ח, לשכת אולמרט לחצה על אגף החשכ"ל באוצר לאפשר מתן היתר אשראי למכללה.

לדברי המבקר, "התערבותם של אולמרט ואנשי לשכתו בעניין מתן היתר האשראי ויכולת החזר החוב של המכללה היתה יכולה להתפרש בידי גורמי המקצוע בחשכ"ל כהתערבות והפעלת לחצים בסוגיות מקצועיות, והיה בה כדי לפגום בתהליך קבלת ההחלטות ובשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים בחשכ"ל".

ומה לגבי יתרת הסכום? המבקר קובע כי גם לנשיא המכללה ויו"ר הרשות לפיתוח ירושלים עד אמצע 2003, עוזי וכסלר, היתה יד בדבר. וכסלר היה שותף לדיונים על קביעת השומה לנכס אך לא הפנה את תשומת לב מינהל מקרקעי ישראל לכך שנשמטו 31 מיליון שקל מהשומה ו"הציג ללא הסתייגות את החוזה ואת שובר התשלום של 10 מיליון שקל".

רק בעקבות בירור מאוחר של החשכ"ל דאז, ירון זליכה, בנושא נתגלתה הטעות והמכללה נדרשה לשלם את יתרת הסכום. נכון לנובמבר 2008, למעלה מחמש שנים לאחר פינוי הנכס על-ידי בזק, שילמה המכללה רק 100 אלף שקל מסכום זה והעניין תלוי ועומד במינהל.

יש לציין כי אצבע מאשימה מופנית לוכסלר על-ידי המבקר גם בנוגע לכך שכיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים חתם על הלוואה של 5 מיליון שקל למכללה. בכובעו השני כנשיא המכללה, חתם על הסכם מול הרשות בראשה עמד, לפיו הסכום הינו בגדר תמיכה.

תגובת המכללה

דובר המכללה האקדמית להנדסה ירושלים מסר בתגובה: "המכללה האקדמית להנדסה בירושלים היא מוסד ציבורי להשכלה גבוהה העוסק בהכשרת מהנדסים לתעשיות המתקדמות בישראל. מכיוון שמדובר במוסד ציבורי, המכללה מתוקצבת על-ידי המועצה להשכלה גבוהה לכל דבר ועניין, בדומה לכל אוניברסיטה אחרת. בדו"ח המבקר נפלה טעות בסיסית, שאינה מובנת לנו, הנובעת מההתעלמות ממעמדו הציבורי של המוסד. הטענות כאילו נפל פגם כלשהו בעניין הקצאת הקרקעות מוזרות, לאור העובדה הברורה כי ממשלת ישראל החליטה להקצות קרקע למכללה, בפועל קרקע של מינהל מקרקעי ישראל השייך למדינה מוחכרת למכללה השייכת למדינה, ובסופו של דבר הקרקע נשארת שייכת למדינה".

צרו איתנו קשר *5988