אל: מנכ"ל AIG, מאת: עובד לשעבר מתוסכל, הנושא: למה התפטרתי וויתרתי על הבונוס שלי

ג'ייק דסאנטיס, סגן נשיא בחטיבת המוצרים הפיננסיים של AIG , פרסם היום (ד') בניו יורק טיימס מכתב התפטרות נזעם ששלח למנכ"ל התאגיד, אדוארד לידי. המכתב, שהמוטיב העיקרי שלו הוא "אני מאשים", מפרט את התסכולים והאכזבות של עובדי החטיבה המושמצת, שמתוארים בכל מקום כנושאים באחריות להשכבת AIG על הקרשים.

המכתב הוא תשובה לא רק ללידי אלא גם לכל המחוקקים בקונגרס שמתחו על AIG ביקורות נוקבות, בעיקר בגין חלוקת בונוסים בשווי עשרות מיליוני דולרים לעובדי חטיבת הנכסים הפיננסיים. אבל החיצים המשוננים ביותר ששלח דסאנטיס מכוונים למנכ"ל. הוא מאשים אותו ש"לא היה מספיק חזק כדי לעמוד מול הרוחות הפוליטיות המשתנות" וטוען שלידי חטא ב"הפרת אמונים". לדברי הכותב, המנכ"ל ביקש ממקבלי הבונוסים להחזירם זמן קצר בלבד לפני עדותו בשימוע בקונגרס.

דסאנטיס מאשים את לידי על שלא הגן על העובדים מפני "האשמות בלתי נכונות ובלתי הוגנות" של מחוקקים וטוען שהתבטאויות שהשמיעו התובעים הכלליים של ניו-יורק וקונטיקט, אנדרו קואמו וריצ'ארד בלומנתאל, "מחוסרות בסיס ופזיזות".

"אני מאוכזב ומתוסכל מהיעדר התמיכה שלך בנו... רובנו המכריע לא עשה שום דבר רע", כותב דסאנטיס. "לכן, תחושת אשם אינה מניע להחזיר את מה שהרווחנו. עבדנו במשך 12 חודשים ארוכים לפי החוזים האלה (שבהם הובטח תשלום הבונוסים) ומגיע לנו לקבל את התשלום כמובטח. לא מגיע לנו שיגזלו מאיתנו במרמה את התשלומים שלנו, בדיוק כפי שלא צריך לגזול במרמה את שכרו של שרברב שתיקן את הצינורות בבית, רק מפני שבגלל רשלנות של חשמלאי, הבית כולו עלה באש".

"אנו, בחטיבת השירותים הפיננסיים, נפלנו קרבן לבגידה של AIG בנו ואנו משמשים מטרה להתנכלויות של נבחרי הציבור", כותב דסאנטיס. "בתגובה על כך, אני עוזב עתה את החברה ואתרום כל מה שיישאר מהבונוס שלי אחרי תשלום מס לאלה שסובלים מההאטה הכלכלית הגלובלית. אני מתכוון לא להחזיק אפילו בסנט אחד מהבונוס".

הוא מוסיף: "אני גאה בכל מה שעשיתי במחלקת הקומודיטיס ומחלקת האקוויטי של חטיבת המוצרים הפיננסיים ב- AIG. לא הייתי מעורב בשום צורה בעסקות credit default swaps שגרמו לנפילת החברה ולא היתה לי שום אחריות לגביהן. וזה אמור גם לגבי הרוב המכריע של עובדי החטיבה. רק קומץ אנשים בחטיבה נושא באחריות לעסקות אלה ורובם כבר עזבו וחמקו במודגש מזעם הציבור".

"אני מתפטר לאחר 11 שנות עבודה מסורה ב-AIG", כותב דסאנטיס. "שוב אינני יכול למלא את חובותי ביעילות בסביבה עכורה כזו, וגם לא משלמים לי כדי לעבוד. כמו המנכ"ל, גם אני התבקשתי להוסיף לעבוד במשכורת של דולר אחד בשנה והסכמתי לעשות זאת מתוך תחושה של אחריות לחברה ולנבחרי ציבור שנחלצו לעזרתה. עכשיו גם החברה וגם נבחרי הציבור בגדו בנו ואינני רואה שום הצדקה לבזבז 10, 12, 14 שעות ביום הרחק ממשפחתי, רק כדי להיטיב עם אלה שאכזבו אותנו".

מותחי ביקורת על הבונוסים טוענים, שמטרת התשלומים היתה להבטיח את המשך העסקתם של המוחות הטובים במקצוע ולמנוע "עריקתם" למקומות עבודה אחרים. אבל, על רקע השפל במגזר הפיננסי, לאן כבר יכולים עובדים ללכת? שואלים מותחי הביקורת.

תשובת דסאנטיס: "בששת החודשים שחלפו, דחו עובדים רבים הצעות עבודה ממעסיקים יציבים יותר, על סמך הבטחות שקיבלנו מהממונים עלינו ב-AIG שהחברה תכבד את חוזי הבונוסים. העובדים האלה זועמים עתה על AIG, שהוליכה אותם שולל בהבטחותיה והם אינם נוטים להיזר את הכסף כטובה אישית לך".

כזכור, הודיע השבוע התובע הכללי של מדינת ניו-יורק, אנדרו קואמו, כי יהיה אפשר להחזיר עד כמחצית מכספי הבונוסים ששולמו לעובדי AIG, כלומר כ-80 מיליון דולר.