מומחים כותבים

קרנות הגידור בנאמנות, שהוסדרו רשמית לאחרונה, מציעות מכשירי השקעה מורכבים להמונים, בתמורה לגביית 20% מהרווחים • אלא שמקרה אחד ממחיש שלא צריך להיות גאון כדי להקפיץ את הרווחים לזמן קצר, וכשמנהלי ההשקעות שותפים רק ברווחים נוצר עיוות בשוק

משקיעים רבים מצפים שאג"ח קונצרניות יניבו להם תשואה עודפת משמעותית על אג"ח ממשלות בתנאים דומים • לכך מוביל הסיכון הטמון בהן, שמצדיק תוספת תשואה - אבל האם התוספת שניתנת היום מוצדקת? • ואיך תשפיע עליית התשואות לפדיון באג"ח ממשלות בעולם?

בנק ישראל פרסם שהנכסים הפיננסיים של הציבור הגיעו ל־7.25 טריליון שקל • אך מאחורי העושר המרשים הזה - כמעט שני שלישים מהכספים שבידי הציבור ישירות שוכבים במזומן ובפיקדונות, ומחביאים סיכון • אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות כדי שהכסף שלכם באמת יעבוד?

מהשקעה במניות, בארץ ובעולם, דרך החזקת מט"ח ורכישת זהב - על רקע התנודתיות בשווקים, רבים בציבור תוהים מה כדאי לעשות כעת עם תיקי ההשקעות שלהם • התמקדתי במספר שאלות בוערות, לדוגמה כמה מהתיק להחזיק בדולרים ומתי - אם בכלל - למכור מניות

המשקיעים התרגלו בעשורים האחרונים שהשקעה פשוטה במדד המניות האמריקאי המוביל מנצחת בגדול • אבל תנאי המאקרו שתמכו בכך נעלמו, והמדד שהבטיח פיזור רחב הפך למרוכז במניות טכנולוגיה, בדגש על בינה מלאכותית • המצב דורש כמה התאמות אקטיביות בתיק

עליות חדות בשוקי המניות בעולם הביאו את המדדים לשיאים - ומנגד ירידות חדות בשוקי האג"ח הממשלתיות, בדחיפת המתיחות האחרונה מול איראן, הובילו גם הן לשיאים חדשים בתשואתן העתידית • איזה שוק יגבור, והאם התאוששות באיגרות החוב תרגיע את שוק המניות? • צבי סטפק מנתח

המלחמה האזורית אמנם מדגישה את הצורך בנתיבי מסחר חדשים לאירופה, אך מתברר שפרויקט הענק הזה לא זקוק לישראל • שילוב של סחבת בירוקרטית בגבולות, תשתיות לא מספקות וקיפאון מדיני חריף מול ערב הסעודית עלול להותיר את ישראל מאחור

ההנפקות הצפויות השנה של ענקיות ה־AI מעוררות הייפ עצום בשווקים • אולם השוויים הגבוהים מתעלמים מהשקעות עתק המנותקות מצפי הכנסות ורווחים ריאלי • האם SpaceX, אנתרופיק, OpenAI ודומותיהן ישנו את הכלכלה - או יעבירו לציבור סיכון גבוה במחיר מנופח?

שוקי המניות ברחבי העולם הספיקו להתאושש מהירידות שרשמו בתחילת המלחמה ואפילו כבשו שיאים חדשים • באיגרות החוב של ממשלות בעולם הירידות דווקא התחזקו, בניגוד לתפקידן כמאזנות את התנהגות שוקי המניות • התופעה הזו לא מבשרת טובות לאף אחד מהשווקים

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר • אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה • איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

התרחקנו מאוד מהימים שקופות הגמל לא השקיעו כלל בחו"ל • השוואת שיעור המס ורפורמת בכר פתחו את השער לעולם בפני המשקיעים המוסדיים, ומאז 2012 משקל המניות בחו"ל עולה בהתמדה ועוקף את משקל ההשקעה במניות בישראל • אנו מעריכים אותו ב־85% בתוך עשור

המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים ודפנסיביים ביותר • במקביל, חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה • מי יהיו המפסידים של העולם החדש, ומי ירוויחו בענק ממכירת אמצעים להישרדות?

קרנות הנאמנות הן ברומטר מוצלח לבחינת הלכי הרוח של הציבור, כפי שהדגימה בשנים האחרונות הנהירה לקרנות המחקות את מדד 500 S&P • מה הוביל למהפך לטובת קרנות מחקות מדדים בישראל, ובמיוחד לאלו האקטיביות המתמחות במניות מקומיות - ומי מעדיפים קרנות סל?

השווקים מעריכים שמשבר האנרגיה כתוצאה מחסימת מצרי הורמוז יסתיים בקרוב • אולם, גל אינפלציה מסוכן ודביק נמצא מעבר לפינה, מהסוג שגם העלאות ריבית הכרחיות לא יוכלו להדביר • אם כך, במה כדאי להשקיע בשוקי האג"ח והמניות, ואילו סיכונים יהפכו נפיצים יותר

איך הגיע הדולר לשפל בו הוא נמצא כיום, אחרי ששלט עשורים בפסגת העולם • מהם הכוחות המשפיעים על שער החליפין שלו מול השקל, שמצדו רק מתעצם • מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר

השווקים מתמחרים כעת את חסימת מצרי הורמוז עם זינוק במחירי הנפט והאינפלציה • אבל נפילה או שינוי המשטר באיראן עשויים לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק • מי עוד במעגל המושפעים בחדות משינוי כזה במאזן האנרגיה והצמיחה הגלובלי?