ברננקי מפרסם מאמר חריג: "יש לנו אסטרטגיית יציאה"

בצעד חריג למדי מפרסם היום העיתון "וול סטריט ג'ורנל" מאמר של לא אחר מאשר יו"ר הפדרל ריזרב המכהן - בן ברננקי. יו"ר ה'פד' כותב כי הבנק המרכזי יפעל נחרצות כדי למנוע התפרצות אינפלציונית לאחר שהכלכלה האמריקנית תחזור לצמוח. ברננקי מפרסם את הדברים שעות לפני עדותו בקונגרס, שתימשך יומיים ותתחיל היום בשעה 17:00 (שעון ישראל). בעדות זו יידרש ברננקי להגן על המדיניות המוניטרית בה נקט, ולהסביר מהי אסטרטגיית היציאה שלו מההתערבות בשווקים לאחר תום המשבר.

"לפדרל ריזרב כלים אפקטיביים רבים העומדים לרשותו ואשר יכולים להדק את המדיניות המוניטרית כאשר התחזיות הכלכליות ידרשו זאת מאיתנו", כותב ברננקי. "כפי שציינו אני ועמיתיי, התנאים הכלכליים כיום אינם מאותתים לנו לנקוט במדיניות הידוק למשך תקופה ממושכת".

ברננקי למעשה מאותת כי אין בכוונתו להעלות את הריבית בעתיד הנראה לעין. במהלך המשבר הכלכלי חתך ה'פד' את הריבית לשפל של 0%-0.25% והזרים יותר מטריליון דולר לשווקים על מנת לייצב את המערכת הפיננסית. החשש בארה"ב הוא כי הגידול החד בהיצע הכסף יביא להתפרצות אינפלציונית.

"הפדרל ריזרב הקדיש זמן רב לגיבוש אסטרטגיית יציאה", כותב ברננקי. "יש לנו את הכלים המתאימים כדי להקטין את היצע הכסף, בזמן המתאים, בצורה החלקה ביותר".

המטרה: ניקוי העודפים בשוקי הכספים

ברננקי מתאר במאמרו את היום שלאחר המשבר: שוקי האשראי יתאוששו, הבנקים ילוו אחד לשני ותנאי האשראי ישתפרו. הדבר עלול להאיץ את האינפלציה, אולם ברננקי מתחייב כי ברגע זה יתחיל ה'פד' לחסל את העודפים בשוק הכסף.

"במידה מסוימת, העודפים יתנקו באופן אוטומטי, שכן השיפור בתנאי האשראי יפחית את השימוש בכלי הלוואות לטווח קצר", אומר ברננקי. הוא מדגיש כי כבר היום ישנה ירידה בשימוש בכלי ההלוואות לטווח קצר, לרמה של 600 מיליארד דולר כיום לעומת כ-1.5 טריליון דולר בסוף 2008. "בנוסף, העודפים יופחות ב-100-200 מיליארד דולר בכל שנה בשנים הקרובות, שכן ני"ע בהם מחזיק ה'פד' יגיעו לפירעון", הוא אומר.

ואולם, ברננקי טוען כי יש צורך בכלים נוספים על מנת להפחית את היצע הכסף, והוא מפרט 2 כלים נוספים לביצוע ההידוק המוניטרי: גביית ריבית על ההלוואות שהעניק ה'פד' למוסדות הפיננסים (מה שעשוי לגרום לחלקם להחזיר את הכספים מוקדם מהצפוי) וכן נקיטת צעדים להפחתת מלאי הכספים. "אנו יכולים לנקוט בכל אחד מהצעדים הללו, אך כדי להבטיח את יעילות המהלך, אנו ככל הנראה ננקוט בשני הצעדים", אומר ברננקי.

במאמרו מפרט ברננקי 4 כלים נוספים שעשויים לשמש את ה'פד' במדיניות ההידוק המוניטרי לאחר המשבר:

1. ניקוי עודפי הכספים על ידי רכישה חוזרת של ניירות הערך שרכש ה'פד' (בהסכמים עם המוסדות הפיננסים, כמובן).

2. משרד האוצר ימכור אג"ח ויעביר את ההכנסות לפדרל ריזרב, כך שהמוסדות הפיננסים שירכשו את האג"ח הללו למעשה מעבירים את הכספים ל'פד'.

3. ה'פד' יציע לבנקים פיקדונות, כשם שהבנקים מציעים ללקוחותיהם. כך, הבנקים יוכלו להפקיד את עודפי הכספים אצל ה'פד' ויקבלו על כך ריביות, וה'פד' לא ישתמש בכספים הללו בשוק הכספים. במילים אחרות, הכסף "ייקבר" בפיקדונות מיוחדים של ה'פד' והיצע הכסף בשוק יקטן.

4. ה'פד' ישקול למכור חלק מניירות הערך ארוכי הטווח בהם הוא מחזיק - והוא יעשה זאת בשוק הפתוח. ברננקי רומז בכך כי הבנק המרכזי עשוי למכור בעתיד את האג"ח הממשלתיות אותן הוא רוכש בימים אלו, אך הוא מדגיש כי הדבר ייעשה אך ורק "אם הדבר יהיה הכרחי". נזכיר כי ה'פד' השיק בחודש מארס תכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח והוא יסיים אותה בספטמבר.

לאחר שפירט את אסטרטגיית היציאה שלו מההתערבות בשווקים, ברננקי חוזר ומדגיש כי התנאים הכלכליים השוררים כיום אינם מצריכים שימוש באסטרטגיה זו. "אנו נחליט על המועד והקצב של מדיניות ההידוק המוניטרית בעתיד", סיכם ברננקי.