בדיקת "גלובס": הציבור חסך 400 מיליון שקל ברפורמת העמלות

שיעור העמלות מההכנסות הכוללות של הבנקים עמד במחצית הראשונה של 2009 על 36% ■ סך ההכנסות של הבנקים עמד על 6.68 מיליארד שקל בהשוואה ל-6.7 מיליארד שקל אשתקד

הרפורמה בעמלות שנכנסה לתוקף ביולי אשתקד הורידה את ההוצאה של הלקוחות על עמלות בנקים ב-400 מיליון שקל (3.5% בחישוב שנתי) - כך עולה מניתוח הדו"חות הכספיים של הבנקים למחצית הראשונה של 2009 שנעשה על ידי "גלובס".

שיעור העמלות מההכנסות הכוללות של הבנקים עמד במחצית הראשונה של 2009 על 36%. הכנסות הבנקים מעמלות במחצית 2009 ירדו ב-0.35% בהשוואה למחצית הראשונה של 2008, שהיתה המחצית האחרונה לפני כניסת הרפורמה לתוקף. סך ההכנסות עמד על 6.68 מיליארד שקל בהשוואה ל-6.7 מיליארד שקל אשתקד.

העמלות מפעילות ניירות ערך הסתכמו ב-1.53 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.36 מיליארד שקל במחצית המקבילה, כשנתונים אלה נובעים מהעלייה במחזורים בשוק ההון ומעליות השערים בבורסה. העמלות מפעילות בניירות ערך הן מגזר הפעילות הקמעונאי המרכזי שלא הושפע מהרפורמה.

בנטרול ההכנסות מניירות ערך מתברר כי הכנסות הבנקים מעמלות ירדו במחצית הראשונה ב-187 מיליון שקל, ירידה בשיעור של 3.5%. זאת לאחר שבשנים 2003-2008 העלייה השנתית הממוצעת בגביית עמלות, בנטרול עמלות מניירות ערך, היתה 5%.

הרפורמה בעמלות השפיעה בעיקר על עמלות העו"ש (בייחוד דמי ניהול חשבון) ועמלות מסגרות אשראי. בנק הפועלים גבה במחצית הראשונה עמלות בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, ירידה של 7.4% שהושפעה בחלקה ממכירת בנק יהב למזרחי טפחות . הבנק מדווח כי גביית עמלות ניהול חשבון ירדה ב-6.3% ועמלות טיפול באשראי ירדו ב-36%. בנק לאומי גבה 1.7 מיליארד שקל, ירידה של 6.3%, ודיווח כי עמלות הטיפול באשראי ירדו ב-37%. שני הבנקים דיווחו כי נפגעו מהרפורמה בהיקף של 290 מיליון שקל בשנה.

בבנקים הבינוניים גבו יותר עמלות

בבנקים הבינוניים עלתה גביית העמלות. בדיסקונט הסתכמה גביית העמלות ב-1.3 מיליארד שקל, עלייה של 9.5%. בבינלאומי נגבו עמלות בהיקף של 691 מיליון שקל (עלייה של 11.5%) ובבנק מזרחי טפחות נגבו עמלות בסך 622 מיליון שקל (עלייה של 15.8%, שהיא עלייה של 4.1% בנטרול הכללת בנק יהב).

בבסיס הרפורמה עמד פישוט מבנה העמלות והקטנת מספרן ל-72 במקום 198 קודם לכן. מספר העמלות צומצם הן באמצעות ביטול חלק מהעמלות והן באמצעות איחוד עמלות הנגבות עבור שירותים דומים. בחשבון עו"ש נקבעו שני סוגי עמלות: בגין פעולות בחשבון באופן ישיר (אינטרנט, טלפון או מכשירים אוטומטיים) ובגין פעולות באמצעות פקיד.

מטרת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לא היתה הוזלת תעריפי העמלות אלא הגדלת השקיפות בהן תוך ביטול עמלות כפולות בהן הלקוח שילם יותר מפעם אחת על פעולה זהה.

תפיסת העולם של בנק ישראל היא כי הגדלת השקיפות תביא להגדלת התחרות וכך להוזלת התעריפים.