הפרידמנים רק מתחלפים

אירועי השבוע הוכיחו כי השר יעקב נאמן הוא נושא הלפיד של קודמו, דניאל פרידמן

אם למישהו היה ספק כי שר המשפטים הנוכחי, פרופ' יעקב נאמן, מתפקד כנושא הלפיד של קודמו בתפקיד, פרופ' דניאל פרידמן - באו אירועי סוף השבוע האחרון וסתמו את הגולל מעל כל ספק אפשרי בשאלה זו.

כעת כבר ברור כי אף שנאמן עטה ארשת פייסנית בחודשים הראשונים לכהונתו, וזכה לשקט יחסי בגיזרת ביניש ובית המשפט העליון בעקבות גל מינוי השופטים לכלל בתי המשפט - הוא משמש הלכה למעשה ממשיך דרכו של פרידמן. אלא שבניגוד לפרידמן הישיר, הבוטה וחובב העימותים - נאמן מיישם את משנתו באופן מתוחכם וחלקלק בהרבה.

בשפתם של עורכי דין פרטיים, שנאמן בוודאי דובר באופן שוטף, קוראים לזה "הודאת בעל דין": בראיון שהעניק נאמן בשבת האחרונה לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, הוא אמר כי הטענות שלפיהן העלה בחטף את התוכנית לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ובכוונתו להביאה לממשלה ללא דיון ציבורי מספק - פשוט אינן נכונות.

"הנושא הזה עומד על סדר היום הציבורי למעלה משנתיים", אמר נאמן. "היה גם תזכיר חוק של פרופ' פרידמן, כל הנושאים נדונו ולובנו". במילים אחרות - פרידמן העלה את הצעת החוק, אני כאן כדי לסיים את המלאכה. אפשר שהדינמיקה הזאת צפויה גם ביחס לרפורמות נוספות מבית מדרשו של השר לשעבר.

"זה נכון שהרעיון של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה החל בתקופתו של פרידמן, בהצעת חוק שניסח עו"ד דן אבי-יצחק", מסכים עו"ד רון גזית, יו"ר ועדת החוקה של לשכת עורכי הדין, שינחה היום (ב') כנס בלשכה בנושא פיצול סמכויות היועץ והפרקליטות כולה, "אבל יש בכל זאת הבדל, כי פרידמן התכוון שאחרי הפיצול לא יהיה לחוות-הדעת של היועץ כוח הכרעה. ההצעה הנוכחית של נאמן נוחה יותר מההצעה של פרידמן".

עם זאת, לדברי גזית, "להבדיל מהרעיונות של פרידמן בנוגע לשחיקה במעמדו של בית המשפט העליון - נושא פיצול תפקיד היועץ הוא הרבה יותר שנוי במחלוקת, זה ויכוח לגיטימי, ולכן צריך להסתכל עליו ללא אמוציות. נאמן מגיב בצורה אמוציונלית, ודווקא בגלל שהנושא הפך לכל-כך אישי, צריך להקים ועדה שתבחן את העניין באופן מקצועי".

מזוז לצד לדור

מי שהביע גם הוא תמיכה בהקמת ועדת מומחים ציבורית, בטרם יובא הנושא להכרעת הממשלה, הוא היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהתייצב ביום שישי האחרון בחזית אחת לצד פרקליט המדינה משה לדור. מזוז נשא הרצאה בכנס הפורום למשפט וחברה בנווה-אילן, והודיע כי "שום מוסד או מבנה ארגוני איננו קדוש. מקובל עליי שכל סוגיה צריכה להיבחן, ולכן אין לי התנגדות לרעיון לבחון את הנושא מחדש".

מזוז ציין כי אחרי שוועדת שמגר המליצה ב-1998 להשאיר את מבנה תפקידו של היועץ על כנו, נבחן הרעיון מחדש בתוך משרד המשפטים ב-2003, בתקופתו של השר מאיר שטרית. "גם באותה בדיקה", אמר מזוז, "הגענו למסקנה כי למהלך הזה יש נזקים ודאיים ותועלות העומדות בספק".

נאמן, אגב, החל להשמיע בסוף השבוע קולות של פשרה מסתמנת בעניין הקמת ועדה. "אם לפני שנה-שנתיים היו מציעים ועדה, הייתי מבין", אמר השר, "אבל אנחנו עומדים לבחור בדצמבר יועץ ל-6 השנים הבאות, והוא צריך לדעת אם הוא יעסוק בתחום הפלילי או לא".

נאמן ציין כי ישב במהלך הקריירה שלו ב-25 ועדות, שמסקנותיהן נגנזו בסופו של דבר, אך לדבריו "באשר ליישום של ההחלטה איזו מחלקה בדיוק תעבור, איזו חצי מחלקה - את הביצוע אפשר להפקיד בידי צוות מומחים שיבצע את זה".

מותר לתהות לגבי כנותו של נאמן באשר לאופן שבו גיבש את תוכניתו. אף שבמשך חודשים ארוכים טען כי טרם החליט והוא עדיין שוקל ומתלבט, אמר נאמן בשבת כי "ישבתי עם מזוז ולדור פעמים רבות ב-6 החודשים האחרונים והבאתי בפניהם את התוכנית. אני רוצה להדגיש בצורה ברורה - כל פרטי התוכנית לחלק את התפקידים בין היועץ המשפטי לתובע הכללי נדונו בינם לביני בהרחבה - ולא פעם אחת".

מזוז, אגב, סירב לכנות את הצעתו של נאמן בתואר "תוכנית". "זה רעיון, אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה תוכנית", הוא אמר ביום שישי, "היא לא נותנת פתרונות לשורה ארוכה של שאלות קשות על משמעותה".

נימוקים מנותקים מהמציאות

נימוקיו של נאמן באשר לנחיצות חלוקת הפרקליטות ויצירת פונקציית התובע הכללי ממשיכים להיות מנותקים מהמציאות. מזוז איבחן בהרצאתו כי בתחילת הדרך התמקד נאמן בנושא ניגוד העניינים המובנה בתפקידו של היועץ, המייעץ לשרי הממשלה ובמקביל מחליט באשר להעמדתם לדין פלילי; בהמשך עבר להתמקד בעומס הנורא על היועץ, הנשאר לעבוד עד שלוש בלילה. "נגעה ללבי הדאגה ליועץ", אמר מזוז ביובשנותו הבריטית.

כעת מדבר שר המשפטים על הצורך ב"רמטכ"ל שיעסוק בפשיעה החמורה במשרה מלאה". ב"פגוש את העיתונות" הרחיב נאמן בעניין זה: "נורא ואיום מה שקורה ברחובות. בבארים, שנשים נאנסות, ושילדים הורגים את הוריהם. השינוי המבני יהיה כזה שאדם אחד ינהל את כל הנושא הפלילי".

מזוז השיב לו כבר ביום שישי: "איך הטיעון הזה עולה דווקא בתקופה שבה המאבק בפשיעה המאורגנת יותר אפקטיבי מאי-פעם? איך מהלך של פיצול, שיביא להחלשה של שתי המערכות, דווקא יחזק את המאבק בפשיעה ובעבריינות? איך פיצול תפקיד היועץ המשפטי ישנה את המצב בפשיעת הרחוב? בתחום הזה שם המשחק הוא נוכחות, אין פתרונות היי-טק, אין תחליף לנוכחות משטרתית במוקדים של פשיעה. אני מניח", הוסיף מזוז, "שלא מצפים מהתובע הכללי לפטרל בטיילת בתל-אביב או לעמוד בכניסה למועדונים בעמק האלכוהול בחיפה".

מאידך, שר המשפטים המשיך להתמקד - במקום בפירוט אופן שיתוף-הפעולה הרצוי בין היועץ המשפטי והתובע הכללי אחרי הפיצול - אך ורק בהליכי מינויו של התובע הכללי, שיהיו מנותקים לגמרי מהממשלה.

בהקשר זה הצביע היועץ מזוז על אחת הבעיות הגדולות הצפויות כתוצאה מהפיצול, ושעליה טרם ניתנה הדעת: אם כבר בתקופת פרשת בר-און עלתה דרישה למנות יועץ משפטי לממשלה "בראש שלנו", אף שבאותה עת הוא החזיק בידיו גם את הסמכויות הפליליות כראש התביעה הכללית - דרישה זו תעלה ביתר שאת, ולא ניתן יהיה לעצור אותה לאחר שסמכויות אלה יינטלו ממנו.

"התוצאה הישירה והמיידית של הפיצול תוביל לפוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי", אמר מזוז, "תהליך הפוליטיזציה יוליך לפיחות במעמד המשרה, במעמד היועץ ובמעמד חוות-הדעת שלו. מהתהליך הזה תיפגע גם הממשלה עצמה, כי היום יש לה סבירות גבוהה שההחלטה תעמוד במבחן שיפוטי. ברגע שתרד קרנה של המשרה, והיועץ ייתפס כמשרת אמון של הממשלה שנותן חוות-דעת לפי האינטרסים של הקליינטים שלו - המחיר ישולם גם בבתי המשפט".

מצד שני, אפשר שבסופו של דבר הפיתרון שיצוץ לבעיה לא יהיה לשביעות-רצונו של נאמן. כדי לפתור את בעיית ניגוד העניינים בתפקידו של היועץ המשפטי, וכדי להבריא את המצב כיום - שאיננו בריא לשיטתו של נאמן - שבו הממשלה ממנה את היועץ מבין מועמדים שמציעה לה ועדת האיתור, אפשר שהפיתרון הוא לנתק את הליכי מינוי היועץ לחלוטין מסמכותה של הממשלה, אף מבלי לפצל את התפקיד.

הכדור במגרש הפוליטי

לכל הצדדים ברור כי הכדור נמצא כעת במגרש הפוליטי. כך אפשר להבין את הופעתו הטלוויזיונית של נאמן: קהל המטרה שלו מבין הצופים כלל צופה אחד בעיקר - בנימין נתניהו. מטרתו היתה לשכנע את ראש הממשלה כי הציבור תומך בתוכניתו: "אני מקבל מהציבור אי-מיילים, אסמסים, מכתבים, אנשים ברחוב תופסים אותי, אני רואה שיש בציבור אהדה גדולה לשדרוג של הנושא הפלילי", הוא אמר.

נאמן מבקש לשכנע את נתניהו גם כי איומיה של מפלגת העבודה לפרוש מהממשלה אם תתקבל תוכנית הפיצול הם איומי-סרק. "נקלעתי פה למאבק פוליטי, כי בתוך מפלגת העבודה יש להם בעיות. העבודה עלתה על הדגל הלא נכון, מטעמים פנימיים של מלחמה בתוך המפלגה. כשיתברר להם כי זה הדגל הלא נכון, הם יצטרכו לקפל אותו".

על הדרך, נאמן לא היסס להכפיש את בכירי משרדו, מזוז ולדור, הפועלים כביכול בשם מחנה פוליטי אחד: "מטריד אותי איך אנשי הפרקליטות - היועץ ופרקליט המדינה - נקלעו לסבך הקואליציוני, ומשמשים כדור משחק בידי גורמים פוליטיים. הם היום נוקטים צד לטובת גוף פוליטי ברור".

כל-כך הרבה כדורים באוויר, בכל-כך הרבה חזיתות: נאמן מול אנשי משרדו ברמה הפרסונלית וכן ברמה האידיאולוגית; נאמן מול אהרן ברק, מאיר שמגר ואנשי הברנז'ה המשפטית הדוחקים בו להסכים להקמת ועדה; נאמן מול מפלגת העבודה שעלתה על עץ פוליטי כנגד רעיון הפיצול. וכפי שמסתמן, נאמן מוצא את עצמו כנראה גם מול ראש הממשלה נתניהו, שאיננו ממהר לתת לו גב.

"יש לי לאן לחזור", אומר נאמן כדי לתת תוקף לאיומי ההתפטרות שלו. אפשר שבקרוב יצטרך להוכיח כי לאיומיו יש תוקף.

נאמן טרם החליט אם לפטר את לדור

אתמול (א') חזר פרקליט המדינה משה לדור לעבודתו, לאחר ששהה בחופשה פרטית בארה"ב בשבוע שעבר. עם חזרתו יזומן ללשכתו של שר המשפטים, כדי להסביר את מכתב הביקורת שהפיץ בשבוע שעבר נגד תוכנית הפיצול של נאמן, ושחולל סערה רבתי.

"כשמר לדור יחזור, אם ירצה הוא ייכנס אליי", הודיע שר המשפטים נאמן ביום שבת. "יש לו פגישה שבועית אתי, אני מניח שיהיה לו מה להגיד לי".

נאמן השתמש במילים חריפות לתאר את מעשהו של לדור: "אין תקדים לכך ששולחים מכתב לכל עובדי הפרקליטות לפני שזה מגיע אליי ומסיתים את העובדים".

לשאלה אם בדעתו של נאמן להביא לפיטוריו של פרקליט המדינה, השיב: "אני לא קובע עמדה מראש. אני מקווה שהוא יבהיר לי את הדבר, ואחרי שאשמע אותו אקבל החלטה".

היועץ מזוז התייצב כצפוי בחזית אחת לצדו של לדור בעקבות סערת המכתב. "לא מקובלת עליי לחלוטין הביקורת נגד פרקליט המדינה", הוא אמר. "אדם בתפקיד פרקליט המדינה, כשהוא סבור שננקטת יוזמה שעלולה לפגוע קשות באינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד - הוא לא רק רשאי אלא חייב להתריע על כך".

לדעת מזוז, ההשוואה בין לדור לבין הרמטכ"ל והגדרתו "פקיד שהתבלבל" היא מופרכת: "פרקליט המדינה איננו כפוף מקצועית לשר. כשהוא מחליט להעמיד לדין הוא לא פועל בשליחות השר או הממשלה, אלא בשליחות הציבור. האמירות נגדו מצביעות על חוסר הבנה של תפקיד פרקליט המדינה".