במשרד עוה"ד וינרוט ושות' יוצאים למלחמה לניקוי שמו של הבוס

ריח ברנז'אי חריף עולה מכתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה ביום חמישי האחרון נגד עו"ד יעקב וינרוט, "אחד מבכירי עורכי הדין בקהילה המשפטית", לפי נוסח כתב האישום עצמו, ונגד איש רשות המסים לשעבר, שוקי ויטה. זהו ריחה של מערכת המתעקשת להוכיח קבל עם ועולם כי היא פועלת ללא משוא-פנים, באותו אופן, גם כלפי נאשמים מן השורה וגם כלפי חברי המסדר המשפטי, כולל החברים הבכירים בו.

במשרד עורכי הדין וינרוט ושות', במגדל ויצמן בתל-אביב, שרר ביום חמישי האחרון הלם מוחלט. מעין הלם קרב מוקדם - שהגיע עוד לפני שהמלחמה החלה. ומלחמה תהיה. 3 עורכי דין בכירים במשרד עמלו בחודשים האחרונים על הכנת החומרים לקראת השימוע לווינרוט, שנערך בפני שוקי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. האחד הוא ד"ר גרשון גונטובניק, לשעבר עוזרו המשפטי של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ועמו עבדו על התיק עו"ד ירון קוסטליץ ועודד גזית.

השימוע וההפתעה

השלושה היו בטוחים כי לאור השימוע, שנערך לפני חודשים אחדים, ייסגר וייגנז תיק האישומים נגד וינרוט. בסופו של דבר החליטה אמנם הפרקליטות לסגת מחלק מהעבירות - שותפות במירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה; ואולם, עיקרו של דבר נותר בליבת כתב האישום - מתן שוחד ועבירה על חוק הלבנת הון. זה לא היה הרושם שקיבלו אנשי וינרוט בשימוע: שם התרשמו כי גם לשיטת הפרקליטות, עניין השוחד כה מרוחק, רעוע מבחינה משפטית ובלתי אפשרי להוכחה, שאין סיכוי שימצא את דרכו לכתב אישום.

ביום חמישי, לאחר שהוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כינס וינרוט את כל עובדי משרדו. כל הנוכחים, חדורי רוח קרב, תחושת שליחות ואחוות רעים לנשק, סיכמו שיוצאים למלחמה לניקוי שמו של הבוס. כולם הצהירו כי הם משוכנעים כי וינרוט יזוכה בסופו של יום, ורק הצרו על הסבל הרב שעתיד להיות מנת חלקו של הבוס, ביתר שאת, במהלך התנהלות המשפט. ועוד הוסיפו כי למען האמת, אין לדעת מה יילד יום. מאחר שהיו בטוחים גם בהכרעת הפרקליטות לסגור את התיק, ונתבדו, אין ודאות אמיתית גם באשר להכרעת דינו של בית המשפט.

תיאוריית המנתח

בפרקליטות המדינה מודעים לכך שמדובר בתיק קשה, שיצריך מאמץ הוכחתי לא מבוטל בבית המשפט. פסיכולוגית, ההחלטה להגיש כתב אישום נגד וינרוט, מבכירי עורכי הדין בישראל, שייצג ראשי ממשלות, שרים, אילי הון ושועי ארץ אחרים, אינה החלטה פשוטה. זו גם הסיבה שההחלטה טיפסה במעלה ההייררכיה הפרקליטותית, התקבלה פורמלית על-ידי המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר, ומעשית על-ידי הפרקליט עצמו, משה לדור.

ואולם, ההחלטה הסופית התקבלה על בסיס המסקנה הלוגית הבאה: אם לא היה מדובר בווינרוט, אלא בעורך דין זוטר בהרבה, אנונימי, מעיר שדה מרוחקת, שקשר קשרים - לא עם פקיד השומה המחוזי - אלא עם ראש אגף במועצה המקומית, במערכת יחסים מקבילה של ייצוג הפקיד וייצוג לקוחות אחרים מול הפקיד, שאמור לקבל החלטה בעניינם - כתב אישום בעבירת שוחד היה מוגש ללא היסוס. תיאוריית המנתח של היועץ המשפטי היוצא מני מזוז, על כך שהתובע הפלילי רואה רק את מערכת העובדות שבתיק ועיוור בהחלטתו לזהות הנאשם, עבדה כאן שעות נוספות.

שוחד קלאסי

סיפור המעשה המרכזי, והעובדה שמערכת היחסים הכפולה בין וינרוט לוויטה נוהלה לאורך שנים ולא כאירוע נקודתי, מהווים לדעת אנשי התביעה סיפור קלאסי של שוחד. שתי הנחות יסוד הנחו אותם בהחלטתם: האחת - שלעבירת השוחד יש דרכים רבות ומגוונות. איש אינו מצפה עוד כי שוחד יועבר מהנותן אל הלוקח במעטפות או מזוודות של מזומנים (למרות שלעתים הכספים דווקא עוברים כך, וגם אז לא תמיד מדובר בשוחד - ראו מקרה טלנסקי-אולמרט). חלק מהדרכים המגוונות שבהן יכול להתבצע שוחד הן באמצעות מתן שירות, ומתן תנאים מועדפים במסגרת השירות.

הנחת היסוד השנייה שהנחתה את הפרקליטות היתה שלמערכות היחסים של עורכי דין פרטיים עם לקוחותיהם, שהם עובדי ציבור, אין חסינות מפני עבירת השוחד. זו ההצהרה כלפי כלל קהילת עורכי הדין היוצאת מתוך דפי כתב האישום נגד וינרוט: יידע כל עורך דין, שכל מערכת יחסים עם לקוח, כל הסדר של תנאי ייצוג ותנאי תשלום שכר-טרחה חשופים לבדיקה שמא אין בדבר משום ניגוד עניינים, הפרת אמונים או שוחד של ממש. מערכות היחסים הללו הופקעו מתוך התחום האתי, אל הזירה הדורסנית של המשפט הפלילי.

בתחום המחשבה הפלילית של וינרוט, שגם אותה תצטרך התביעה להוכיח בבית המשפט, הכריע למברגר כך: בחלקה הגדול של מערכת היחסים הנמשכת בין וינרוט לוויטה ניתן השירות המשפטי בלא שכר-טרחה, ותוך הנחיה כללית של וינרוט לוויטה לתרום לצדקה, מבלי לבדוק לאיזה גוף ואילו סכומים. במצב כזה, תוך שוויטה רואה בווינרוט את מי שאמור להציל לו את הקריירה, וינרוט לא רק היה צריך לדעת, אלא בוודאי ידע מה הלך המחשבה של ויטה בבואו להכריע בשומות מס בסך מיליוני שקלים, בתיקי הלקוחות הבכירים של וינרוט. וינרוט, טוענת הפרקליטות, יצר בעצם החלטתו שלא לגבות שכר-טרחה במשך רוב התקופה, סיטואציה שבה ויטה לא יוכל שלא לחתום על הסכמי המס של ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי.