ח' החשמל מפקירה את הפנסיונרים

פרומיל אחד. ליתר דיוק 0.093%. אלו הם דמי הניהול שנקבעו במכרז ניהול כספי הפנסיה של חברת חשמל שנסגר ביום חמישי בערב.

נשמע לכם נמוך מדי? נשמע לכם מוזר? הנה עוד כמה נתונים מוזרים: כפ"י, קרן הפנסיה של חברת חשמל, מנהלת כ-18 מיליארד שקל; הזוכה, בית ההשקעות הקטן אינפיניטי של אמיר איל, הסכים לקבל תמורת ניהולם 17 מיליון שקל בשנה. אינפיניטי ניהלה עד היום כ-5.5 מיליארד שקל, מתוכם כ-800 מיליון שקל בקופות גמל, ותקפוץ כעת לניהול נכסים בשווי יותר מ-23 מיליארד שקל.

האם הסכום שנקבע כדמי ניהול יאפשר לאינפיניטי להרוויח? כנראה שלא. האם הסכום מאפשר ניהול כספי פנסיה בהיקף כה גדול באיכות סבירה? לא ברור. האם זה טוב לשוק ההון שבתי השקעות מוכנים לנהל כספים במחיר כה נמוך? בהחלט לא.

בואו נחזור למכרז הקודם של כספי הפנסיה של עובדי חברת חשמל, לפני שש שנים. על פי מפרט הדרישות דאז, כל קבוצה הייתה צריכה לכלול חברת ביטוח, בנק וגוף השקעות, ולגוף המוביל בקבוצה נקבע הון עצמי מינימלי בסך 500 מיליון שקל.

אז התמודדו כל חברות הביטוח הגדולות: כלל ביטוח שלקחה איתה את בנק הפועלים, מגדל שהביאה את לאומי, הראל ביחד עם דיסקונט ומנורה, והפניקס שהלכה עם הבינלאומי ודש.

ומה קרה הפעם? חברת חשמל קבעה בתחילה תנאי סף של הון עצמי בסך 200 מיליון שקל. רף מינימלי שנועד לסנן גופים קטנים ומהווה כרית ביטחון למקרה של התממשות סיכונים. לאחר שלא הייתה הענות שונו התנאים, ונקבע רף הון עצמי של 50 מיליון שקל.

אבל האם הון עצמי בדך 50 מיליון שקל הוא כרית ביטחון מספיק גדולה? מקרי העבר הוכיחו שלא ממש: הראל נאלצה להזרים 125 מיליון שקל בעקבות מעילה, ופריזמה הזרימה 103 מיליון שקל כדי לפצות עמיתים בעקבות הפסדים. את רוב הסכום שילם הביטוח, אבל לא את כולו.

לא לומדים את הלקח

ב-2004 זכתה כלל ביטוח תמורת שמונה מיליון שקל, שהיוו אז שיעור של 0.075% מהנכסים. בכיר בכלל ביטוח אמר לנו אז: "נכון, זה הפסדי אבל לי זה שווה. אני אוכל למכור להם ביטוחי בריאות, ביטוחי רכב, ביטוחי חיים, 'ריסקים' ועוד מוצרים נלווים". על הנייר זה אמנם נראה נהדר, אבל חלום המכירה הצולבת התפוגג מהר מאוד. כלל נותרה עם ההפסדים. לאינפיניטי, הפעם, אין אפילו מוצרים צולבים שאותם היא יכולה לנסות למכור.

הסבר נוסף שנתנו באותה תקופה בכלל ביטוח למחיר הנמוך נגע ליתרון לגודל: "מאחר ואנו כבר מנהלים עשרות מיליארדים, העלות השולית של עוד 10 מיליארד שקל קטנה מאוד", אמרו שם. זה טיעון נכון, וגם כאן אינפיניטי לא יכולה להיתלות בו. בית ההשקעות יקפוץ בבת אחת פי ארבעה על כל המשתמע מכך מבחינת מערכות מסחר, בקרה, שירות לקוחות. שלא לדבר על הדרישות הספציפיות של ניהול קרן פנסיה.

אז מה השורה התחתונה? שאף אחד מהצדדים לא לומד לקח. גופים גדולים ממשיכים לצפות שינהלו את נכסיהם בחינם, חוסכים גרושים (בדמי ניהול) ומסתכנים בלהפסיד לירות; בתי ההשקעות ממשיכים לקבוע מחירי "דאמפינג" כדי לגדול ולצמוח; והרגולטור המפקח על בתי ההשקעות? מה הוא אומר? היינו שמחים לשאול אותו אבל אין רגולטור כזה, וככה בדיוק זה נראה.