חוק מס ערך מוסף נמנע בדר"כ מלהטיל מע"מ על עסקאות במניות, לרבות של חברות פרטיות, וזאת בדרך של מיעוט "ניירות ערך" מהגדרת "נכס". חריג לכך הינן מניות באיגוד מקרקעין, אלה הוכנסו במפורש להגדרת המונח "מקרקעין" בחוק מע"מ, ועל כן בהתקיים הנסיבות המתאימות (קיומה של "עסקה" או "עסקת אקראי"), פעולה באיגוד מקרקעין עשויה להתחייב במע"מ.
השאלה המתעוררת הינה מהו המחיר לצורך הטלת המע"מ. שאלה זו התעוררה לאחרונה בפני ביהמ"ש המחוזי בתיק ע"מ 1036/04 מוסדן בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גבעתיים.
באותו עניין נדונו שתי עסקאות של מכר מניות באיגודי מקרקעין: האחת נערכה בשנת 1998, והאחת בדצמבר 2002. המחלוקת הייתה ביחס ל"מחיר העסקה" לצורך הטלת המע"מ. המערערת טענה כי המחיר (השווי) לצרכי מע"מ הינו בהתאם לשווי המניות. באותו נושא היה שוויין של המניות אפס, ועל כן ממילא גם המע"מ יהיה אפס.
לעומת זאת, מנהל מע"מ גבעתיים טען כי יש לעניין זה להתעלם מהמניות ולהטיל את המע"מ בהתאם לשווי המקרקעין עצמם (דהיינו ללא התחייבויות). בעבר קבע סעיף 14 לחוק מיסוי מקרקעין פיקציה מפורשת לפיה גם מס השבח בעת פעולה באיגוד מקרקעין יחושב כאילו נמכר חלק יחסי מהמקרקעין. פיקציה זו בוטלה במסגרת תיקון 50 לחוק (בתוקף מ-7.11.01), אך לטענת מנהל מע"מ העובדה כי לצורך מס הרכישה (להבדיל ממס השבח) נותרה הפיקציה בעינה, מלמדת אף לעניין מע"מ, שאף הוא מס עקיף בדומה למס הרכישה.
ביהמ"ש, בפסק דין מנומק של השופטת דניה קרת-מאיר, דחה את עמדת רשויות מע"מ וקיבל את עמדת המערערת במלואה. נקבע כי חוק מע"מ קובע הוראה עצמאית וכללית באשר למחירה של עסקה שהיא התמורה אשר הוסכם עליה (סעיף 7 לחוק מע"מ). לפיכך, ההפניות לשווי במסגרת חוק מיסוי מקרקעין אינן רלוונטיות לצורך החלת המע"מ.
עוד קובע ביהמ"ש, כי אף אם היה נותר ספק מסוים הרי שראוי שספק זה יפעל לטובת הנישום, שכן יש להעניק פירוש שאין בו כדי לחייב את האזרח להיפרד מהחופש האישי שלו, מרכושו ומנכסיו. כתוצאה מהאמור לעיל קיבל ביהמ"ש את הערעור במלואו, בקבעו כי המע"מ יחול על שווי המניות (דהיינו אפס) גם ביחס לעסקה הראשונה, שארעה עוד לפני תיקון 50.
נציין כי השאלה האם מדובר באיגוד מקרקעין אם לאו הינה שאלה מקדמית ובעלת חשיבות רבה. זו לא נדונה בפסק הדין, מאחר שנפסקה בהליכים קודמים. עוד נצביע על כך שבעת האחרונה הושבה עטרה ליושנה ביחס לעקרון פרשנות דיני המס לטובת הנישום, כפי שנקבע לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון גם בעניין מודול בטון.
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
