בית המשפט דחה תביעה לפינוי בשכונת כפר שלם בת"א

הישג לתושבי שכונת כפר שלם בתל-אביב: בית משפט השלום דחה את התביעה לפינוי תושבים שהגישה חברת חלמיש. השופטת עידית ברקוביץ' החליטה שלא לדון בתביעה עד אשר ייקבעו הקריטריונים לפיצוי התושבים על-ידי משרד השיכון.

השופטת דחתה את המשפט לפברואר 2011, מה שיעכב בשנה כמעט את הליך הפינוי כנגד משפחת חסידי, שמייצג עו"ד יורם חגבי חגי, וככל הנראה כנגד משפחות נוספות במתחם, לאור החלטת בית המשפט משבוע שעבר.

"אין מקום למתן פסק דין ערטילאי כאשר עדיין לא נקבעו הקריטריונים החדשים", כתבה השופטת בהחלטתה.

בתגובה נמסר ממשרד הבינוי והשיכון כי רק במארס האחרון דנה מועצת מקרקעי ישראל בעניין הפינויים בכפר שלם, לאחר שנים ארוכות של טיפול בפינוי המתחם.

"שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הטיל על ועדת משנה של המועצה לבחון את הקריטריונים לפינוי ולהגיש את המלצותיה, וזאת רק לאחר שייפגשו עם תושבי המתחם וישמעו את עמדותיהם, בהקדם האפשרי", נמסר מהמשרד.

במשרד השיכון לא נקבו במועד הצפוי לפרסום הקריטריונים החדשים לפיצוי, אך מקורות במינהל מקרקעי ישראל אמרו ל"גלובס" כי מדובר בכמה חודשים.

חלמיש, חברה ממשלתית בבעלות משרד השיכון ועיריית תל-אביב, מופקדת על תהליך הפינוי-בינוי בשכונת כפר שלם בדרום-מזרח תל-אביב, שמתנהל במשך עשורים ושלאורכו ניהלו תושבי המקום מאבק עיקש בפינוי. חלמיש החלה להגיש תביעות משפטיות כנגד 500 המשפחות שטרם התפנו מהמקום. עד כה פינתה החברה 2,600 משפחות.

אהרון מדואל, תושב המקום, מזכיר ועד השכונה וחבר מועצת עיריית תל-אביב מטעם סיעת "עיר לכולנו", אומר כי גם דחיית המשפט בעניין משפחת חסידי משמעה הישג לתושבי השכונה ועיכוב בפינוי.

לדבריו, תושביה הוותיקים של השכונה, כמו משפחת חסידי שהתיישבה במקום בסוף שנות ה-40, אינם פולשים. "פסקי הדין האחרונים של בתי המשפט בתביעות וערעורים של חלמיש מוכיחים כי חלמיש פועלת שלא כדין".

התושבים: "למחוק את התביעות"

לדברי חגבי חגי, המייצג 10 משפחות בכפר שלם, "מבחינה משפטית, רוב התושבים הגרים בכפר שלם מחזיקים בקרקע כדין ואינם מסיגי גבול, ולפיכך זכאים לדיור חלופי וראוי. על-פי החלטה מספר 995 של מינהל מקרקעי ישראל, על חברת חלמיש לנהל משא-ומתן עם המשפחות המיועדות לפינוי, ורק אם לא יצלח רשאית החברה להגיש תביעה לבית המשפט ".

חגבי חגי סבור כי פיתרון הבעיה הוא "ליצור סקר שטחים בקרב התושבים ולנהל משא-ומתן ענייני עם כל משפחה בהתאם לצרכיה. אם לא תושג הסכמה, תובא המחלוקת להכרעה לגוף אובייקטיבי שעליו יוסכם עם נציגי התושבים. כצעד בונה אמון יש למחוק את התביעות התלויות ועומדות".

שר השיכון: "תקוות-שווא"

במכתב ששלח אטיאס לפני כשבועיים לח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, ושהגיע לידי "גלובס", מבהיר אטיאס כי בעלי קרקע שיתקבל בעניינם "פסק דין לפינוי ו/או לסילוק יד בטרם תכריע המועצה בשאלת הפיצוי לא יופלו על-ידה לרעה, וקיומו של פסק דין ו/או פינויים בפועל בהתאם לפסק הדין לא יעמדו להם לרועץ בקבלת פיצוי על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל".

עם זאת, אטיאס מדגיש במכתבו כי חלמיש פועלת לפי הנחיות מינהל מקרקעי ישראל והחלטת מועצת מקרקעי ישראל. הוא מצר על כך שהמשפחות שמסרבות להתפנות "ושהרחבות החזקתן במקרקעין הציבור נוטעות בלב יתר אוכלוסיית המחזיקים תקוות-שווא, בעיקר בלב האוכלוסייה מהמצב הסוציו-אקונומי הנמוך שמתגוררות בתנאים קשים, שלפיה בעתיד סכומי הפיצוי יהיו גבוהים משמעותית מהנהוגים כיום".

הוא מוסיף כי המשפחות המסרבות להתפנות בהסכמה עושות זאת מתוך "רצון להגדיל את הפיצוי, עד כדי כך שהפינוי לא יהיה כדאי למדינה".

עד 157 אלף דולר למשפחה

ב-1993 התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל שקובעת כי חלמיש תפעל כ"משק סגור" במתחם ומאשרת קריטריונים שלפיהם "עלות פינוי למשפחה בת 3 ילדים היא כ-300 אלף דולר וכן קרקע לבנייה נמוכה בחינם (ללא עלות פיתוח)", על-פי נוסח אשרור ההסדר עם חלמיש ממארס 2004.

על-פי מסמך של משרד הבינוי והשיכון מיוני 1996, המרכז את הקריטריונים לפיצוי, סכום הפיצוי שניתן בפועל למשפחות המפונות הוא 132-157 אלף דולר, ומשפחות עם יותר מ-4 ילדים קיבלו 5,000 דולר לכל ילד נוסף.

לדברי מדואל, "הקריטריונים לפיצוי מתחשבים בגודל המשפחה ולא בשטח. יש אנשים שלהם 4-5 דונם. זהו חוסר צדק ואבסורד".

יצויין כי קריטריונים כספיים דומים נקבעו לפינוי במסגרת "בנה ביתך". ההבדל הוא שבמסלול זה מקבלת המשפחה קרקע לבנייה.

חלמיש: פועלים לפי ההנחיות

מחלמיש נמסר בתגובה כי החברה פועלת ותמשיך לפעול לפי חוקי המדינה ולפי החלטות בתי המשפט: "הטיפול בפינוי מתעכב בשל התנגדות משפחות סרבניות. חלקן אף נהנות מהכנסה בלתי מבוטלת עקב השכרת קרקעות המוחזקות על-ידן לשוכרים שונים. מכאן ברור כי למשפחות אלה יש תמריץ להתנגד להצעות הפיצוי הכספי ולעכב ככל שניתן את החלטות בתי המשפט בעניינן".

עוד טוענת חלמיש כי "משא-ומתן שנוהל השנה עם תושבי כפר שלם הסתיים לאחר שאלה הודיעו לחלמיש כי שיטת 'המשק הסגור' המקובלת בישראל בנושא פינוי קרקעות, שעל-פיה פועלת חלמיש, אינה מקובלת עליהם. בהתאם להחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מ-2004, חלמיש מגישה תביעות נגד המשפחות הללו, כדי שבתי המשפט יפסקו אם עליהן לפנות את קרקעות המדינה המוחזקות על ידם".

בחלמיש מוסיפים כי "במקביל מובילה חלמיש מהלכים של שיתוף הציבור ושל הידברות עם ועד השכונה ומשא-ומתן עם מחזיקי הקרקע המוכנים לפנותה".