הרשויות המקומיות מציגות: יצירתיות בארנונה

יאם אתם בעלי דירה, בעלי חנות, משרד או מפעל, אל תצפו להנחות בארנונה ב-2010, להיפך - בדיקה שסקרה את בקשות הרשויות להעלאות חריגות בארנונה לשנת 2010 מגלה כי מרבית הרשויות מכוונות למעלה ולא למטה, וזאת בהשוואה לשנתיים האחרונות שהתאפיינו בהגשת בקשות מועטות ביותר להעלאות. אופי הבקשות השונות מצטיירות את הרשויות כגרידיות באופן מתוחכם במיוחד.

משרד עורכי הדין פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ, המתמחה במיסוי מוניציפלי, ערך בדיקה של כל הבקשות שהגישו הרשויות המקומיות לשרי הפנים והאוצר לגבי הארנונה לשנת 2010. יצוין כי הארנונה התעדכנה השנה באופן אוטומטי ב-1.63% לפי מנגנון שנקבע על ידי משרד הפנים, שמתבסס על נוסחה בת שני מרכיבים: השכר הציבורי ומדד המחירים לצרכן עם מקדם התייעלות של 20%. כל רשות שמעוניינת להעלות את הארנונה מעבר לשיעור העדכון האוטומטי או להפחיתה צריכה לקבל את אישורם של שרי הפנים והאוצר. השרים רשאים להעניק את אישורם עד סוף שנת הכספים ומרגע שניתן תוקף לעדכון הוא יחול רטרואקטיבית מה-1 בינואר.

2% ומעלה

בדיקתו של המשרד מעלה, כי השנה הוגשו כ-115 בקשות של רשויות שונות, כלומר, מחצית הרשויות במדינה. מרביתן מבקשות העלאה ואילו מיעוט קטן ביקש הפחתה. טווחי ההעלאות נעים מ-2% ועד אלפי אחוזים.

הרשויות המקומיות צריכות להגיש בקשותיהן עד סוף פברואר כל שנה. בשנה שעברה היה מיעוט של בקשות שמוסבר בבחירות המוניציפליות, שהביאו את הרשויות שלא לגעת בנושא הארנונה. ב-2010 חזר התיאבון, לא רק משום שהתרחקנו מהבחירות, אלא גם בשל תחושה שאולי יצאנו מהמיתון.

כל בקשה מורכבת מדברי הסבר של הרשות המקומית. הליקויים שמצא המשרד בבדיקתו בתמונה הכללית הם שלא נשלחו הודעות לנישומים בדבר הכוונה לבצע העלאות חריגות, לא צוינו בפני השרים המשמעויות הכספיות של השינויים המבוקשים, או שנרשמו משמעויות כספיות לא נכונות. לעתים אף נרשם כי אין נישומים שייפגעו, מה שבפועל איננו נכון.

דוגמאות: בתל אביב ביקשה העירייה לבטל את הפטור לשטח משותף בעסקים בדרך של שינוי שיטת החישוב. המשמעות הכספית של שינוי זה נאמדת לפי הערכות בענף בלמעלה מ-100 מיליון שקל ארנונה לעירייה בשנה. שטח משותף מהווה בדרך כלל 20%-25% מהשטח הנישום. בבקשתה של תל אביב ניתן להבחין אף בחשש מהתחרות עם ערים שכנות שמושכות אליהן את חברות הביטוח. העירייה ביקשה להפחית את התעריף לחברות הביטוח כששווי ההפחתה הוא 5 מיליון שקל, וזוהי דוגמא קלאסית להפחתה שנובעת מהתחרות מצד רשויות כמו רמת גן וגבעתיים.

ברעננה, למשל, ביקשו להעלות את תעריף הארנונה ב-5.5% לכל המגזרים בעיר ופי 100 לתחנות דלק, תוך שהעירייה נמנעה מלשלוח לנישומים הודעה שהעלאת הארנונה טעונה אישור השרים. בנוסף, העירייה נימקה בפני השרים את ההעלאה באובדן הכנסות כתוצאה מהעברת כל פעילות המים לתאגידים עירוניים.

בראש העין ביקשו להעלות את הארנונה לאזור שטרם נבנה וציינו כי אין נישומים שייפגעו מההעלאה, אולם בכך יוצרת העירייה עובדה בשטח לתושבים העתידיים של המקום.

בבאר שבע נגבתה עד כה מבעלי עסקים אגרת פינוי אשפה, בנוסף לארנונה, שחוקיותה היתה מוטלת בספק. כעת מבקשת העירייה, שלאור הפסקת גביית אגרת הפינוי, היא תעלה את הארנונה מעסקים ב-2% כדי לפצות על כך, כלומר, העירייה מבקשת לכאורה פיצוי על אובדן ההכנסות הלא חוקיות שלה וכחוטאת היא תצא נשכרת.

1,220 שקל למ"ר

בקרית שמונה התברר כי ישיבת מועצת העיר שבה התקיים הדיון בנושא העלאת התעריף נפתחה בכלל בדברי תורה, אך לא התקיים דיון ענייני בהעלאה, למרות שבחלקה היא מתייחסת להעלאה של 100%.

מעיריית יבנה קיימת בקשה שמקורה במה שהוצג כטעות סופר בצו הארנונה והוא שבתים בגודל 270 מ"ר ומעלה מקבלים הפחתה בארנונה החל מהמ"ר הראשון מעל לשטח זה, כך שיוצא שבעל בית בשטח 280 מ"ר משלם פחות מבעל בית של 260 מ"ר.

ברמת גן מבקשת העירייה לתת לגליזציה לתעריף שהיא גבתה בניגוד לחוק ממלון בעיר; בהוד השרון ובעכו ביקשו להעלות לבנקים את התעריפים מעבר לתעריף המירבי, כך שבהוד השרון התעריף לבנקים יגיע ל-1,220 שקל למ"ר לשנה ובעכו ל-1,190 שקל למ"ר לשנה.

לדברי עו"ד עדי מוסקוביץ, שותף במשרד עורכי הדין, "נראה שהיקף הבקשות ושיעור ההעלאה המבוקש בהן הוא חריג ב-2010 בהשוואה למה שידענו בשנים קודמות. במשך השנים הרשויות הולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר באופן שמקשה על משרד הפנים להבין אותן ולבחון את משמעותן האמיתית".