הבו לנו טישיו

כאלה אנחנו. רגשניות, היסטריות, בוכות מכל שטות. גם מהתעללות בילדים, גם אם הם 'זרים'

יש למישהו במשרד הפנים טישיו? בבקשה תנו לי גם, אני ממש מוכרחה אחד, כדי לנגב את הדמעות. כשקראתי את תגובתו של "אנונימי" בסביבתו של השר אלי ישי, שהוא כמובן אינו השר ישי בעצמו, שהציע לשלוח לשרה נתניהו חבילת טישיו נוכח המכתב ששלחה לשר ובו ביקשה להשאיר את 400 ילדי הזרים המועמדים לגירוש, התחילו לזלוג דמעות מעייני.

כאלה אנחנו הנשים. רגשניות, היסטריות, בוכות מכל שטות. יש לנו תכונה כזאת, אופיינית, לקחת ללב דברים שאינם מתיישבים אם השכל הישר, כמו התעללות בחלשים, או התעללות בילדים.

אז יש שם טישיו למישהו? כי אני חייבת לקנח אחרי הבכי המר שהתפרץ ממני, כי כל כך קשה לי לסבול את קלות הראש, הזלזול והציניות של אנשי משרד הפנים, לא רק סתם כלפי פיליפינים חסרי חשיבות וכושים מחוף השנהב, אלא גם כלפי אשת ראש הממשלה.

וואו, איזה גברים, איזה אומץ.

ושלא תבינו, בטעות, שאני נמנית על מעריצות הגברת נתניהו. להפך. אני חושבת שהמכתב הזה הוא צעד פופוליסטי, מאוחר מדי, מחושב מדי, ועם זאת - אני סבורה שטוב שהגיע. גם התערבותה לגבי התאומים שנתקעו בהודו באה רק אחרי שכל העולם ובעלה, חוץ מאשת רוה"מ, התערבו וזעקו את בכי התינוקות.

אלמלא הביקורת הציבורית הנוקבת שהוטחה, נתניהו היתה ממשיכה בעבודתה כפסיכולוגית חינוכית בשירות הציבורי, תפקיד ראוי וחשוב מאי כמותו, ולא מוצאת זמן להתעסק בזוטות כמו גורל 1200 ילדים חסרי מעמד.

את הפחד שלה מחשיפה תקשורתית אפשר להבין, בעקבות השיניים שנועצים בה העיתונאים, ביניהם גם אני, אבל עדיין אפשר לצפות לאיזו אג'נדה מוסדרת, פורצת דרך, שהיא תהיה זו שתוביל ולא שתיגרר אחרי אחרים. גם במחיר כותרות מכאיבות.

תודה, גם נייר טואלט יהיה בסדר. כי אחרי הבכי, התעוררה אצלי בחילה.

אז עכשיו, לרגע, אניח את הטישיו בצד, אפשוט את שמלת המלמלה והמחוך ואפסיק לרגע לבכות. אני אלבש תחתוני בוקסר ומכנסיים ואומר, שבחבילת הטישיו של אנשי ישי, אפשר לעשות דברים רבים. בין היתר, גם לנגב את שאריות הגועל נפש שהם מעוררים. ובכל זאת, כדי להרגיע את הצד הטיפולי - הנשי - אימהי שלי, אשלח להם כדור הרגעה.

זה הרי מותר האישה מהבהמה. אנחנו יודעות שיש גם גברים שבוכים, אפילו אם זה רק בלילה.