המתקפה על אלי ישי מוגזמת

1. אנשי תקשורת וסלבס בדרגים שונים חשים בנוח לאמץ לעצמם אג'נדה בכל הקשור לפרשת ילדי העובדים הזרים. לכאורה, פרשה ברורה ולא עמוקה במיוחד שקל לסמן בה את הטוב ואת הרע.

שר הפנים, אלי ישי, סומן מיידית כנציג כל הרע שבחברה, וההתנגחות האישית בו הפכה לבון-טון בחוגים מאוד ספציפיים במדיה הישראלית. כאילו ישי הוא נציג מטעם עצמו ולא מייצג חלק עצום בציבור שהפך אותם למי שהם. ציבור, שלא נחרד עד כדי כך מגירוש ילדי העובדים הזרים, כי אימא שלהם לא מנקה לו את הבית, אלא בדרך-כלל הוא בעצמו.

סוגיית הילדים הזרים הטעונה היא פרשה לאומית שהפכה לקרב בין קומץ דיירי הבועה לבין שר אחד לבוש שחורים. כך, הדיון כבר מזמן אינו ענייני, ודרך המיקרופונים והמקלדות יוצאות כל חרדותיהם של אלה שלא האמינו שתוצאות הבחירות שהיו פה לפני שנה וחצי יזדחלו עד לדרום עירם. מילא שהימין הדתי מנהל את המדינה, אבל שינהל גם את מדינת תל-אביב?!

ההשתלחות בישי היא סטיגמטית, מסיתה ומסוכנת. לא רק בכל הקשור ליחס לשר בישראל ("טינופת", "חולרע", "פרימיטיבי", כפי שהתבטא השבוע רון קופמן בתוכנית "יציע העיתונות"), אלא מסוכנת ל-1,200 ילדים שראויים להבנה אמיתית של מצבם, שמורכב יותר מסתם קפריזה של שר אחד בממשלה.

למרות שאי-אפשר לומר שישי עצמו לא תרם להבערת האש, המתקפה עליו על-ידי אנשים שהאלוהים שלהם הוא הרייטינג והטוקבקיסט הוא נביאו, חרגה מגבולותיה.

מה שהתחיל בטוויטר של אסי עזר והתעצם אצל גבי גזית - דינו שייגמר בפה של רון קופמן. הבעיה היא שעד שזה מגיע לשם, בדרך-כלל כבר שוכחים מה היה כל הסיפור.

2. הטלוויזיה הישראלית היא לא מקום יהודי, לפחות לא במובן הדתי של המילה. יותר ויותר אנשים שהמסורת מחלחלת לחייהם, אפילו שאינם חרדים, בוחרים להוציא את המכשיר מביתם.

עם השנים והתחזקות הערוצים המסחריים בארץ, לא רק שהטלוויזיה הפופולרית לא יישרה קו עם ערכי הדת - היא קראה עליהם תגר והעדיפה את "הישראליות" על פניה. במידה מסוימת היא יצרה דת חדשה. החל מתקלות ביקיני בערוץ המוזיקה ועד לתוכניות כמו "הישרדות" שמקדשת תככנות ורמייה ומציאת פסלי אלילים. קשה להיות יהודי בין הזפזופים.

ההתנגשות בין הדתות באה לשיאה השבוע עם דרישת החרדים שלא לקיים את גמר "כוכב נולד" במוצאי שבת בירושלים.

החרדים מבינים שהשפעתו של האירוע - שמגיע לבריכת הסולטן רגע לפני ראש-השנה - הוא לא עוד הופעה של עברי לידר או שלמה ארצי. הם מבינים שהפעם מדובר במה שמושך אליו מדי ערב מאות אלפי אנשים. שמחייב ומפעיל אותם, מרגש אותם ונותן להם תקווה. במילים אחרות, במה שמנהל את בית-הכנסת הגדול בישראל.

זו לא מלחמת שבת, זו מלחמת שליטה דתית.

3. HOT ו-yes אמרו שיציעו חבילה צרה. כמה היא תעלה? כמה ערוצים יהיו בה? אילו ערוצים? שתיקה. אבל מה אכפת להן להגיד שיציעו?