כי"ל על הכוונת: התמלוגים במפעלי ים המלח יועברו לגישור

(עדכון) - גורמים מקורבים לנושא: תועלה אפשרות של גבייה רטרואקטיבית על שנים בהן זכתה המדינה להיקף תמלוגים מצומצם ■ המדינה שוקלת להעלות התמלוגים מכי"ל מ-5% ל-10%

בקרוב ייפתח הליך גישור בין המדינה לבין מפעלי ים המלח שבבעלות כימיקלים לישראל, בנושא התמלוגים שמשלמים המפעלים למדינה. כך נודע ל"גלובס". זאת, במקביל לפרסומים לפיהם שר האוצר,יובל שטייניץ, הנחה גורמים במשרדו לבחון את כלל מדיניות גביית התמלוגים מכי"ל - בגין ניצול אוצרות ים המלח, ובגין כריית הפוספטים בנגב.

בכל הנוגע לים המלח, יתמקד הליך הגישור בטענות המדינה כי כי"ל שילמה לה תמלוגים נמוכים מהנדרש, באמצעות ביצוע עסקאות עם חברות בנות. הטענות מתבססות על דו"ח שהכין משרד רו"ח בר-לב עוד ב-2006. לפני כחודש פנה "גלובס" למשרד האוצר בשאלה מדוע הטיפול בנושא מתעכב זמן כה רב.

בתגובה נמסר מהאוצר כי "בימים אלו צפוי להתחיל הליך גישור בין המדינה לבין מפעלי ים המלח, כאשר נושא הגישור הוא התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח וחברת הברום למדינה, מכוח שטרי הזיכיון". את המדינה מייצג בהליך משרד עוה"ד פישר-הכר-חן ושות', בראשות עו"ד גיל אוריון.

נכסי ציבור בחינם

סוגיה אחרת, כאמור, היא התמלוגים בגין כריית פוספטים. בשבוע שעבר תיאר תחקיר G כיצד נוסחת התמלוגים נשענת על פקודה מנדטורית מ-1925, למרות שהמדינה עצמה השתתפה במימון ובביצוע הסקרים שאיתרו את המשאב.

המדען הראשי לשעבר במשרד התשתיות, ד"ר מיכאל בייט, הציע להקים ועדה שתבחן את הנושא. בעקבות התחקיר פנה בהצעה דומה ח"כ ניצן הורוביץ לראש הממשלה ולשר האוצר. לדבריו, "המצב הנוכחי מאפשר לזכיינים לקבל מכרות, שהם נכסי הציבור, כמעט בחינם. החברות לא לוקחות על עצמן שום סיכון ונהנות מאחוזי תמלוגים מגוחכים".

תושבים המתנגדים להקמת מכרה חדש של כי"ל ליד ערד, שתחקיר G הצביע על העובדה שהפוספטים בו אותרו במסגרת פרויקט לאומי שניהל המכון הגיאולוגי, פנו השבוע לראש הממשלה ולשר האוצר בבקשה לבצע "בדיקה מקיפה" בנושא.

"התחקיר מעלה חשש ממשי לפיו במשך שנים ארוכות, ניהול משאב הפוספט בישראל תרם להתעשרותם של גורמים פרטיים וגרם לאובדן הכנסות רב לקופת המדינה", כתב נציגם, עו"ד אפי מיכאלי. מיכאלי גם פנה ליו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס, בבקשה לקיים "דיון דחוף בנושא".

"כל צד ויתר קצת"

צוות מקצועי שמינה בימים האחרונים שר האוצר שטייניץ ימסור לו בשבועות הקרובים סקירה מקיפה אודות אופן גביית התמלוגים של המדינה ממפעלי ים המלח. באוצר אמרו היום כי יתכן שכבר באמצע חודש אוקטובר שטייניץ יורה על מהלכים בנושא.

זאת, על רקע הסכם עבר בין מפעלי ים המלח לבין המדינה, לפיו זו תוכל לפתוח ב-2010 את הדיון בסוגיית התמלוגים על כריית מחצבים בים המלח, דיון שטרם נעשה עד כה.

לסיכום זה הגיעו בשנת 1995 שר האוצר דאז, אברהם (בייגה) שוחט ושר התעשייה והמסחר, מיכה חריש. שוחט מכהן משנת 2006 כדירקטור בחברת כימיקלים לישראל שבשליטת משפחת עופר.

על רקע הדיונים שעתידים להיעשות בקרוב באוצר בעניין התמלוגים, מעריכים גורמים המקורבים לנושא כי תועלה גם אפשרות של גבייה רטרואקטיבית של תמלוגים משנים עברו, בהן זכתה המדינה להיקף תמלוגים מצומצם מצד כי"ל.

הגורמים המקורבים טענו כי גובה התמלוגים בין כי"ל לבין המדינה נקבע במסגרת הסכם פשרה על ויתור מצד מפעלי ים המלח על מימוש התחייבות של המדינה להקים עבור החברה מערכת תשתיות הכוללת גם רכבת לשינוע מחצבים לאילת.

גורם המעורב במשבר שבין כיל לבין האוצר בעניין התמלוגים אמר היום ל"גלובס" כי "אלה סוגיות שעלו במשא ומתן בין כי"ל לבין המדינה וכל צד נתן את שלו ונוצר הסכם הדדי: המדינה ויתרה על זכותה לגבות תמלוגים גבוהים כשמנגד, כי"ל ויתרה על זכותה לתבוע מהמדינה רכבת לאילת. רכבת לשינוע המחצבים לנמל אילת היתה עולה למדינת ישראל מיליארדים, כמו גם עבודות תשתית שעשתה כיל. כל אחד ויתר קצת".

"הכל לפי החוק"

לדברי הגורם, אם תועלה בפני האוצר הדרישה שכי"ל תשלם לקופת המדינה על הפערים בתמלוגים באופן רטרואקטיבי "הרי שלכימיקלים לישראל יכולה להיות מלוא הלגיטימציה לבוא ולדרוש מהמדינה את התשתיות שעליהן היא התחייבה במסגרת שטר הזיכיון, ואז יתכבד משרד האוצר ויממן הקמת קו רכבת מאילת לים המלח".

בכי"ל ובמפעלי ים המלח בחרו היום שלא להתייחס לסוגיה ומשם נמסרה תגובה לקונית ולפיה "כל הפעילויות נעשות על-פי החוק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988