מומחי מט"ח: "ייסוף השקל - עובדה; לא להסתמך על פישר"

גיל בפמן / כלכלן ראשי, בנק לאומי

"ייסוף השקל הוא עובדה. הממשלה צריכה להיכנס לתמונה"

"הכוחות הכלכליים לייסוף רק מתעצמים: עודף במאזן התשלומים, סקירות חיוביות על היבטי המאקרו של תגליות הגז שרק יגדילו עוד את העודף בחשבון השוטף. מנגד, ישנו בנק ישראל שמנסה למזער את הייסוף כדי לשמור על רווחיות היצוא. באמצע ישנם השחקנים הזרים שמסתכלים על כל המכלול, מביאים כסף קצר ומהיר רגליים לישראל על מנת ליהנות מהמצב.

"מה עושים? חייבים תיאום רחב יותר בין אמצעי המדיניות ולא צריך להשאיר את בנק ישראל לבד במערכה כי זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן. זה לא יהיה יעיל ולא מוצלח. כדאי לקחת את ייסוף השקל כעובדת חיים ולא לטפל בו רק באמצעות רכישות מט''ח, אלא להיכנס לתחום הפיסקאלי ולהכניס את הממשלה לתמונה. ניתן לשמור על תחרותיות ועל רווחיות היצוא גם באמצעות הקטנת העלויות למגזר העסקי והשקעה בתשתיות, לדוגמא. בכך מורידים את הנטל הכבד של שמירה על שער החליפין הנומינלי".

יעקב הרפז / מנכ''ל בית השקעות אלפא בול

"ככל שיש לנו יותר יתרות מט"ח, יש יותר יציבות ויותר חוסן למשק"

"בניגוד לשיח המתקיים היום, אני לא רואה שום בעיה שבנק ישראל מנסה לבלום את הירידה של הדולר מול השקל באמצעות הרכישות. אפשר להגיד שהוא-הוא היצואן המצטיין כי הוא זה שמביא הכי הרבה מטבע חוץ למדינה. ככל שיש לנו יותר יתרות מטבע חוץ, אז יש יותר יציבות ויותר חוסן למשק שלנו. מדברים על העלויות, אבל כעת 'עלות הגיוס' של המט''ח עומדת על 2%, וזה מעט.

"אין לעשות חשבונות רווח והפסד לבנק מרכזי. אם בנק ישראל היה רוצה להרוויח כסף, הוא היה קונה 10 מיליארד דולר ב-3.6 שקלים ומוכר אותם ב-3.8 שקלים. לגבי הספקולנטים, נכון שבנק ישראל מגדיל את פערי הריבית בין ארה''ב לישראל ע"י העלאת הריבית, דבר שמושך עוד משקיעים זרים, אבל יכולת ההישרדות שלהם נמוכה מאוד כי רמת המינוף שלהם גבוהה מאוד. לכן, ברגע שיתרחש תיקון חד באירו, הם ייסוגו מהפוזיציות".

אדם רויטר / מנכ''ל חיסונים פיננסים

"לא להסתמך על בנק ישראל. לבצע גידור באופן שיטתי"

"מה שגורם לייסוף השקל הוא הפאניקה של כל היצואנים לגוש הדולר שלא גידרו ורצים למכור דולרים. הם לא גידרו כי הם סמכו על כך שבנק ישראל ימשיך ויגן על שער שקל-דולר בסביבות 3.7 שקלים. זה יצר מעין רצפה מלאכותית שנשברה ברגע שהדולר חצה את רמת 3.6 שקלים. בנוסף, ישנם היצואנים לגוש האירו שגם שופכים אירו לשוק כי הם מנצלים את שער השקל-אירו הטוב שנע סביב קרוב ל-5 שקלים. הפעולות הללו גם מחלישות את הדולר מול האירו שכן האירו-שקל הוא שער צולב. הפעם הזרים משתתפים פחות במשחק, או לפחות ניתן לומר כי הם לא החלק החשוב במשחק של הימים האחרונים.

"חשוב להבין שבנק ישראל, היסטורית, לא קובע רצפה בשוק, אלא פועל כדי לקזז מגמות. לכן, הוא לא בהכרח ינסה להגן על שער של 3.6 שקלים. זאת פשוט אשליה. לכן חייבים לבצע גידורים באופן שיטתי, לא בפאניקה, ולא להסתמך על בנק ישראל".

מיכאל שראל / כלכלן מאקרו קבוצת הראל

"אין ברירה אלא להעלות ריבית, אך לא כל חודש"

"הצהרה של הפד, ולפיה האינפלציה והצמיחה נמוכות מדי לטעמו והוא עשוי לחדש את ההרחבה המוניטרית, החלישה את הדולר בעולם וגם השקל התחזק. ההתחזקות שלו פחות קשורה להחלטת הריבית של בנק ישראל לפני שבוע שהייתה לא רק צפויה אלא גם הכרחית לאור נתוני הצמיחה, האבטלה, הנדל''ן וציפיות האינפלציה. עם זאת, להתחזקות השקל לעומת הדולר יש השלכות על המדיניות המוניטרית: אין ספק שקצב העלאת הריבית על ידי בנק ישראל יהיה מתון יותר. הריבית תמשיך לעלות, אך בקצב יותר איטי ממה שהיה צפוי לפני צניחת הדולר. יש לחצים אינפלציוניים מובהקים במשק, כמו מחירי הנדל"ן, ואין ברירה אלא להעלות ריבית, אך לא כל חודש, אפילו לא כל חודשיים.

"באשר להתערבות הישירה בשוק המט''ח שבנק ישראל מבצע לטובת היצוא, או צעדים אדמיניסטרטיביים שנזרקים לחלל האוויר, אין בהם צורך שכן מבחינה מאקרו-כלכלית, אין בעיות תחרותיות. היצואן הבודד סובל כמובן, אבל אין בעיית מאקרו".

יונתן כ''ץ / כלכלן מאקרו ב-HSBC

"השקל יתחזק. הסתברות גבוהה להעלאת ריבית בסוף החודש"

"מגמת התחזקות השקל תימשך, אלו גם הציפיות בשוק. הגורם שצפוי להניע את המשך המגמה הוא קצב העלאת הריבית על ידי בנק ישראל אשר יהיה מהיר יותר מהקונסנזוס בשוק. בפרט, קיימת הסתברות גבוהה להעלאת ריבית גם בסוף החודש הזה. העלאת הריבית המהירה רק תגדיל את פערי הריביות בינינו לבין ארה"ב.

"בנק ישראל משדר שהוא מאוד מודאג מבועת הנדל''ן. יתרה מזו, האינדיקטורים הכלכליים שהתפרסמו ומתפרסמים גם השבוע חזקים במיוחד. כל הגורמים האינפלציוניים הללו תומכים בהמשך העלאת ריבית, ולכן המגמה ברורה, גם לבנק ישראל שימשיך לקנות מט''ח בשוק. אני לא פוסל צעדים אדמיניסטרטיביים אך לא ברור עד כמה הם יהיו אפקטיביים.

"באשר לעולם, אני חושב שאנחנו קרובים לשיווי משקל סביב 1.4 דולר לאירו. אבל, אם הפד יחליט להנהיג הקלה כמותית נוספת, אז סביר מאוד שנראה היחלשות נוספת של הדולר בעולם".