ביהמ"ש העליון: גגון של בנק יחויב בתעריף בנקים

תביעה חשובה של בית המשפט העליון ניתנה ב-4 באוקטובר בבר"ם 3878/10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מנהל הארנונה של קרית ים, מאת השופט חנן מלצר. בפסיקה נדחתה בקשת רשות ערעור של הבנק ונקבע, כי ניתן להטיל על הבנק חיוב בגין שטח הגגון המשמש כמעבר ציבורי פתוח לציבור הרחב.

בהתבסס על הלכת מליסרון קבע בית המשפט העליון, כי גם את השטחים אשר לכאורה פתוחים לציבור הרחב ומשמשים אותו, כדוגמת מדרכה, יש לבחון בהיבט של המחזיק העיקרי בנכס. מאחר ומדובר בשטח גגון תחתיו יושב השומר של הסניף וכן עמדת הכספומט, יש לראות את הבנק כמחזיק העיקרי בשטח.

עוד קבע בית המשפט העליון, כי העובדה שהבנק שילם לאורך השנים את חיוב הארנונה על הגגון מעידה כי הבנק קיבל את החיוב והשלים איתו. מאחר והבנק הוא המחזיק בנכס, אזי יש לחייבו לפי תעריף בנקים.

יצוין כי החלטה זו רלוונטית גם לעסקים אחרים להם יש גגונים בחזית הכניסה, כגון סופרמרקטים, חנויות גדולות, רשתות שיווק, בתי מלון וכיו"ב.

פסה"ד עסק בשטח מעבר מקורה המצוי בכניסה לסניף בנק. העירייה חייבה את השטח לפי תעריף ארנונה לבנקים. פקודת העיריות פוטרת שטח "רחוב" מחיוב בארנונה, על כן הגיש הבנק השגה בטענה כי אין לחייבו בארנונה בגין השטח המקורה מאחר ומדובר במדרכה ציבורית המשמשת למעבר. לחילופין טען הבנק כי שטח זה אינו מהווה "מבנה" בר חיוב בארנונה.

השגת הבנק נדחתה, והבנק הגיש ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה. ועדת הערר דחתה את טענות הבנק וקבעה כי הבנק הוא הנהנה העיקרי מהשטח המקורה והוא מפיק תועלת כלכלית משטח זה. עוד קבעה ועדת הערר, כי הקירוי הינו חלק בלתי נפרד ממבנה הבנק ובו נמצא הכספומט והשומר של הסניף.

על החלטת ועדת הערר הוגש ערעור לבית המשפט מנהלי בחיפה. בית המשפט המינהלי (השופטת ברכה בר-זיו), בהסתמך על ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר, קבע כי ניתן לראות את השטח המקורה כחלק משטח הבנק. בית המשפט גם אימץ את החלטת ועדת הערר בשאלת סיווג השטח הציבורי וקבע כי יש לחייב את מלוא השטח על פי סיווג "בנק", שהוא התעריף הגבוה ביותר בצו הארנונה.

כאמור, בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הבנק ואימץ את החלטת המחוזי. המדובר בהחלטה של בית המשפט העליון, תקדימית עבור הבנקים בעל משמעות כספית כבדה ביותר.

אנו סבורים כי עדיין ניתן להתמודד עם חיובים מסוג זה, בין היתר אך לא רק - בגלל שהארנונה הכללית מורכבת ממספר רכיבים (שטח וסיווג) עליהם ניתן לדון מול הרשות המקומית.

הכותבים הם ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), המתמחה בארנונה של בנקים וחברות ביטוח.