בדיקת "גלובס": כך מרוששת אתכם הממשלה ומחסלת את מעמד הביניים

המסים והמחירים עולים בכל התחומים: שוק הדיור, חשמל, דלק, אלכוהול, סיגריות, מים, סלולר, תעופה ומזון ■ אבל יש גם מרוויחים: מדיניות המס של נתניהו מיטיבה עם העשירים

בשעה שמדינה שלמה עסקה בתמלוגים מרווחי הגז והנפט, רווחים שקיימים רק בתיאוריה לפחות בשלב הזה, הכה גל של התייקרויות מחירים במשק הישראלי, ונדמה שהוא רק מחריף והולך. בניגוד לעלייה במחירי המזון, שהיא עלייה גלובלית וטבעית המושפעת גם מספקולנטים שיוצרים מחסור מדומה בסחורות, רוב המחירים שהתייקרו הם תוצאה של מדיניות מכוונת.

הממשלה החליטה להפחית את המסים הישירים, כלומר את מס ההכנסה ומס החברות, אך במקביל העלתה את המסים העקיפים. לכאורה מדובר במהלך אחד שמקזז את האחר, אך לא כך הדבר: כ-50% מהשכירים במשק כלל לא מגיעים לסף המס, ומי שייהנה בשנה הקרובה מהפחתת המסים יהיו רק מי שמרוויחים מעל 8,470 שקל בחודש. גם אלה לא יזכו ביותר מ-32 שקל בחודש, כך שביחס להתייקרות המחירים, השכיר הממוצע ודאי לא יוצא ברווח.

המדינה, למשל, החליטה שתעריפי המים והחשמל צריכים לשקף את "עלותם האמיתית". כך זינקו להם מחירי המים ב-33%, בתוך שנתיים בלבד. לכאורה הרציונל מובן, כי אחרת המוצר הוא גירעוני, אלא שמדינה מגדירה לעצמה כמה שירותים חיוניים שהיא מספקת תוך סבסוד של העלות. גם מחירי החינוך, לצורך העניין, אינם משקפים את עלותם האמיתית. פיטר בראבק, יו"ר תאגיד המזון נסטלה ואחד מבכירי הכלכלה העולמית, סבור כי המדינה חייבת לספק חלק מצריכת המים הפרטית בחינם, וזאת משום שמדובר במוצר חיוני. רק מעבר לצריכה הבסיסית, מחירי המים צריכים לשקף לדבריו את עלותם בפועל. בראבק, צריך להבהיר, אינו בדיוק סוציאליסט גדול, אך אלה הדברים שבחר לשאת מעל הבמה המכובדת של הפורום הכלכלי בדאבוס.

אינפו: פחות מס הכנסה יותר מס עקיף
 אינפו: פחות מס הכנסה יותר מס עקיף


של מי המילה האחרונה?

הארנונה בישראל מתייקרת מדי שנה באופן אוטומטי בכ-1.4%, אבל בשנה האחרונה מספר רב של רשויות קיבלו היתר מיוחד להעלות את המס הזה באופן חריג, עד 7% נוספים. מה ההסבר להתייקרות הזו? ראשי הרשויות טוענים זה שנים שמשרד האוצר שחק באופן דרמטי את תקציב הרשויות, אז קל יותר לאשר העלאת מס, עקיף כמובן, ולגלגל את העלאת התקציב אל הציבור. מסים ישירים ופרוגרסיביים המדינה לא מעיזה להעלות, וכשסגן שר הבריאות יעקב ליצמן הציע לאחרונה להעלות את מס הבריאות בחצי אחוז כדי להכניס אל הסל הממלכתי את כל שירותי הסיעוד - במשרד האוצר הבהירו שלא ייתנו לזה יד לעולם.

מחירי הדלק עלו אמנם בכל העולם, אך המחיר הגבוה של הדלק בישראל נובע בעיקר משיעור מס אסטרונומי, על פיו מתוך כל שקל שאנחנו משלמים בתחנה, 56 אגורות הולכות למדינה. זה לא הפריע למשרד האוצר להעלות שוב ושוב את המס על הדלק, אף שבפעם האחרונה שבדקנו שי אגסי עדיין לא העביר את כולנו למכוניות חשמליות. בתוך כך בנק ישראל נלחם בבועת הנדל"ן אך לפחות בטווח הקצר פוגע בזוגות הצעירים, חברות הסלולר מעלות מחירים כדי להראות לרגולטור מי באמת אומר פה את המילה האחרונה, ועל תוספת יוקר במגזר הפרטי אף אחד כבר לא מדבר. מנגנון התוספת מיושן ונכון רק לרמות אינפלציה גבוהות ביותר, ולהסתדרות אין אינטרס מיוחד לשנות את המנגנון הזה, ולפתוח חזית מול בעלי בריתה המעסיקים.

על אף ההתייקרויות, מדד המחירים לצרכן ללא סעיף דיור עלה בין ינואר לנובמבר 2010 ב-1.6%, נמוך מאמצע טווח יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%).

"מדיניות נתניהו מנוגדת לעמדת הדרג המקצועי"

העמדה של נתניהו ולפיה יש להפחית מסים כמנוע לחולל צמיחה אינה זוכה לתמיכה - לא בארץ ולא בעולם. בדו''ח בנק ישראל האחרון כותב הנגיד סטנלי פישר כי יש צורך ב"הפחתה מתונה יותר של המסים", ובקרן המטבע הבינ"ל ובארגון OECD מזהירים כי הפחתות מס ללא הפחתת חוב עלולה להביא לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, דבר שיעלה את עלויות המימון לפירמות הישראליות או טומן בחובו קיצוצים נוספים ברמת ההוצאה הציבורית.

"מדיניות המסים של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב המדינה, מעלה חידה מרתקת במדע המדינה", אומר ל"גלובס" ד"ר מומי דהן, מרצה בכיר לכלכלה באונ' העברית וחבר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "איך הציבור מסכים לכך שהממשלה מורידה מסי הכנסה ובכך מגדילה יותר את ההכנסות של החזקים ביותר, ובמקביל היא מעלה את המסים העקיפים שפוגעים, יחסית, יותר ביכולת הקנייה של החלשים ביותר? קשה למצוא עוד מדינות שנקטו מדיניות מיסוי של הרחבת הפערים דווקא בתקופה של העמקת הפערים הכלכליים, שהביאה את ישראל לצמרת הטבלה העולמית באי שוויון".

דהן מוסיף כי "מדיניות זו הונהגה בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר, והיא משקפת את תפיסת עולמו של נתניהו. משרד האוצר התנגד לכך בצדק, משום שכבר היום מסי ההכנסה בישראל הם נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות ואילו המסים העקיפים גבוהים יותר".

פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר ומבכירי המאקרו-כלכלנים בארץ, מעביר גם הוא ביקורת חריפה. "רה"מ זגזג כמה פעמים והוא מתעקש להקטין את נטל המס השולי, אך הוא גרם נזק, אפילו לשיטתו", הוא אומר ל"גלובס". "כשראו שזה גורם לגירעון, הגדילו את התקרה על הביטוח הלאומי, ובפועל קיבלנו עלייה במס השולי. במקום להוריד ביד אחת את מס ההכנסה ולהעלות ביד האחרת את הביטוח הלאומי, עדיף היה להקפיא את ההפחתה של מס הכנסה ליחידים או חברות. השגיאה השנייה הייתה העלאת מס ערך מוסף (מע''מ), שהוא מס רגרסיבי, כי הנזק לשכבות החלשות הוא גדול יותר לעומת מס הכנסה".

שוק הדיור: המגמה תיבחן בשבועות הקרובים

עליית מחירי הדירות, שכללה כמעט את כל אזורי הארץ, עמדה במוקד תשומת הלב הציבורית בשנה האחרונה. עלייה ריאלית צנועה של 2.3% בשנת 2008 - אחרי עשור שלם של ירידת מחירים ריאלית - נסקה לעלייה ריאלית של 9.3% ב-2009, ו-2010 תסתיים לפי נתוני הלמ"ס בעלייה של כ-14% נוספים, מה שכמובן גרר אינספור דיונים על בועת מחירים המתפתחת בשוק הדיור בישראל.

אלא שבמקביל, בזמן שמחירי הדירות עלו נומינלית בכ-40% ב-3 שנים, שכר הדירה טיפס בכ-20% בלבד - נתון שמדאיג שוכרי דירות, החוששים שזו רק בשאלה של זמן עד שהמחירים יטפסו גם בשוק ההשכרה, והוא מדאיג לא פחות את אנשי בנק ישראל, ש-20% ממדד המחירים לצרכן שעליו הם מנסים לשלוט מושפע ממחירי השכירות.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים למבחן המגמה בשוק הכי לוהט בשנתיים האחרונות. שוק הדיור כבר החל להצטנן - לפי האוצר המחירים ירדו ב-1% באוקטובר ולפי הלמ"ס קצב העלייה רק הואט והמחירים טיפסו ב-0.4% בלבד, במרכז הארץ בכלל ובתל אביב בפרט מדברים בענף כבר כמה חודשים על קיפאון (במכירות ובעיקר במחירים), ולצד צעדי האוצר, השיכון ובנק ישראל, המפנה עשוי להגיע בקרוב, אם כי כלל לא ברור שמחירי השכירות לא ימשיכו לעלות ו"לתקן" את הפער אל מול עליית המחירים בשוק.

ומה שכן ירד והוזל בשנתיים האחרונות - אבל גם תרם ללא ספק לתדלוק השוק ולעליית מחירי הדירות - אלה כמובן מחירי המשכנתאות. הריבית הצמודה ירדה השנה ל-2.4% בממוצע, לעומת 3.1% ב-2009 ו-3.8% בממוצע ב-2008 - ירידה של 23% ו-37% בהתאמה.

על פי כל ההערכות, מחירי השפל במשכנתאות יצטרכו השנה לעלות וישראלים רבים יגלו שעליהם להתמודד עם החזרים חודשיים גבוהים משמעותית.

מלבד מחירי הדירות והשכירות, שוק הדיור הנחית על אזרחי ישראל מכה נוספת בשנה האחרונה - עליית מחירי הארנונה לרשויות המקומיות. מלבד עלייה שנתית רוחבית של 1.6%, משרדי הפנים והאוצר אישרו לעוד 26 רשויות להעלות את הארנונה ב-5%-9%. ובשנה הבאה צפויה הארנונה להתייקר רוחבית בעוד 1.44%, לפני העליות ה"חריגות" שבוודאי יבקשו ויקבלו לא מעט רשויות.

חשמל: התעריפים שוב עולים

שנת 2011 אינה מבשרת טובות לצרכני החשמל. נראה כי לאחר הירידות שמהן נהנו הצרכנים ב-2010 אנו נמצאים בראשיתו של תהליך ארוך וממושך של העלאות בתעריף החשמל.

החשמל הביתי היה התחום היחיד ב-2010 שבו היו הוזלות מחיר משמעותיות - 10%-14%, ההוזלה החדה ביותר אי-פעם. הסיבה - המעבר לייצור חשמל בגז טבעי במקום בפחם, סולר ומזוט, שהוזילה במידה ניכרת את עלויות ייצור החשמל. הצרכנים היו אמורים ליהנות מירידה קטנה נוספת בעדכון התעריף הקרוב אלא שההחלטה המתגבשת בממשלה לסייע לחברת חשמל במימון הקמת תחנות כוח חדשות עלולה לקזז את הירידה.

מצבה הפיננסי של חברת החשמל מטיל על הממשלה ורשות החשמל לחץ גובר והולך להעלות את תעריף החשמל. בטווח המיידי צפויים הצרכנים לסבול מעלייה כתוצאה מהחלטת הממשלה להעלות את הבלו על הפחם, המשמש את חברת החשמל לייצור כ-40% מהחשמל שלה.

הבלו על הפחם יעלה מ-8.6 שקלים לטון כיום ל-34 שקל לטון ב-2011 ול-68 שקל מ-2012. ברשות המסים טוענים כי שיעור המיסוי הנוכחי על פחם הוא "מהנמוכים בעולם" והעלאת הבלו תעודד שימוש בתחליפים לפחם ובהם ביו-דיזל וגז טבעי. ואולם ראש מינהל הדלקים בחברת חשמל, שמשון ברוקמן, הסביר היום בכנסת כי חברת החשמל אדישה למעשה להעלאת הבלו משום שעלויות רכישת הדלקים שלה מוכרות במלואן לצורך תעריף החשמל.

המשמעות: כל העלאה בבלו תגולגל במלואה על הצרכים. "מדובר במס חשמל בגובה 1.5 מיליארד שקל", אמר ברוקמן. העלאת הבלו ב-2011 תגרום בחישוב גס לעלייה של 2.5% בתעריף החשמל וב-2012 לעלייה של 5%.

אלכוהול וסיגריות: מס על חטאים

מ-2014 יעמוד מס הקנייה על משקאות משכרים על 80 שקל לליטר כוהל, ללא קשר למחיר המוצר. עד אז המס הוא 20 שקל - 75% לפי ערך (מחיר סיטוני). לפי הערכות, השינוי הזה צפוי להביא לייקור של 92% מהמשקאות החריפים הנצרכים בישראל. מחירי הבירה והיין לא ישתנו.

משקאות משכרים שנמכרו לצרכן ב-20 שקל צפויים להימכר לאחר יישומה בכ-35 שקל לבקבוק. בקבוק ב-40 שקל יעלה 52 שקל ובקבוק שעלה כ-60 שקל יעלה כ-70 שקל. עם זאת, במשקאות יקרים הנמכרים ביותר מ-100 שקל מתוכננת הוזלה מסוימת שתלויה במחיר המוצר. מחיר בקבוק ויסקי, למשל, יוזל בכעשרה שקלים.

בתחילת יולי חתם שטייניץ גם על צו להעלאת המס על סיגריות בשיעור של 10%-12%. בעקבות זאת, המחיר לצרכן התייקר ב-1.5-2 שקלים לחפיסה (תלוי בסוג). במסגרת הצו עלה גם המס המינימלי לחפיסת סיגריות ל-9.5 שקל. מרשות המסים נמסר כי תוספת המס הצפויה מהעלאת מס זו נאמדת בכ-700 מיליון שקל לשנה.

העלאת המס על מוצרים כמו סיגריות ואלכוהול היא חלק ממגמה עולמית. במגזין "אקונומיסט" מכנים אותם "מסי חטאים". קל להצדיקם, משום שהם מתמרצים הפסקת שימוש במוצר מזיק, ולרוב אין לובי חזק נגדם, וזה מה שהממשלה צריכה.

תעופה: החו"ל הופך לרחוק יותר

ההתייקרות במחירי הדלק מחד ושער הדולר הנמוך מאידך נותנים את אותותיהם גם בשירותי התיירות, הנקובים בדולרים, והופכים את החו"ל לרחוק יותר.

ההתייקרות האחרונה בתחום נרשמה רק אתמול, כאשר חברת אל על הודיעה על ייקור של 8-16 דולר לכל מקטע טיסה בשל הייקור במחירי הדלק. בחברה הסבירו כי מדובר בהתייקרות הנובעת באופן ישיר מייקור מחירי הדלק, המהווה יישור קו עם חברות התעופה האחרות בעולם. משמעות ההתייקרות, שתיכנס לתוקפה ב-3 בינואר 2011, היא עלייה של עד 32 דולר בכרטיס הלוך-חזור.

חברות התעופה הזרות הפועלות בישראל העלו את מחיריהן במהלך דומה בתחילת הרבעון, לאחר עונת השיא של הקיץ, בשיעור ממוצע של 5-10 דולר לכל מקטע טיסה. גורם בענף העריך בשיחה עם "גלובס" כי התייקרות נוספת צפויה להתרחש בתחילת השנה לאחר עונת החגים.

גם מחירי חבילות התיירות רשמו, על פי הנתונים, עלייה בשיעור של 3%-8% בסך הכול ברבעון האחרון של השנה, כתוצאה מהעלייה במחירי הדלקים ושערי המטבע. עם זאת, הירידה בביקושים המאפיינת את חודשי החורף צפויה למתן את המגמה. "אנחנו נמצאים כעת בעונת השפל ועומדים בפני החודשיים הקשים בשנה - בתקופה זו המחירים צונחים ולעליית הדלק לא תהיה השפעה היות וחברות התעופה יוזילו מחירים על מנת לעודד ביקוש", מעריך סמנכ"ל השיווק של איסתא, רונן קרסו. לדבריו, "נראה כולנו את ההתייקרות המשמעותית הבאה בפסח בשיעור של 3-4 אחוזים נוספים במחירי החבילות והנופשונים".

מים: האם הציבור נאלץ לממן את עלות תוכנית הפיתוח במקורות?

מרכז השלטון המקומי כי בשלוש השנים האחרונות האמירו מחירי המים פי שלושה. היום (ב') הפגינו הרשויות מול משרדי הממשלה בירושלים במחאה על הרחבת הקיצוצים בתקציבי המדינה המועברים אליהם, בכלל זה גם על פתיחת תאגידי המים, שהוציאו מתחום אחריותן את הספקת המים לציבור.

במרכז פנייתו מאתמול (א') אל מבקר המדינה, בבקשה שיחקור את העלאת מחירי המים בשנים האחרונות, טען יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, כי משפחה ממוצעת שנדרשה לשלם לפני כשלוש שנים כ-270 שקל לחודשיים, נאלצת לשלם כיום חשבונות מים של כ-650 שקל.

בתאגידים אומרים כי מדובר במצג שווא, שכן החשבונות המגיעים כיום אל התושבים כוללים גם את אגרות הביוב - מה שהרשויות גבו בעבר בנפרד.

זאת, בנוסף על שלוש התייקרויות שנרשמו בשנה האחרונה בתעריפי המים, שרק שתיים מהן חלות על כלל הציבור: בפעימה הראשונה, מחודש ינואר, התייקרו תעריפי המים ב-25%, בשנייה, ביולי, התייקרו המים בעוד 6% ובאחרונה, שעדכונה ייכנס לתוקף בשבוע הבא, תחול התייקרות נוספת, של 2%. עדכון זה יחול רק על צריכת המים במבני תעשייה ובמבני ציבור.

בתאגידי המים מסבירים את האמרת המחירים בחשבונות, חרף החסכמים שמותקנים בהמוניהם בברזי הארץ, בצורך לממן את עלות תוכנית ההשקעות והפיתוח של חברת מקורות, שהאוצר מסרב לממן. גורמים ברשות המים הבהירו בשבועות האחרונים, נוכח גל ההתייקרויות, כי מעתה לא צפויות העלאות נוספות בתעריפי המים. עם זאת, אותם גורמים לא שוללים אפשרות שלפיה גם אם החורף הנוכחי יסתיים במגמה של יובש כללי, ישובו גם ישובו הדיבורים על מס הבצורת.

סלולר: בענף הסלולר המחירים תמיד עולים

מעקב אמיתי אחר העלאת תעריפי הסלולר במהלך השנים האחרונות הוא אתגר לא פשוט: אחת למעט מדי זמן מוציאות החברות הודעה על שינויים בתמחור, ללקוחות שונים ולשירותים שונים ולא באופן גורף, ומשתמשות בתעלולים טרמינולוגיים אלה ואחרים כדי להסוות או לתרץ את השינוי - וסיכומם לשורה תחתונה וכוללת הוא משימה לא קלה.

בימים אלה ממש הודיעה פלאפון ללקוחות פרטיים שסיימו את תקופת ההתחייבות ומנויים לחברה במסגרת חבילות, על עליית מחירים של עד 30% תמורת שירותים מסוימים החל בינואר 2011. המהלך רחוק מלהיות חריג באופיו או ייחודי לחברה - בחודש החולף כבר הקדימו אותה אורנג' וסלקום עם העלאות תעריפים משלהן, כשברקע הפחתתם הדרמטית של דמי הקישוריות ל-8 אגורות החל בינואר הקרוב. התיאום הלא-רשמי בין החברות הוא כמעט עובדה מוצקה: אף צרכן אינו "מקופח", ללא קשר לזהות החברה שאליה הוא מנוי.

מה שבולט לא פחות היא העובדה, לפיה המחירים עולים בקצב מסחרר בעקבות כל שינוי רגולטורי שנכפה על החברות. כל מהלך צרכני שננקט גורר אחריו עלייה בתעריפים. והתוצאה? הכנסותיהן של 3 חברות הסלולר הגדולות זינקו מאז 2007 ב-2 מיליארד שקל, והן מתקרבות על פי ההערכות ל-19 מיליארד שקל ב-2010. מהיכן כל זה יוצא?הישר מכיסם של הצרכנים, שמשלמים יותר ויותר על שירות שהפך כבר מזמן חיוני ובסיסי.

אינפו: צעדים רגולטוריים וייקור התעריפים מצד החברות לאורך ציר הזמן
 אינפו: צעדים רגולטוריים וייקור התעריפים מצד החברות לאורך ציר הזמן


מזון: מחיר המזון קפא, אבל ההתחממות מתקרבת

המשבר הכלכלי העולמי והתחרות החריפה בין רשתות השיווק בארץ, בלמה עד השנתיים האחרונות את עליות המחירים בשוק המזון. לפי סטורנקסט, מתחילת השנה הנוכחית, נרשמה ירידה ממוצעת של 1.3% במחיר מוצרי הצריכה השוטפת בארץ (FMCG). מדובר במחירים ששילם הצרכן על 40 אלף מוצרי צריכה, לא כולל מוצרים במשקל, כמו פירות וירקות, מוצרי עוף ובשר טרי ומוצרי מעדניה.

בחלוקה לתחומים, מחירי המזון רשמו ירידה 1%, מחירי המשקאות עלייה של 1% ואילו מחירי מוצרי טיפוח הבית והפרט רשמו ירידה של 3%-3.7%. גם בשנת 2009 נרשמה סטגנציה במחירים.

אבל דווקא סימני היציאה מהמשבר ופגעי מזג האוויר, שבאים לידי ביטוי בעלייה במחירי הסחורות בעולם, מבשרים גל עליות מחירים הצפוי בקרוב במזון. תאגידי המזון הגדולים במשק, תנובה, שטראוס ואסם, כבר הכריזו על עליית מחירים, ויצרני המזון הקטנים ביותר בדרך. לרוב מדובר בעליות באחוזים בודדים של כל פריט. בחלק מהמקרים, מדובר בעליות חדות יותר.

רשתות השיווק מקבלות בהבנה את גל עליות המחירים הצפוי, אם כי התחרות העזה בין הרשתות עשויה לשחק שוב לטובת הצרכן ולבלום לפחות חלק מעליות המחירים לצרכן.

דלק: הבנזין צפוי להתייקר ב-40 אגורות לליטר

העלאת הבלו על הדלקים צפויה לייקר את מחירי הבנזין לצרכנים ב-40 אגורות לליטר. כבר כיום מייצג הבלו כ-42.5% ממחיר הבנזין ועומד נכון להיום על 2.8 שקלים לליטר. מלבד הבנזין צפויה עליה במחירי הסולר הקרוסין ושאר תערובות הדלקים. העלאות אלה צפויות לגרום להתייקרויות במחירי התחבורה הציבורית (משאיות ומוניות) בתעשייה המשתמשת בסולר ובמזוט לייצור ובמחירי ההסקה הביתית.

העלאת המס על הפדקוק (תערובת דלק) צפויה להביא להתייקרות הבטון, כך אמר היום בכנסת מנכ"ל נשר יואל פלדשו. בדיון שנערך היום בוועדת הכספים, טען סמנכ"ל לכלכלה ברשות המסים, יעקב ערן, כי הבחירה בדלקים נובעת מהיותם מזהמים ומסכנים את הבריאות. לדבריו, "הבנזין הוא מוצר בעל השפעה חיצונית שלילית על האדם, והסולר - על הסביבה. העלאת מס משפיעה על הביקוש לצריכת דלקים ומביאה להתייעלות כלכלית בשימוש בהם, במלים אחרות אנחנו מצפים להפחתת הנסועה".

צרו איתנו קשר *5988