אולמרט נכשל במשימה העיקרית

ביום שלישי, 25 במאי 2010, התייצב ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלוד, לחקירה על מעורבותו בפרשת הולילנד.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה נחקר אולמרט באזהרה במשטרה, אך הייתה זו הפעם הראשונה שבה נחקר כאזרח מן השורה שאינו ממלא תפקיד רשמי ובכיר.

בשנות ה-90, כשכיהן כחבר כנסת וכשר, נחקר אולמרט בפרשת חשבוניות הליכוד, אך את רוב "ניסיונו" כנחקר רכש בעת שכיהן כראש ממשלה - בפרשות בנק לאומי, טלנסקי, ראשונטורס, מרכז ההשקעות והמינויים הפוליטיים.

חקירותיו הרבות של אולמרט כראש ממשלה התקיימו בלשכתו, והחוקרים נאלצו לתאם אותן מול עורכי דינו, שניאותו מדי פעם בפעם להקצות להם שעה או שעתיים בימי שישי. רוב הזמן הפגין אולמרט חוסר סבלנות כלפי החוקרים.

עיון בתמלילי חקירותיו של אולמרט בפרשת הולילנד, שהגיעו באחרונה לידי "גלובס" וחלקים נבחרים מהם פורסמו בשבוע שעבר, מלמד כי השינוי שחל במעמדו - מראש ממשלה לראש ממשלה לשעבר - לא גרם לו לשנות באופן מהותי את היחס האדנותי לחוקרים.

החקירה ב-25 במאי נפתחה אמנם בדברי נימוסין קצרים מצד אולמרט והחוקרים, אבל הנימוס התחלף מיד בוויכוח על זכויות אולמרט כנחקר.

לאחר שהחוקרת הבכירה, תנ"צ זיוה אגמי-כהן, הקריאה לאולמרט את ההודעה הקבועה בחקירות משטרתיות, ולפיה יש לו זכות להיוועץ בעורך דין, תיקן אותה אולמרט (שהוא כזכור עורך דין בהכשרתו ואף עבד שנים במקצוע): "בכל שלב של החקירה".

החוקרת השיבה: "בכל שלב של החקירה. אה... אם תרצה להפסיק בנסיבות כאלה ואחרות, אנחנו נשקול את זה", ואולמרט ענה חזרה: "סליחה, מה זאת אומרת 'תשקלו את זה'... לפי מיטב ידיעתי המשפטית, יש לי זכות מלאה בכל שלב של החקירה להיוועץ עם עורכי דין, וזה לא עניין שנתון לשיקול-דעתכם או לרצונכם הטוב".

בהמשך עובר אולמרט מעמידה עיקשת על זכויותיו לנזיפות של ממש: "את התקשרת אתי אתמול, ושאלתי אותך מי יודע על כך שאני עומד להיחקר", אומר אולמרט לחוקרת, "ואת אמרת לי 'יודעים על זה 3 אנשים בלבד: אתה, אני ועורך דינך'. אני קובע באופן שלא ניתן בכלל לוויכוח שאתם הדלפתם את העניין הזה... תוך הפרת כל נוהל תקין ונורמה מקובלת. אם תרצו, אני מוכן להעמיד את כל צוות האנשים מהצד שלי שידע על כך בבדיקה במכונת אמת יחד עם כולכם, כולל המפכ"ל".

אולמרט מתרכך

בימי החקירה הבאים, נראה כי יחסו של אולמרט לחוקריו מתרכך קמעא. מדי פעם הוא אפילו מרשה לעצמו להתבדח עמם, וניכר שגם הם מתרככים. באחת הפעמים אף העיר לחוקרת איריס ברק, שהודיעה לו על כוונת החוקרים לצאת להפסקת אוכל: "איריס, מה יהיה הסוף אתך, תשמיני".

בפעם אחרת, לאחר שהשיב בשלילה לשאלה אם הוא רעב, מבררת החוקרת: "אתה ממש לא רוצה לאכול? הזמנו כריכים באופן מיוחד, אמרנו שלא ניתן לך 'חמגשית', שלא תגיד 'אוכל משטרתי'". אולמרט צוחק ואומר: "האוכל המשטרתי, אמרתי בכיף". החוקרת: "בפעם הבאה אדאג שזה יהיה אוכל משטרתי". אולמרט: "בואי, עזבי אותי מפעם הבאה, אין לי זמן בשבילכם, חבר'ה, דחילק".

בין אם אולמרט הצליח לחבב את עצמו על חוקריו ובין אם הצליח ללמד אותם מוסר, במשימתו העיקרית בחקירה הוא נכשל - לפני כשבועיים הודיעה המשטרה על החלטתה להמליץ לפרקליטות להגיש נגד אולמרט כתב אישום חמור בעבירה של לקיחת שוחד בפרשת הולילנד.