הנקראות ביותר

תנו להם לעשן

ברשת כולם מסכימים: המגבלות על העישון הן עוד דרך להגדיל את הכנסות המדינה ממסים

הממשלה אישרה אתמול (א') סדרה של מגבלות חדשות על עישון, לרבות איסור לעשן ברציפים של תחנות אוטובוסים ורכבות, איסור על כל פרסום של מוצרי טבק והגדלת המיסוי על סיגריות בכ-10% נוספים.

על פניו, ניתן היה לצפות כי התקנות החדשות יזכו לתהודה חיובית ברשת מצד מרבית הציבור שאינו מעשן, בעיקר ממתנגדים מיליטנטיים לעישון. אולם, בדיקת השיח ברשת במהלך 3 הימים האחרונים, מאז שהועלתה הצעת החוק לאישור הממשלה, מגלה תמונה שעשויה להפתיע: התקנות החדשות מעוררות ביקורות והתנגדויות ברמה שאינה נופלת מהיקף הברכות וביטויי השמחה בעקבות פרסומן.

בדיקה שערכה Buzzilla, שהתבססה על סריקה מקיפה של הודעות בפורומים, בלוגים, טוקבקים, פייסבוק וטוויטר, גילתה כי כ-40% מהשיח במדיה החברתית שעסק בתקנות החדשות ביטא סנטימנט שלילי כנגדן.

מרבית ההתנגדות התבססה על טענה לפגיעה בחופש הפרט, אבל אחוז לא מבוטל תקף את הנושא מזווית כלכלית, והציג את הממשלה כמי שלא באמת מנסה לצמצם את תופעת העישון בישראל - אלא דואגת רק להגדיל את הכנסותיה ממסים.

לראייה, טוענים אותם אנשים - וחלקם אף מצהירים כי אינם מעשנים - המדינה אינה עושה דבר כדי לסבסד את מחירן הגבוה של התרופות לגמילה מעישון.

חוק העישון

יש משהו בדבריהם. הכנסות המדינה ממיסוי על סיגריות הסתכמו בשנת 2009 ב-4.1 מיליארד שקל. הגדלת המיסוי, שכבר מהווה 75% מהמחיר הסופי לצרכן, נראית כמו הפתרון הכי קל ונוח, שלא באמת תוקף באפקטיביות את תופעת העישון, ואף פוגע באופן לא שוויוני בעשירונים התחתונים - שמלכתחילה נוטים לעשן יותר.

מעבר לכך, רבים מהמתנגדים להגדלת המיסוי קושרים את התקנות האלה לגל ההתייקרויות במשק בשנה האחרונה, ובפרט העלאת המס על הדלק. בכך היוזמה המקורית, שנועדה להגן על ציבור הלא-מעשנים, מצטיירת פתאום כמו עוד מזימה ממשלתית "לעשות קופה" על הצרכן.

זה אחד המקרים שבהם הקשבה להלך הרוחות הציבורי היה מאפשר לממשלה להציג את החוקים החדשים באופן חכם יותר. במקום להכעיס את הציבור עם עוד התייקרות מחירים, היה הרבה יותר חכם למקד את המהלך התקשורתי במכנה המשותף שסביבו כל הציבור יכול להתלכד - צמצום כניסתם של בני-נוער למעגל המעשנים.

אחת התקנות החדשות כוללות הסרה הדרגתית של המכונות האוטומטיות למכירת סיגריות, שמאפשרות כיום לדלג בקלילות מעל החוק שאוסר על מכירת סיגריות לבני-נוער מתחת לגיל 18.

התקנות מקציבות שנתיים להשלמת המהלך - במה שנראה כמו מריחת זמן לא נחוצה. פעולה נחרצת לסילוק כל המכונות עד סוף השנה היתה משדרת מסר שהמדינה רצינית לגבי החוקים שהיא מעבירה.

הנקודה הזו מתחברת לביקורת נוספת שעולה בדיונים ברשת: בעיית האכיפה. ניכר בתגובות הציבור כי גם בקרב אלה שמברכים על החוק שוררת סקפטיות רבה סביב אכיפת הנהלים החדשים. איך אפשר לצפות שלא יעשנו ברציפים של אגד אם כמעט כל הפאבים אפופים עשן כאילו לא היה חוק מעולם?

כאן טמונה תובנה שמשרד הבריאות צריך היה להתייחס אליה לפני פרסום התקנות החדשות. לפני שמוציאים שורת מגבלות חדשות, צריך לוודא כי התקנות הקודמות נאכפות במידה סבירה. בלי המסר הזה, היוזמה החדשה תזכה לביקורות גם מצד מי שמצדד בעיקרון שמאחוריה.

הכותב הינו מנכ"ל חברת Buzzilla למחקרים במדיה החברתית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות