מכורים לג'אנק? 4 מקומות לאכול ג'אנק פוד איכותי במיוחד

אתם אולי מנסים להסתיר את זה, אבל תודו שכל אחד מכם נתקף אחת לכמה זמן בתשוקה בלתי נשלטת לג'אנק פוד הגון

נדמה לי שבעצם עוד לא עשינו היכרות רשמית. טוב. קוראים לי חיליק ואני מכור. נו... מה, אתם לא תחבקו אותי ותגידו: "אוהבים אות....". בסדר, לא חשוב. אתם לא חייבים. אני מכור. זו עבודה קשה ומלוכלכת אבל מישהו צריך לעשות אותה.

השניצל שנשאר בצלחת של הקטן. שארית המבורגר הילדים שהבנים שלי לא גומרים במקדונלד'ס. פיצה דומינו'ס קרה שנשארה מאתמול בטוסטר אובן. נקניקיות באיקאה.

ולכן, כשהציעו לי להקדיש הפעם את המדור הצעיר שלי לג'אנק פוד, אחת ההצעות הכי נבונות שקיבלתי מזמן, לא היססתי לרגע. שהרי יודע צדיק נפש בהמתו. אבל גם בהמה יכולה לפעמים לזהות נפש צדיקה כשהיא פוגשת אחת כזו. וכשנפש צדיקה כזו מציעה לבהמה כמוני להתעסק במה שהוא אוהב באמת, איזו ברירה נשארת לי.

אז לא, חומוס, שווארמה ופלאפל הם לא ג'אנק בעיני. הם השילוש הקדוש. אם רוצים אפשר להפוך אותו לריבוע ולהוסיף לו סביח. ג'אנק בשבילי הוא מה שמכונה כך במקום שממנו הגיע. מארצות הים. שם אגב, חומוס וסביח הם מזון בריאות.

לא שאי אפשר למצוא המבורגר שישים בכיס הקטן כמה סטייקים טובים, נקניקיות גורמה ופיצות מופלאות של שפים גדולים. אבל הבסיס הוא תמיד למטה. ברחוב.

אז בבקשה, קבלו אותי ואת הג'אנק החביב עלי. אתם לא חייבים לנסות את זה בבית. או בחוץ.

רובן - הכי ניו-יורק שאפשר

כל מי שעדיין זוכר, ואיך אפשר לשכוח, את הסצנה המפורסמת ההיא ב"כשהארי פגש את סאלי", שאל את עצמו בוודאי כמה זמן זה עוד ייקח.

אלו, יחד עם סתם חזירים שהספיקו כבר לבקר בכץ'ס דלי הניו-יורקית המפורסמת - מקום חדש בסך הכול, רק 123 שנות כריכי קורנדביף ופסטרמי חם, תהו בוודאי הכיצד יתכן שבמדינת היהודים אי אפשר עדיין למצוא את אחד המעדנים הכי יהודיים שיש - סנדביץ' "גפעקאלט" כהלכתו. בשר כבוש.

אל החלל המוזר והלא הגיוני הזה נכנסו במרץ רב לפני כשנתיים אנשי מעדניית רובן שהפכה כבר לרשת קטנה, אך עדיין חביבה ובעיקר טעימה להפליא.

אז נכון, אין כאן בכלל קורנדביף וגם הפסטרמי החם שלהם לא יכול באמת להתחרות בזה של כץ'ס או "סקנד אווניו דלי". אבל כשאתה רחוק, ולבך מתמלא געגוע עצוב לקצת יידישקייט אמיתי, הסנדביץ' של החבר'ה הטובים מרובן, הוא כל מה שאתה צריך בשביל לטוס ללואר איסט סייד של מנהטן, על כנפי הדימיון והטריגליצדרידים.

קצת בירה קרה ליד, מלפפון פולני מיובל בחומץ, לחם שיפון כמו שמקובל ואפשר שוב לפתוח כפתור בג'ינס ואם אף אחד לא שם לב לשחרר איזה אוי ויי זמיר בריא לאוויר.

מחירים: כריך רובן בקר - 32 שקל, שליש בירה גוסר אוסטרית - 14 שקל; קופסת מלפפונים חמוצים הביתה: 26-56 שקל, בהתאם לגודל

רובן: שדרות הנשיא 131 חיפה. 04-8382391. א'-ה' 11:30-01:00, ו'-ש' 11:30-03:00 סניפים נוספים: תל-אביב - יהודה הלוי 112, ירמיהו 32, הברזל 26 רמת החי"ל

סנדביץ אוכל / צלם: תמר מצפי
 סנדביץ אוכל / צלם: תמר מצפי

עמבורגר - בשר ששווה להצפין בשבילו

אחת המטלות הקשות ביותר עבור מי שעיסוקו הוא בהמלצות על מסעדות בפריסה ארצית, הוא לעמוד איתן מאחורי מקומות שהמליץ עליהם ואיתרע מזלם להימצא צפונית לגשר הירקון.

לא פעם ולא פעמיים שמעתי קללות וחרפות אחרי שמישהו חזר מהגליל והסביר לי שהמסעדה הערבית ה"סודית" והנהדרת שהצעתי לו הפכה פתאום לעוד מסעדה מזרחית מן השורה שבה מטיחים על שולחנך טבולה נבולה ושיפודים מיובשים. וזה עוד טוב. כי מה שנאלצים תיירי הגליל לחוות במסעדות ערביות שירדו מגדולתן הוא כאין וכאפס לעומת כל מלכודות הגורמה החדשות הצצות מדי פעם בצפון, מבטיחות לך אוכל גלילי אמיתי, השד יודע מה זה.

כמי שחורש את הצפון, במרדף אחרי הציפורים שהבן שלי אוהב כל-כך, נחלתי כבר כל-כך הרבה מפחי נפש שלא נותר לי אלא להודות שהדבר הכי בטוח אחרי מפגש גשר הירקון וחומוס הפטריות המיתולוגי שלו הוא...חומוס, לא פחות טוב אם יודעים לאן ללכת, ובשר. המון בשר.

מסעדות הסטייקים הצצות בצפון כבר הפכו למכה של ממש. לא תמיד הן מקיימות את מה שהבטיחו אבל בדרך-כלל זה יהיה טוב יותר מכל שף גלילי אותנטי חדש שתשמעו עליו.

מלכודת התיירים הגדולה מכולן היא כמובן ראש פינה. והנה דווקא בה, אפשר למצוא את אחד ההמבורגרים הטובים במדינה, זה של המסעדה בעלת השם הבלתי אפשרי "עמבורגר - מקרוני אנד גריל". עסיסי, נוטף שומן, גדול ובעיקר מוצלח. לא רק בהשוואה למה שיש כאן במקומו אלא בכלל.

מחירים: המבורגרים - 160 גר': 39 שקל, 220 גר': 47 שקל, 330 גר': 54 שקל. טלה, 250 גר': 57 שקל

עמבורגר מקרוני אנד גריל: קניון סנטר הגליל, צומת ראש פינה. 04-6801592 א'-ש' 12:00-01:00

המבורגר אוכל / צלם: תמר מצפי
 המבורגר אוכל / צלם: תמר מצפי

פרנק - גרמניה הקטנה

"אוהב ללכת בקיץ יחף/ לאכול המבורגר גדול ונוטף/ נלחץ מיתושים ג'וקים וצרעות/ מנסה לקבל את שומרי המצוות/ מתגעגע לפעמים אל ארץ רחוקה/ או אל חבר אחד שהלך במלחמה אחת דפוקה/ מתחרמן בקלות על נשים מלאות/ לא כל-כך אוהב לאונן בלילות/ שונא גרמנים.../ ואין לי שום דבר נגד ערבים/ אני שונא גרמנים..." - (גרמנים. זאב טנא)

את השיר המצחיק והחולה הזה, וזה רק בית אחד ממנו, כתב זאב טנא.

טנא, למי שבמקרה עוד לא מכיר, הוא אחד מזמרי המחאה האחרונים והיחידים בארץ. זמר מחתרת אמיתי שגם אחרי עשרה אלבומים, בגיל 63, הוא עדיין נחלתם הבלעדית של יודעי ח"ן מעטים.

כיוון שקצת קשה להתפרנס מתקליטים סודיים, עוסק טנא לפרנסתו בהנדסת מזון. לא סתם עוסק, טנא הוא אחד מבכירי התחום ולזכותו, אם אפשר להגדיר זאת כך, נזקפות המצאות מיתולוגיות כמו למשל מאמא עוף...

לפני כשנתיים פתח זאב טנא, זיגמונד טננבאום במקור, את פרנק - נקניקה עם כבוד. רק כמה ימים עברו מאז הפתיחה עד שיכולתם לראות שוב ב"בן חויודה שטראסה" זוגות יקים קשישים בולסים במרץ לחמניות רכות ובתוכן נקניקיות שמנמנות, שוטפים אותן בכוסות בירה צוננות כאילו אין ביבי, מחר או קרדיולוגים בעולם.

קצת מצחיק שחלומו של מי שכתב את השיר הזה היה לפתוח דווקא מקום של אוכל רחוב שאין גרמני ממנו ואפילו לקרוא לו פרנק - קיצור של פרנקפורטר. מצד שני, זיגמונד טננבאום, בכל זאת.

לאט אבל בטוח, מסתמנות הנקניקיות כלהיט הג'אנק החם החדש. אל טנא הצטרפו לא מעט שחקני חיזוק כשהבולט שבהם הוא מקום חדש לגמרי ברחוב אבן גבירול 54 הנקרא ויטרינה ומציע עשרות סוגי נקניקיות המוגדרות על-ידי יוצריהן - נקניקיות גורמה. אבל אני, אם תסלחו לי, נשאר בינתיים נאמן לטנא והנקניקיות ה"פושטיות" שלו, רק רמה אחת מעל הדרעק שמוכרים באצטדיוני כדורסל או בחנויות רהיטים שבדיות, שכמו שכבר הבנתם גם בהן אינני בוחל. מי שרוצה נקניקיות ממש טובות, יתכבד ויסור אל "המנזר" באלנבי ויטעם שם את הנקניקיות של אלן טלמור, שאפשר אמנם למצוא כבר במסעדות רבות אבל כאן יש גרסאות מיוחדות שלהן. גם ב"יועזר בר יין" או ב"בסטה" יש הוטדוגס שאף כלב לא ידחה מעליו, אבל זה כבר סיפור אחר.

בראטוורסט גדולה מבשר לבן, עם חרדל ומיונז, וגולדסטאר קטנה ליד על הכסא הגבוה בפרנק, זה כל מה שאני צריך.

מחירים: נקניקיית בראטוורטס: 19 שקל, אקסטרה-לארג' - 25 שקל. שליש גולדסטאר עם הנקניקייה - 11 שקל

פרנק - נקניקה עם כבוד: בן יהודה 69 תל-אביב. 077-4113150. א'-ד', שבת 12:00-03:00, ה'-ו' 12:00-04:00 סניפים נוספים: הרצל 11, אבן גבירול 23, תל-אביב

נקניקיות אוכל / צלם: תמר מצפי
 נקניקיות אוכל / צלם: תמר מצפי



פיצה פינו - טעם של נוסטלגיה

ניהאל מעיף לאוויר את בצק הפיצה כבר עשרות שנים. ענת ואני היינו עומדים כאן בתור זוג צעיר ובוהים בו כמהופנטים. עם חלוף השנים מלבין שערו אט-אט גם בלי עזרת הקמח המכסה אותו.

פיצה פינו היא אולי לא הפיצה הכי טעימה שיש. בעצם די ברור שהיא לא. קצת קשה להתחרות בפיצות חדשות ומתוחכמות כמו אלו של פיליפ, הצרפתי מקרליבך, או במאפים הדקיקים של רדיו רוסקו. ויש כמובן גם את P2 הירושלמית שלא לדבר על הפיצות שמכינים בטוטו התל-אביבית היוקרתית.

אבל פינו, רמה אחת מעל דומינו'ס וכל שאר רשתות המשלוחים, היא פיצרייה שכונתית אמיתית. ביתית, משפחתית, לבבית, חסרת יומרות ובעיקר, מה לעשות, מכינה פיצות טעימות שאפשר לסמוך עליהן לאורך שנים.

וכשאני חוזר מדי פעם, ומביט שוב, כמו אז, בניהאל זורק עוד שטיח עגול של בצק לאוויר, אני מרגיש שוב כמו אז - צעיר, מאוהב, ובעל ערכי כולסטרול תקינים.

אחי הצעיר הציע אמנם שאבחר בפיצה בזילי.קום המצוינת כשלעצמה, אבל אני, נודניק נוסטלגי שכמותי נשאר נאמן למקור, מה שזה לא יהיה.

מחירים: משולש פיצה - 13 שקל

פיצה פינו: בן יהודה 169, תל-אביב. 03-5228165. א'-ה' 12:00-00:00, ו' 12:00-15:00, מוצ"ש: מצאת השבת עד 00:00, כשר. סניף נוסף: רמת אביב ג', מרכז שוסטר, אחימאיר 21

פיצה אוכל / צלם: תמר מצפי
 פיצה אוכל / צלם: תמר מצפי

צרו איתנו קשר *5988