מבחן דרכים: מרצדס C קלאס - פנים מתוחות לרווחה

ב-2007 זכתה מרצדס C קלאס לשפת עיצוב חדשה ונכונה ■ עתה הגיע תורו של הסיבוב הבלתי נמנע אצל הפלסטיקאי: פגושים חדשים, פנסים מעוצבים ופה-ושם נגיעות "פילינג"

"אני יושב על צונאמי שמתחנן לקרות", הרהרתי ביני לביני, והמשכתי לנעוץ עיניים מתפעלות בהרי הבזלת השחורים, באזוב הירקרק-זרחני, ובסלעים המטורפים שנראו כאילו זה עתה קפא כאן הגיהינום.

אני בחציו המערבי של האי טנריף. מקום מרהיב. מקום שדינו נחרץ. כך קובעים הגיאולוגים פה אחד. הם מבטיחים כי יום אחד - אולי בעוד 200 שנה, אולי מחר ואולי בעוד עשר דקות - יחליט האדון וולקן, אלוהי האש והגעש, לשוב ולהתעטש, וכל מחצית האי הזאת תקפוץ ממקומה ותגלוש ברעש גדול אל מעמקי האוקיינוס.

וזה החלק הנעים של התחזית. החלק הפחות נעים מנבא גל הצונאמי בן עשרות מטרים, שיצמח מהצלילה בים וידהר מערבה מבלי לעצור, עד הגיעו אל הצד השני של האטלנטי. לאמריקה. בערך לפלורידה. אבל שינויי רוח וטמפרטורה יכולים להביאו גם למנהטן. נא לשוב ולבדוק לקראת מועד הנחיתה.

ועתה לחלק הכי לא-נעים של התחזית. במרוצו מערבה יאגור הצונאמי עוד ועוד מים וכוח, ובהגיעו לארה"ב הוא כבר יתנשא לגובה של 100 מטר ומעלה. הצונאמי היפני ייראה כמו שפריץ באמבטיה לעומת האמריקני. כלומר, אני אמנם באיים הקנריים, אבל בעצם אני בדרך לאמריקה. מה רע? מאידך, להגיע למנהטן במרצדס זה אמנם נעים והולם, אך איפה לעזאזל אמצא שם חניה?

וכך אני מטייל לי על סלע שחור שנידון למיתה משונה, נהנה מהרוגע, מהמראות ועוד יותר מהמכונית בה אני נוהג: מרצדס C קלאס, שנמתחו קצת פניה והשתרגו קצת שריריה והשתבחו קרביה והיא עתה גדושת כל-טוב.

לא מנפנפת באילן היוחסין

יש לי חולשה ל-C קלאס. זאת מרצדס עם צניעות. יש בה איכות שקטה שאינה מנקרת עיניים. היא אינה מתביישת בהשתייכותה למשפחת יוקרה, אך היא לא מנפנפת יותר מדי באילן היוחסין שלה. בגרסאותיה הרגועות היא יודעת להיחבא אל הכלים ולהיות אמה אצילית, צייתנית, נעימה ויעילה. ובגרסאותיה החוליגניות היא יודעת גם להגעיש ולהסעיר, להתפרחח ולהשתובב, לנהום ולהסתער, כסייח שבלע צנצנת אקסטזי. C63 AMG, גרסת-העל הכוחנית, עדיין מככבת בחלומותיי כאחת הבריות הסוערות ביותר בהן זכיתי לנהוג.

חלילה לי מלהתעלם משנותיה הרעות. גם כאלה היו לה. לעתים אני נשטף זיעה קרה כשאני נזכר בצמד עיני המיקי-מאוס הבוהות שעיטרו את חרטום אחד הדורות הקודמים.

אבל ב-2007 זכתה C לשפת עיצוב חדשה ונכונה, ועתה ב-2011, הגיע תורו של הסיבוב הבלתי נמנע אצל המנתח הפלסטי, מאמן הכושר והדיאטטיקן. "מתיחת פנים" נקרא תהליך זה, והוא בדרך כלל מתרחש כשדור של מכונית מגיע לגיל המעבר, שנים ספורות בטרם יוחלף בדור חדש.

דווקא הפנים של C לא נמתחו במיוחד במתיחה הזו. פגושים חדשים, פנסים מעוצבים קצת אחרת, תוספת נוריות LED שבלעדיהם - כך נראה - אסור למכונית חדשה לעלות על הכביש, פה-ושם כמה נגיעות של "פילינג" עדין בגריל ובירכתיים, ותמה הקוסמטיקה החיצונית. בעין בלתי מזויינת לא יהיה קל להבחין בין "המתוחה" לבין קודמתה. הקלישאה המקובלת גורסת כי כך הוענקה לה "נוכחות אגרסיבית יותר". אני הייתי מסתפק בקלישאה "עיצוב עדכני יותר".

מבט בוחן בעיצוב הפנים מעלה כי בוצעה כאן מהפיכה של ממש. לוח מחוונים חדש, חומרים איכותיים ומוקפדים, מסך ניווט ותפעול גדול ואיכותי יותר, הגה סקסי שהגיע הנה הישר מהמלכה-האם CLS, וכמוהו גם עוד ועוד קווי עיצוב, מערכות-עזר אולטרה-מתוחכמות ואלקטרוניקה שלא הייתה מביישת מעבורת חלל. על-מנת לפרט ולו-רק את מחציתן, אזדקק לכל העיתון.

אינפו:מרצדס C200 2011
 אינפו:מרצדס C200 2011

חזקה כמו תאו

לעומת-זאת, באיברים שאינם נראים מיד לעין, בוצעה "מתיחה" משמעותית הרבה יותר. הנה דוגמה די מרשימה: הדגם הראשון בו נהגתי היה C350. מנוע V6, 3.5 ליטר. בדיוק כמנוע ב-C350 היוצאת. אך הנה ההבדל הקטן: בגרסתו הקודמת ייצר המנוע 272 כ"ס ו-35 קג"מ של מומנט; בגרסתו החדשה הוא מייצר 306 כ"ס ו-37 קג"מ. הבדל נאה, אך לא מדהים.

אבל למראה נתון צריכת הדלק (הרשמי), נאלצת הלסת התחתונה להישמט מעוצם ההתפעלות: זו צנחה ב-30%(!) - מ-10 ק"מ לליטר בערך, לכמעט 15 ק"מ לליטר. זה מדהים. בקצב השתפרות שכזה, המנוע הבא כבר ייצר דלק וישווק אותו לנסיכויות המפרץ.

סידרה של פניות ארוכות ומהירות גדעה את הרהוריי הפילוסופיים. מיהרתי להתרכז בנהיגה, פן אקדים את הר הגעש ואצנח לים גם ללא עזרתו. C350 חזקה כמו תאו. כל עוד אין הנהג מטריח את מצב החיסכון בתיבת ההילוכים האוטומטית, המנוע והגיר חיים בהרמוניה מוצלחת. מתלים לא רכים אך לא מציקים. כוח שופע בכל מצב. הגה? כבד. קצת מעורפל. הוא לא מזיק, לא מטעה, אך הוא גם לא משתתף בשמחה. תכליתו, להקל ולהנעים את הנהיגה. לא לטעון אותה באדרנלין. אבל למכמנים כאלה של כוח ואחיזת כביש, בכל-זאת יאה היה הגה קצת יותר קואופרטיבי.

מ-C350 עברתי אל C200. מנוע טורבו בן 1.8 ליטרים. אמנם רק 184 סוסים, אבל המגדש והמומנט הנאה שמגיע לשיאו כבר ב-1,800 סל"ד, דואגים לכך שהסוסים הללו יהיו חרוצים וזריזים מאוד. וראה זה פלא: ההגה של C200 טוב משמעותית מההגה של האחות השרירית יותר. האם מחמת משקל המנוע הקל יותר? בגלל מערכת תגבור-הגה שונה? בזכות התערבות שמימית מלאת חסד? לא אדע. אך ההבדל מוחשי, משמח ומענג.

C היא קודם כל מכונית נכונה. בשלה. המודעת היטב למיקומה ולתפקידה, ועושה את המוטל עליה באורח משכנע מאוד. כנראה שזו הסיבה, שמאז לידתה ב-1982 נמכרו 8.5 מיליון מרצדס C. הדגם המצליח ביותר של היצרן.

-הכותב היה אורח מרצדס בטנריף

מתחרות

כמה חדשות שבדרך:

ב.מ.וו סדרה 3

ב.מ.וו סדרה 3 / צלם: יחצ
 ב.מ.וו סדרה 3 / צלם: יחצ


בתחילת 2012 תשיק ב.מ.וו את המכוניות הראשונות מסדרה 3 החדשה. מתמונות הריגול עולה שב.מ.וו מחזירה את 3 לעידן העיצובים האתלטיים, עם חרטום שמזכיר מאוד את סדרה 5 ומרכב אתלטי. המכונית תהיה גדולה ומרווחת יותר ותציע מנועים חדשים עם דגש על חיסכון/ניקיון, ובהם גם מנועי 4 צילינדרים טורבו. בשלב מאוחר יותר הסדרה תכלול גם גרסת GT עם 5 דלתות

אינפיניטי G37

אינפיניטי G37 / צלם: יחצ
 אינפיניטי G37 / צלם: יחצ

באמצע 2012 צפויה אינפיניטי להציג גרסה חדשה לגמרי של G37. האמריקנים טוענים שהמכונית החדשה תציע מנועים "ירוקים" יותר, וייתכן שאף גרסה היברידית עם הנעה דומה לזו של אחותה הגדולה אינפיניטי M. בינתיים גם ל-G הנוכחית יש הרבה מה להציע, עם מנוע 320 כ"ס וביצועים רציניים במחיר של ב.מ.וו 3 או C קלאס בסיסיות

יונדאי GENESIS

יונדאי GENESIS / צלם: יחצ
 יונדאי GENESIS / צלם: יחצ

יונדאי מתחרה בפלח של מרצדס C? לא היינו פוסלים זאת על הסף, ולמעשה מכונית אחת כזו כבר עברה השנה תקינה רשמית בארץ. סדרת GENESIS תוכננה במקור להתחרות דווקא בפלח של מרצדס E וב.מ.וו 5 ומידותיה בהתאם, אך בסיוע הדולר הנמוך ו"פרמיית המותג" היא עשויה להיות מתומחרת בדיוק מול C וב.מ.וו 3. יש לה הנעה אחורית, תא מפואר ובגרסה האירופאית גם מנוע 3.8 ליטר עם 330 כ"ס ותיבה אוטומטית בת 8 מהירויות

צרו איתנו קשר *5988