משפטים: חרף השגשוג - עוה"ד מחפשים לצאת מהענף

את השנה החולפת בשוק עריכת הדין אפשר לסכם במילה אחת: פריחה ■ הכנסות המשרדים גדלו ועמם גם שכר עורכי הדין ■ אבל שגשוג זה נוגע בעיקר למשרדים הגדולים, ורבים בענף עדיין מחפשים את דרך היציאה מהמקצוע

אם היינו צריכים לסכם את השנה החולפת בשוק עריכת הדין במילה אחת, ההגדרה המתאימה ביותר הייתה: פריחה. הכנסות המשרדים גדלו, משרדים קידמו שכירים לשותפות וצירפו עשרות עורכי דין לשורותיהם, וגם תופעת הצמיחה, המיזוגים ולידת המגה-משרדים (בקנה-מידה ישראלי) - שאפיינה את "שבע השנים הטובות של שוק ההון" והתמתנה עם פרוץ המשבר ב-2008 - חזרה לזירה המשפטית, ובגדול.

שיאה של "קדחת המיזוגים" נרשמה במאי השנה, כששני משרדים מובילים וגדולים בישראל - גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר ומ. זליגמן - התמזגו, והכילו יחד כ-200 עורכי דין. היו מי שכינו מיזוג זה כ"מפץ הגדול של שוק עריכת הדין", לאחר ששינה את פריסת הכוחות ויצר את משרד עורכי הדין הגדול החדש בישראל - גולדפרב-זליגמן. בתום שמונה שנות הובלה נאלץ המשרד-הגדול-ביותר-לשעבר, הרצוג-פוקס-נאמן, לפנות את המקום הראשון בדירוג הגודל למשרד הממוזג.

ביטויים נוספים לפריחה בשוק נרשמו בכל המשרדים הגדולים והמובילים. אחרי המגה-מיזוג של גולדפרב וזליגמן, הודיע גם משרד מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדויין, מחמשת המשרדים המובילים בארץ, כי מיזג לתוכו את לנדא-שדה, ואף גייס עורכי דין צעירים חדשים לשורותיו. בהמשך התמזגו להם גם משרד אגמון, בראשות עו"ד צבי אגמון, ורוזנברג-הכהן-גודארד-אפרת - שניהם מובילים בתחומם - ויחד הם נכנסו לרשימת 20 המשרדים הגדולים בארץ. מיד אחר-כך הודיע משרד ליפא מאיר, המוביל בתחום הבראת חברות ופירוק, כי מיזג לשורותיו את משרד המיסוי יולוס-אלישע. גם המשרדים של איתן-מהולל ושדות הודיעו על מיזוג מלא ביניהם. והרשימה עוד ארוכה.

מה השתנה

גם המשכורות של עורכי הדין עלו. מסקרים שנערכו במהלך השנה עולה כי במחצית הראשונה של 2011 עלה השכר הממוצע במשרדים הגדולים בכ-2%. במקביל, עלה גם היצע המשרות. כמו-כן, בסקר שערכה לשכת עורכי הדין עבור "גלובס" נמצא כי למרות העלייה המתמדת במספר עורכי הדין והתלונות על אובדן כבוד המקצוע, רק 21% מעורכי הדין מביעים חוסר שביעות-רצון ממצבם הכלכלי. בנוסף, עם חלוף איום המשבר, חזרו המשרדים לצ'פר את מועסקיהם בטיולים לחו"ל, הופעות סגורות של אמנים מוכרים, חבילות שי וימי נופש. פריחה כבר אמרנו?

אז מה היה הטריגר לתחילתה של "עונת החתונות" בקרב משרדי עורכי-דין? איך ייתכן שבתקופה של מחאות חברתיות היסטוריות על יוקר המחיה, על שוק הדיור, על מצבם של הרופאים ועוד ועוד מחאות ממינים וזנים שונים - שכרם ומצבם של עורכי הדין ממשיך להשתפר?

ראשית, צריך לצנן מעט את ההתלהבות: התסיסה והצמיחה לא נוגעת לכל שכבות העוסקים במקצוע. בעוד מצבם של המשרדים הגדולים והמובילים משתפר, וביחס ישיר גם שכרם של עורכי הדין המועסקים במשרדים הללו, נראה כי מצבם של עורכי הדין במשרדים הקטנים מורע. אלה לא נהנים ממערכת גדולה ומשומנת שתגבה אותם בתקופות הקשות, ונאלצים להילחם מול כ-50 אלף עורכי דין אחרים המבקשים לנגוס נתח מאותה עוגה קטנה שכולם חגים סביבה - השוק הישראלי.

בשוק שצומח בקצב מסחרר של למעלה מ-2,000 מוסמכים חדשים כל חצי שנה, וכבר הגיע ליחס של עורך דין אחד לכ-160 אזרחים, זה פשוט לא מציאותי לחשוב שכולם ייהנו מרווחה כלכלית ושפע.

הנפגעים הגדולים מההצפה הם עורכי הדין הצעירים. מי מהם שלא נשאר לאחר התמחותו במשרד, מתקשה כיום למצוא עבודה במשרדים בינוניים-גדולים, הממלאים ככלל את מצבת עובדיהם הצעירים מבין המתמחים שלהם. וכך, האופציות שנותרו בידיהם הן עבודה שכירים במשרדים קטנים, בתנאי העסקה נמוכים מאלו של הקולגות שלהם במשרדים בינוניים-גדולים, או פתיחת משרד עצמאי עם אפס ניסיון. רבים מאלה המנסים את מזלם במשעול האופציה השנייה, מגלים מהר מאוד שהשוק אכזר לעצמאים-בני-יומם. אחרים מגלים כי הם יכולים לשרוד, להתקיים בסדר או אפילו בכבוד, אך לא להתעשר מהמקצוע. בודדים - יחידי סגולה יש לומר - מצליחים לבסס פרקטיקה עצמאית משגשגת המתברגת תוך זמן קצר בקרב משרדי הבוטיק המובילים.

יתרונות

אחרי שאמרנו את זה, אי-אפשר שלא לציין את עורכי הדין המובילים והמשרדים הגדולים, שמצליחים לשמור על יציבות, ואף לשגשג, בימים שבהם הציבור זועק חמס, חברות קורסות סביבם והסדרי אג"ח הם דבר שבשגרה. איך הם עושים את זה? מעבר לכישרון, לאופי הלקוחות - טייקונים ושות', לידע וליכולת שמתנקזים במערכות המובילות, אפשר לזקוף את הצלחתם גם לזכות האופי הגמיש של המקצוע והיכולת שלו להתאים את עצמו לכל סיטואציה.

עורכי הדין, כנערות גומי מיומנות, יודעים להתאים את עצמם לכל מצב כלכלי שהמשק שרוי בו. כששוק ההון בצמיחה - הם נהנים מביקוש עצום לייעוץ משפטי, לעסקאות ולתשקיפים; וכשהשוק בירידה - הם מייצגים את החברות הקורסות בהליכי הבראה, פירוק, הסדרי אג"ח ופשיטות רגל. וכך, לא משנה אם המשק עובר סערה או ים-שוק-ההון שקט ורוגע - עורכי הדין המובילים תמיד נמצאים במקום מבטחים על סירת ההצלה. הם עלולים להירטב, להיטלטל אבל הם לא יטבעו. עורכי הדין המודרניים הללו, הם נסיכי השפל ומלכי הגאות.

חוץ מראשי המשרדים הגדולים, שכיסם תפחו השנה, מהפריחה הנוכחית נהנו בעיקר עורכי הדין בעלי ניסיון של שלוש-חמש שנים. מנתונים שנאספו עבור "גלובס" על-ידי חברת מחשבות- SmartJOB עולה כי השנה חל גידול במספר החברות המגייסות עורכי דין למחלקה המשפטית הפנימית של החברה, וכן בקרב המעסיקים הבינוניים המעוניינים להתרחב. אלה גייסו, ועודם מגייסים, עורכי דין רבים בדרג הביניים (בעלי שלוש-חמש שנות ניסיון), והם אף מעדכנים את שכרם בהתאם, על מנת לפתותם לבחור במשרה המוצעת על ידם.

חסרונות

בדומה לשנים קודמות, גם השנה, ממשיך שכרם של עורכי הדין במשרדים הקטנים להיות נמוך משמעותית מזה של הקולגות שלהם במשרדים הגדולים ובחברות. מאידך, עורכי הדין במשרדים הגדולים עובדים שעות ארוכות יותר, גם ביחס לקולגות שלהם במשרדים הקטנים וגם ביחס לאלה המועסקים בחברות.

עוד תופעה רווחת בשוק: עורכי הדין במגזר הפרטי, במשרדים הגדולים והבינוניים, מרוויחים יותר מהקולגות שלהם במגזר הציבורי. הפער בין המשכורות גדל והופך למשמעותי יותר ככל שהוותק במקצוע עולה. עניין זה, בין היתר, עורר את האנשים הרגועים והשקטים בדרך-כלל במערכת המשפט - הפרקליטים בשירות הציבורי - למחות, והוביל אותם בדצמבר אשתקד לשבות במשך כחודש וחצי כנגד תנאי העסקתם.

התוצאה של כל המגמות הללו - שאינן חדשות, אך מתעצמות מדי שנה - היא, כי המשרות המבוקשות ביותר בשוק עריכת הדין הן משרות במחלקות משפטיות בחברות. תופעה זו באה לידי ביטוי קיצוני בכמות המועמדים המתמודדים על כל משרה שנפתחת במחלקות המשפטיות בחברות. במרבית המקרים, מאות מועמדים מנסים את מזלם בהתמודדות על משרה אחת ויחידה.

ביריד השמה האחרון שנערך על-ידי לשכת עורכי הדין בתל אביב, התור הארוך ביותר של עורכי דין המחפשים עבודה השתרך מול הדוכן של חברת ד"ש אייפקס, ולא מול אחד מדוכני משרדי עורכי הדין המובילים שהיו במקום.

תופעה נוספת שזוהתה על-ידי יועצי מחלקת ההשמה של חברת מחשבות-SmartJOB היא "בריחת המוחות" מהמקצוע. לימודי משפטים ומקצוע עריכת דין תמיד היוו מקפצה טובה לעבר משרות מבוקשות במשק, כמנהלים, כמזכירי חברות ועוד, ולאורך שנים הייתה זליגת מוחות מתמדת מהמקצוע למקצועות אחרים. אלא שבתקופה האחרונה נדמה שהתופעה התעצמה. אם בעבר דובר בעיקר על עורכי דין שצברו מעט ידע וניסיון בטרם פזלו לצדדים, כיום יותר ויותר עורכי דין צעירים עוזבים את המקצוע לתחומים אחרים, למשרות לא משפטיות בחברות ובתחום ההיי-טק.

אך הסירו דאגה מלבכם, בשנים הקרובות לא נשקפת כל סכנה ליסודותיו של המקצוע, ששורותיו עדיין צפופות לעייפה. אולמות הפקולטות למשפטים עמוסים עד אפס מקום, ובוגרים חדשים מקווים כל שנה מחדש כי הם יהיו אלה שישנו את פני המקצוע, ישברו את הסטטיסטיקה ויצליחו כנגד כל הסיכויים. מבחינה זו, השנה הזו לא נשאה עמה כל בשורה.

שכר משפטנים במגזר הציבורי משרות במשרד המשפטים פרקליטות
 שכר משפטנים במגזר הציבורי משרות במשרד המשפטים פרקליטות

שכר משפטנים במגזר הפרטי משרדים
 שכר משפטנים במגזר הפרטי משרדים

שכר משפטנים במגזר הציבורי משרות שיפוטיות
 שכר משפטנים במגזר הציבורי משרות שיפוטיות

שכר משפטנים במגזר הציבורי משרות במערכת בית המשפט
 שכר משפטנים במגזר הציבורי משרות במערכת בית המשפט