באולפני שידור טלוויזיה ורדיו יש שטחים שבהם מתקיימת פעילות הליבה של העסק - שטחים שבהם נוצרות, ואם תרצו - "מיוצרות", חדשות וכתבות, בחיבורן, עריכתן והפקתן. באותם אולפנים יש שטחים שבהם מתנהלת פעילות הנוגעת לפעילות הליבה בדרך עקיפה: למשל פעילות שיווק מסחרית ופעילות לוגיסטית. הרשויות המקומיות מתייחסות להבדלים אלה בבואן לגבות ארנונה מאולפנים. אולם התעריפים שגובות, בסופו של דבר, הרשויות השונות - משתרעים על מניפת מחירים רחבה. בתל אביב, למשל, הארנונה הנדרשת מאולפני שידור גבוהה פי 4.25 בהשוואה לזו שמבקשת הרשות המקומית מטה-יהודה.
מעבר חדשות 10 מבית הוורד הנודע בגבעתיים, לירושלים, אמור להפחית את חיוב הארנונה של האולפנים ב-100 שקלים לכל מ"ר ברוטו לשנה. אם יעבור הערוץ, השקוע בקשיים ידועים, לנווה אילן, הארנונה שישלם תהיה כמו שמשלם ערוץ 2, המשדר מיישוב זה כבר שנים ונהנה מעלויות ארנונה הנמוכות בחצי מהעלויות שיהיו לערוץ בירושלים.
לצורך השוואה בין תעריפים, הנחנו אולפן תיאורטי ששטחו 600 מ"ר ומשמש לשידורי רדיו. שני שליש משטח תחנת הרדיו הדמיונית שלנו הגדרנו כמערכת, שבה נוצרים מוצרי החדשות והתוכן המשודר בכלל, ושליש משמש למשרדים שבהם נעשית הפעילות האחרת. פרופורציה דומה מתקיימת גם באולפני טלוויזיה, אם כי השטחים הנדרשים להפעלת אולפני טלוויזיה, על פי רוב גדולים פי כמה וכמה מרדיו.
כפי שניתן לראות בטבלה, רוב הרשויות מחייבות בתעריף זהה את שטחי הייצור ואת שטחי המשרדים, ועיריית גבעתיים היא היקרה ביותר מבין הרשויות המקומיות שביניהן השווינו. מטה יהודה מחייבת את כל שטחי האולפן בתעריף ייעודי אחיד שמוגדר בספריה "אולפני שידור" שהוא תעריף נמוך במיוחד, בהשוואה לתעריפי מסחר ומשרדים, ועומד על 77 שקלים למ"ר ברוטו לשנה.
עיריות ירושלים ותל אביב מצמידות את תעריף שטחי הייצור באולפנים לתעריף "מלאכה" ואת שטחי המשרדים לתעריף מסחר, שהוא גבוה במאות אחוזים לשנה מתעריף מלאכה. אולם התעריף המשוקלל למ"ר "מנורמל" לאולפן לשנה, עדיין נמוך בירושלים ותל אביב, בהשוואה לגבעתיים ולאילת.
ערוץ 2
נאור אליהו, הכותב הוא מנכ"ל חברת ערך-מיסוי עירוני וניהול נדל"ן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.